|
|
| |
חופי ישראל - תמונת מצב
מאת: בלהה גבעון
בישראל 189 קילומטר חוף מראש הנקרה עד רצועת עזה, מהם כ- 60 קמ' תפוסים ע"י מתקנים
ומבנים אזרחיים וצבאיים שלא לכולם זיקה ישירה לים. כ- 50 קמ' הם חופים בתחומי
רשויות עירוניות, כ- 40 קמ' הם שמורות טבע והשאר כ- 39 קמ' חופים פתוחים בתחומי
מועצות אזוריות.
המערכת החופית בישראל כוללת את עמודת מי הים, את החול המכסה את התשתית הקרקעית של
אזור החוף והים הרדוד ואת המצוק החופי הבנוי בדרך כלל מחילופי כורכר וחמרה. שלושת
מרכיבים אלה, נמצאים במצב של שיווי משקל דינמי עדין ביותר כאשר החול, במידה וקיים,
מגן על המצוק מפני אנרגיית הים. שווי משקל זה משתנה באופן מתמיד בהתאם לתנאים
הדינמיים השולטים. חלק מהתהליכים הם ברמה יומית או עונתית וניתנים לצפייה וניטור
בתקופת חיי אדם, המרכיב הדינמי האחר ניתן להבנה רק מפרספקטיבה ארוכת טווח מנקודת
מבט גיאולוגית.
החול, המהווה מרכיב חשוב במערכת החולית של חופי ישראל, הנו תוצאה של זרימת חול
לאורך רצועה צרה בקרבת החוף מדרום לצפון. מקור החול הוא באזור הדלתא של הנילוס,
"נהר החול" זורם לאורך חופי ישראל. כל עוד אין עומדים בפניו מכשולים המפריעים
לתנועתו. חול זה "עולה על החוף" כתוצאה מתנועת הגלים ומכסה את החופים. ככזה, מהווה
חייץ ומגן על המצוק החופי והיבשה שבעורפו.
החול מצוי בשווי משקל רגיש ביותר עם המערכת הדינמית של הרוחות, הגלים והזרמים בים.
כל הפרעה לרוחבו של החוף ומימי החוף, עוצרת את זרימתו או מפנה את זרימתו למים
העמוקים וגורמת להיעלמותו מהמערכת החופית.
נמלים, ייבוש הים, הקמת מרינות, שוברי גלים, קירות ים וכד' משפיעים כבר עתה
וגורמים לפגיעה חמורה באזורי חוף המצויים מצפון למקום ההפרעה. הנזק הנגרם למערכת
החופית הנו בלתי הפיך. כבר עתה אנו עדים לדילדול החול בחופים שאת מקומו תופסים
סלעים וחלוקי ים. במקומות מסוימים מתרחשת התמוטטות מצוקים, שהסיבה היא הקמת
המרינות אשקלון והרצליה, נמל אשדוד ומזח הפחם בחדרה וכן אגני ההשקטה של תחנות
הכוח. ברור כי לשוברי הגלים ולמתקנים שהוקמו בתוך הים, חלק מכריע מגריעת החול
וכמות החול הנעה במערכת ההולכת ומצטמצמת נובעת מלכידתו באותם מתקנים. במקומות
שונים בעולם מעבירים את החול המצטבר חזרה אל המערכת החופית באמצעים טכניים שונים.
חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות יחודיות, בנופים תת ימיים
מהיפים ביותר בעלי ערכים אקולוגיים ואסטטייים הנחוצים לאיכות חייהם של האזרחים
ולמטרות נופש ובילוי, חינוך, מדע ומחקר.
בשנים האחרונות גובר הצורך הלאומי בשימור אזור החוף ומימי הים של מדינת ישראל על
מנת לשמור על האיזון בין האינטרסים המנוגדים הנאבקים על אותם משאבים.
באזור החוף ומימי החוף של ישראל, מרוכזת מרבית אוכלוסיית ישראל. הדרישה הגוברת
לשימושים באזור החוף נובעת מהלחץ הדמוגרפי, הביקוש לנדל"ן, השאיפה למגורים ליד
הים, מתקני התעשייה, המסחר, התיירות, ייצור האנרגיה, הנמלים, מתקני הצבא והביטחון,
התחבורה, נופש ובילוי. כל אלה פוגעים במערכת החופית, גורמים לארוזיה ומהווים מקור
לזיהום ים. בכך גורמים לאבדן המשאבים הטבעיים, היוצרים שינויים במערכות הטבעיות
המצמצמים את החופים לשימוש כלל הציבור.
אזור החוף הנו אזור רגיש ביותר לשינויים הנעשים ע"י אדם (ואפילו נעשו במקומות
מרוחקים, השפעתם קיימת), הערכים המצויים בו עדינים ופגיעים ביותר, כל שינוי הנו
בלתי הפיך ואף גורם לאובדנם של ערכים ביולוגיים וגריעתם מן מאגר הגנטי העולמי.
אזור החוף ומימי החופים נתונים ללחצי פיתוח כבדים ביותר ועל כן יש צורך בפעילות
מידית על מנת לאזן בין הקונפליקטים הרבים ולמצוא את הדרך הנאותה להסדרת השימושים
השונים תוך שימור הערכים החופיים - ימיים.
ערכי הטבע הייחודיים והנדירים נפגעים ע"י תכנון לקוי ובלתי מתחשב המאיים לפגוע
בכלל רצועת החוף ומימיה.
חוסר הבהירות התיכנונית והקלות בה מאושרות חריגות מתכנית המיתאר הארצית תוך הפעלת
לחצים על הרשויות, פוגע באינטרס הלאומי לשימור כולל של המערכות החופיות. קרקעות
המדינה מופרטות למטרות נדל"ן בלא תכנון כולל ארוך טווח ובלא התחשבות בערכים
הטבעיים והתרבותיים הכלל אנושיים.
עקב תכנון לקוי ואי אכיפת הוראות התכניות, אנו עדים לנזקים כבדים הגורמים לפגיעה
באזור החוף ובאזורים הסמוכים לו המתבטאים ב:
|
הצרת החוף כתוצאה מהקמת מתקנים ימיים החוסמים את מעבר החול מדרום לצפון והתמוטטות
מצוקי הכורכר.
|
|
|
דלדול מי תהום באקוויפר החוף כתוצאה משאיבת יתר ובינוי על גבי החולות המונע השבת
מים לאקוויפר.
|
|
|
המלחת בארות מישור החוף כתוצאה משינוי הפן הביני וחדירת מזהמים ביניהם מתכות כבדות
וכימיקלים מסרטנים עקב חלחול מי שפכים ביתיים ותעשייתיים ונוזלים אחרים מאתרי
הפסולת הבלתי מוסדרים שמעליהם.
|
|
|
זהום הנחלים בשפכים ביתיים ותעשייתיים והטלת בוצה תעשייתית לים גורמים לזיהום הים.
|
|
|
חדירת חומרי הדברה ונוטריאנטים למי התהום ולים עקב השימוש בחומרי הדברה בשטחי
חקלאות סמוכים.
|
|
|
פיתוח יתר על קו החוף ושינויו על ידי ייבוש קטעי ים למטרות בינוי למטרות שאין להם
לעיתים כל זיקה לים כמגורים, כפרי נופש, מתקני תיירות, תעשיה, צבא, מרינות למטרות
מתחמי בינוי אינטנסיבי למגורים, נמלים, שוברי גלים, תחנות כוח וחקלאות ימית.
|
כל אלה הורסים את המערכות הטבעיות ופוגעים באתרים ארכאולוגיים, בנוף הימי, בקו
החוף וגורמים לגריפת חופים, ארוזיה והתמוטטות המצוקים ומצמצמים את שטחי החוף
הראויים לצורכי הציבור ומונעים גישה חופשית לחוף ויוצרים חומת בינוי המסתירה הן את
הנוף והן את הרוח לתושבים המתגוררים בעורפם.
פירוט המצב הקיים, סיבותיו והצעות לפתרון
| הגורם |
המצב הקיים |
הפתרון |
| העדר מדיניות לאומית. |
| - |
לחצים מקומיים מכופפים את התכנון.
|
| - |
המועצה הארצית נוטה לאשר הקלות מתכנית המתאר הארצית.
|
| - |
ועדות חקירה לשינוי תחומי שיפוט של רשויות מקומיות אל תוך הים.
|
|
| - |
מדיניות לאומית לניהול חופים.
|
| - |
חקיקה - חוק להגנה על החופים.
|
|
| סחף במעמד תכנית המתאר הארצית לחופים. |
אישור שינויים משמעותיים בתכנית כ"הקלות" המאפשרים פיתוח בלתי
מוגבל בחופים ובים.
|
עמידה תקיפה על עקרונות תכנית המתאר הארצית לחופים.
|
| תכנון בלתי מעודכן. |
תכניות המתאר הארציות מבוססות על תפיסות תכנוניות שעבר זמנן.
|
עדכון והתאמת תכניות המתאר הארציות לחופים לתנאים המקובלים במדינות
המערב.
|
| ההחלטות לאישור התכניות מתעלמות מההשפעות הסביבתיות המוכחות.
|
המתקנים הימיים שהוקמו גורמים לנזק בלתי הפיך וטרם נמצא פתרון ישים
להגנה על החופים ולשיקומם.
|
מניעת אישור תכניות כגון אלה שגרמו לנזקים, לימוד ומחקר שיביאו
לפתרון הבעיה.
|
| העדר מידע עדכני ומהימן אודות המערכת החופית של ישראל.
|
המודלים הימיים ותסקירי ההשפעה על הסביבה התגלו כבלתי נכונים ובלתי
אמינים, דבר אשר גרם לפגיעה בלתי הפיכה בחופים לעומת התחזיות שנצפו.
|
| - |
מניעת אישור תכניות עד לימוד הנושא לעומקו.
|
| - |
הקצאת משאבים למחקר ולסקרים עדכניים.
|
| - |
הקמת מכון אוניברסיטאי לחקר הים והחוף.
|
|
| ריבוי המרינות המתוכננות ואופיין.
|
המרינות הופכות לשטחי ייבוש ומהוות חלק קטן מהתכניות שברובן מיועדת
למגורים ומסחר (ה"תיירות" מהווה מסווה לשכונות מגורים).
|
בסיס נתונים אמין לצפי מקומות עגינה וניתוק תכניות המרינות מתכליות אחרות.
|
| עמימות הגדרת "דירות נופש" והתעלמות הרשויות משינויי היעוד מתיירות
למגורים.
|
הביקוש הנמוך לתיירות ומדיניות עידוד פיתוחה, מאפשרים השגת קרקע
זולה ההופכת עתודה למגורים ומסחר, בגיבוי הרשות המקומית וועדות התכנון.
|
הגדרה ברורה של מרכיבי התכניות.
|
| עתודת פיתוח כלכלי עיקרי בתחומי הרשויות המקומיות.
|
הרשויות המקומיות יחד עם מנהל מקרקעי ישראל יוזמים תכניות פיתוח
בכל רצועת חוף פנויה בלא התחשבות בתכניות מתאר ארציות.
|
תכנון לאומי לניהול חופים שיחייב את מ.מ.י ואת הרשויות המקומיות.
|
| שימושים בלא זיקה לחוף (צבא, תעשיה וכד').
|
כשליש מהחופים (60 ק"מ) תפוס ע"י גורמים שונים, חלקם בלא זיקה לחוף
או לים.
|
פינוי המתקנים שאינם בעלי זיקה לחוף או לים כחלק מתכנית כוללת.
|
| ריבוי רשויות המטפלות בתחומים שונים והעדר תיאום ביניהם.
|
רשויות וגופים רבים (כ- 15) מטפלים בתחומים ספציפיים בחופים, אין
תיאום ביניהם ואין להם מדיניות כוללת.
|
הקמת רשות לניהול חופים.
|
| הפיתוח והתכנון מאיימים לפגוע בחופים הציבוריים והטבעיים הפתוחים.
|
תכניות הפיתוח בתחום האורבני ובחופים פתוחים, פוגעים בחופים
הציבוריים ובחופי הרחצה ואף בחופים הטבעיים שעוד נותרו, אלה הופכים לשטחים בנויים
ו/או מוגבלים לגישה חופשית של כלל הציבור.
|
מדיניות כוללת המתחשבת בערכי הטבע, הנוף ומאפשרת גישה חופשית לחופים.
|
| שמורות טבע ימיות וחופיות במעמד מוצע ולא מוכרז.
|
מעמדם של גנים לאומיים ושמורות טבע מוצעות מאפשר פיתוח מיזמים מחד
ומאידך גורם להזנחת המקום ע"י רשויות גנים לאומיים, ר. שמורות הטבע והרשויות
המקומיות.
|
הכרזה מיידית של הגנים הלאומיים ושמורות הטבע המוצעות.
|
| הזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים ממקורות ימיים ויבשתיים והטלת פסולת
לים.
|
מפעלי תעשיה ורשויות מקומיות מהווים מקור להזרמת שפכים לים. חלקם
בהיתר שניתן ע"י המשרד לאיכות הסביבה וחלקם בהעדר אכיפה של ממש.
|
אכיפת החוקים באופן נמרץ ואימוץ אמנות בינ"ל.
|
| ניקיון.
|
טיפול הרשויות המקומיות נעשה אך ורק בחופי רחצה מוכרזים, שאר
החופים שבתחומן מוזנחים. הרשויות מתעלמות מאתרי פסולת בלתי חוקיים ואינן אוכפות את
חוק הניקיון.
|
אכיפה וחיוב הרשויות לטפל בכל החופים שבתחומן.
|
| פגיעה באתרים ארכאולוגיים.
|
כתוצאה מהפיתוח המואץ מתכסים או נמחים אתרים ארכאולוגיים המצויים
בחוף, בקו המים ובתוך הים.
|
אכיפת חוק העתיקות ומחקר מקיף לאיתור אתרים נוספים.
|
| המומחים הימיים מועסקים ברובם ע"י היזמים.
|
מספרם של המומחים הימיים בישראל מועט, רובם מועסקים ע"י גופים
ממשלתיים וחלקם באקדמיה, רוב המומחים מבצעים עבודות בתשלום עבור יזמים או רשויות,
לפיכך קיים חשש לכאורה שחוות דעתם תושפע מכך.
|
עידוד ופיתוח הכשרת אנשי מקצוע בתחומים ימיים וחופיים ע"י מתן מלגות מחקר.
|
חזרה
|
|
