| |
התפלת מים - העיקר או התפל?
אפשר להביט על הים הגדול ולחלום: אילו רק יכולנו לנצל קצת ממימיו ה'אין סופיים',
היינו פותרים את בעיית המים של האזור... כבר עכשיו הגענו לקצה גבול יכולתם של
מאגרינו לספק את צורכי המים שלנו. לקראת העתיד (כבר מחר!) עלינו למצוא פתרונות
נוספים למקורות המים שלנו.
אחד הפתרונות הוא התפלת מים, כלומר: הוצאת מלחים ממים מלוחים, כדי להופכם
לראויים לשתייה.
מים מלוחים נמצאים בכמויות בלתי מוגבלות (יחסית...) באוקיינוסים ובימים
שעל-פני כדור-הארץ. על-פני היבשות קיימים גם מים מליחים. אלה מים, שכמות
המלחים המומסים בהם אמנם גדולה מדי לשימוש ביתי, אך היא קטנה בהרבה מזאת הנמצאת
במי ים (המים המליחים מכילים בין גרם אחד ל17- גרם מלחים לליטר. מים מלוחים, כמו
מי ים, מכילים כ - 35 גרם מלחים בליטר). מים מליחים מצויים באזורנו בכמות קטנה
יחסית, אך התפלתם זולה מזו של מי ים.
התפלת מים הוצעה בשעתו על-ידי דוד בן-גוריון, כפתרון אפשרי לבעיית המים בנגב:
"חלק מהמים הדרושים יימצא לנו על ידי אגירת מי הגשמים בסכרים... חלק מהמים יימצא
לנו על ידי זיקוק המים המלוחים הנמצאים בפינות שונות של הנגב..."
(מתוך מאמר, שכתב דוד בן-גוריון כמבוא לשנתון הממשלה תשכ"ז)
האפשרות של התפלת מים מלוחים ידועה כבר למעלה מאלפיים שנה. יורדי ים, למשל, ייצרו
לעצמם בהפלגות ארוכות מי שתייה: הם העמידו בשמש מי ים בתוך סירים ואספו את המים,
שהתעבו1 מן האדים. למעשה, הפרידו יורדי הים את המים מן המלח בשיטת
הזיקוק - השיטה שהזכיר בן-גוריון.
1 הִתְעַבָּה - הפך או שינה את מצב הצבירה שלו מגז או מאדים לנוזל,
בדרך כלל עקב צינון. (רב-מילים, מטח)
|
