| |
פלישת מינים
כתב: זוהר פסטרנק
 מהו מין פולש?
כיצד מין פולש משפיע על סביבתו
החדשה?
כיצד הופכים מינים לפולשים?
אילו תוצאות עלולות
להיות לפלישת מינים?
מינים פולשים - מה
ניתן לעשות להקטנת נזקיהם?
האם גם בישראל ישנם
מינים פולשים?
מקורות
|
|
צילם:
Alexandre Meinesz, University of Nice-Sophia, Antipolis
caulerpa taxifolia - אצה זו היא אחד המינים הפולשים המסכנים את הסביבה
האקולוגית של הים התיכון. המין פלש לים התיכון בעקבות "בריחתו" מאקווריום נוי
במונקו, והוא גורם לכיסוי מסיבי של הקרקעית ולפגיעה בעושר המינים החיים עליה.
|
מהו מין פולש?
מינים פולשים, לא-מקומיים, זרים - אלה כמה מן המונחים שמשתמשים בהם, כדי
לתאר את התופעה של "אורגניזמים שאינם במקומם". מינים פולשים הם מינים אשר לא היו
קיימים במערכת אקולוגית מסוימת, אולם הם הגיעו אליה בדרך כלשהי והצליחו להתבסס
ולשנות את המבנה ו/או את התפקוד של המערכת האקולוגית. תהליך זה - שאורגניזמים נעים
בין בתי-גידול ומבססים אוכלוסיות חדשות של מינים במקומות, שלא נמצאו בהם בעבר -
נקרא: פלישה ביולוגית (Bio-invasion). בין המינים הפולשים, המוכרים לנו
כיום בעולם, נמצאים מגוון רב של אורגניזמים - החל בחיידקים וכלה בצמחים
ובבעלי-חיים.
|
|
צילם:
עמיקם שוב
שייטית נודדת - מין זה של סרטן חדר לים התיכון דרך תעלת סואץ (הגירה
לספסיאנית) והתבסס בו.
|
כיצד מין פולש משפיע על סביבתו החדשה?
למין פולש יש הפוטנציאל לשנות את המערכת האקולוגית שהוא מגיע אליה מבחינת הרכב
המינים או בצורת הנוף הפיזי. המינים המקומיים, אשר התפתחו זה לצד זה במשך שנים
רבות של אבולוציה, פיתחו מנגנונים המאפשרים להם לחיות זה לצד זה.
דוגמה:
חיידק טפיל, החי בגופה של זברה. במהלך האבולוציה פיתחה הזברה מערכת חיסון, המסוגלת
לצמצם את השפעתו של הטפיל, ואילו הטפיל פיתח מערכת הסוואה, המאפשרת לו "לרמות"
במקצת את מערכת החיסון ולשרוד בכל זאת. התוצאה הסופית היא דו-קיום, כלומר - אף
אורגניזם אינו משמיד את זולתו. אולם, אם יגיע למערכת טפיל חדש, אשר אינו מוכר
למערכת החיסון של המאכסן, התוצאה יכולה להיות הרסנית, עד כדי השמדת כל אוכלוסיית
הזברות!
מין פולש אינו חייב להיות טפיל. הוא יכול להיות גם אורגניזם, אשר מתחרה עם מינים
מקומיים על משאבים, כגון: מזון ושטחי מחיה, או טורף, אשר מחסל בשיטתיות אוכלוסיות
מקומיות, מכיוון שהטרף אינו מכיר את הפולש ולכן לא פיתח מנגנונים להתחמק ממנו.
כיצד הופכים מינים לפולשים?
מעבר של מינים ממקום למקום אינו תופעה חדשה, והוא מתרחש באופן טבעי פעמים רבות.
תוצאות הפלישה יכולות להיות תחרות (על מזון או על שטחי מחיה) בין המין הפולש לבין
המינים המקומיים, או שהמין הפולש טורף את מין הטרף המקומי בכמויות גדולות עד כדי
הכחדה.
התערבות האדם
להבדיל מתהליך טבעי זה, שקורה טיפין-טיפין, מתרחשת בעשרות השנים האחרונות
תופעה נרחבת של פלישת מינים, הנובעת מהתערבות האדם. למעשה, האדם שבר את המחסומים
הביו-גיאוגרפיים אשר הפרידו בין מינים, והוא מעביר (במכוון כמו גם באופן אקראי)
מינים לסביבות חדשות בקצב חסר תקדים. כתוצאה מכך, מינים אשר התפתחו בנפרד זה מזה,
פולשים זה לטריטוריה של זה, בפרק זמן שהוא שבריר שנייה מבחינה אבולוציונית.
תחרות עם המקומיים
העברת מינים על-ידי האדם - באניות, במטוסים, ברכבות או במכוניות - היא רק השלב
הראשון בהפיכתו של מין מסוים לפולש. לאחר שהמין הועבר, עליו להיות מסוגל לשרוד
בסביבתו החדשה. סיכוייו טובים יותר להתבסס, אם סביבה זאת דומה ככל האפשר לסביבתו
הטבעית, שהוא נלקח ממנה. כדי לבסס אוכלוסייה מתרבה, על המין הפולש להיות מסוגל
להתחרות עם המין המקומי, אשר תופס את הנישה האקולוגית המסוימת שלו, או להחליף
אותו. מסיבה זאת, מדענים טוענים, קשה יותר לפלוש לסביבות אקולוגיות צפופות
ועשירות, כגון: שוניות אלמוגים או יערות טרופיים; התחרות בכל הנישות האקולוגיות שם
קשה ממילא, ולכן סביר יותר שמין פולש לא יצליח להתחרות עם המינים המקומיים.
פלישה מוצלחת
פלישה מוצלחת יכולה להסתייע גם במאפיין נוסף של הסביבה החדשה: העדר בלמים
טבעיים אשר ויסתו את אוכלוסיית הפולש בסביבתו הישנה. ללא המחלות, ללא הטפילים,
וללא הטורפים או המתחרים הטבעיים, מין פולש יכול להתפשט במהירות. מן הצד האחר של
המטבע, מינים מקומיים יכולים להיות נטולי התאמות אבולוציוניות, אשר תאפשרנה להן
להתחרות בהצלחה עם הפולש או להתחמק מטריפה על-ידיו. אם הפלישה מלווה בהפרעות
נוספות לבית הגידול החדש, כגון: כריתת עצים, חרישה, רעיית בקר, הטיית נהרות וכדומה
- אוכלוסיות מקומיות יכולות להיחלש ולהיות פגיעות יותר לפלישה.
|
