|
|
| |
הקניית מיומנויות חקר במדע - תבניתי או תובנתי
דר' מיקי דביר*
"עבודות החקר" מככבות כיום ברוב בתי הספר היסודיים בארץ. מנהלים ומורים מתהדרים
בעבודות חקר שעושים תלמידיהם וניכר שאימוץ שיטת הלמידה הזו מהווה עבור העוסקים בה
מקור לגאווה רבה. השאלה המתבקשת בהקשר זה היא: מדוע עבודות חקר?
משיחות עם מורים, עם מנהלים ועם פרחי הוראה עולה, כי ה"חקר" מזוהה בתפיסתם עם
תהליך למידה עצמאי שעושה הלומד בדרך להפיכתו ללומד בעל מכוונות עצמית. מהי שיטת
החקר? מהן מקורותיה ומה הביא לצמיחתה?
שיטת החקר היא תוצר השינויים בחשיבה החינוכית בהוראת המדעים, ותחילתה בשנות השישים
של המאה העשרים. התפיסה החינוכית הרווחת, זו שבבסיס שיטת החקר, מבוטאת בפתגם הסיני
העתיק:
"כשאני שומע, אני שוכח.
כשאני רואה, אני זוכר.
כשאני עושה, אני מבין."
השינוי בחשיבה החינוכית היה תוצאה ישירה של הגידול העצום בכמויות הידע המדעי,
שלווה בשיפור ההבנה בנושא התהליכים הקשורים בהגדלת הידע המדעי מחד גיסא ובנושאים
פסיכולוגיים הקשורים ללמידה מאידך גיסא. בעקבותיו פותחו חומרי למידה חדשים,
שהדגישו במיוחד את ההתנסות האישית של הלומדים, משמע, "למידה מתוך עשייה". המגמה
החדשה שבאה לידי ביטוי בתכניות הלימודים בשנות ה-60 וה-70 במדעים, שמה דגש על
התנסות אישית שבעקבותיה, כך האמינו, יגיעו הלומדים להבנה. כיוון שמדובר ב"עשייה"
במדע, ראוי היה לאמץ את שיטת החקר המדעי
(Inquiry method), שהרי גישת החקר מדגישה מאוד פעילויות מסוג "Hands on", כלומר
חקירה מדעית שהתלמיד הוא לומד אקטיבי בה (Learning by doing). בארץ תפסה שיטת החקר
מקום נכבד בתכניות הלימודים במדעים שנכנסו החל משנות השבעים. הדברים הבאים מעידים
על כך: "אחד המאפיינים הייחודיים לתכנית הלימודים בביולוגיה בישראל, הוא המקום
הנכבד שתופש בה החקר. לימוד תהליך החקר והגישה המדעית מתבצעים בכל חלקיה של התכנית
בכתה, במעבדה ובשדה... הדגש שמושם על החקר משתקף גם בבחינת הבגרות על כל חלקיה..."
( תמיר, 1991).
* הכותבת היא רכזת קורסים ואחראית תחום מרכזי מורים במרכז למדע וראש תחום מדע
וטכנולוגיה לבית הספר היסודי במרכז מורים אזורי ראשון לציון. הגישה עבודת דוקטורט
בנושא עבודת חקר.
|
|
|
