| |
כדור הארץ - לוויינים סביב לו
כתב ד"ר יואב יאיר
בוקסה: הוא שלנו
מוטי גל
ביום חמישי, ה-16 במאי 96', ב-04:23 לפנות בוקר, נכנסה ישראל למועדון המסחרי
של עידן החלל עם שיגורו של "עמוס" על ידי מנועיו האדירים של המשגר "אריאן 4". עמוס
הוא לוויין תקשורת גיאוסטציונרי (במסלול גבוה), הממוקם מעל קו אורך 4 מערב, מעל
מערב אפריקה. איזורי השירות לתקשורת שלו הם מעל המזרח התיכון, כשמרכז האיזור הוא
בישראל, ובאירופה. פיתוחו של עמוס התחיל ב-91', ועלותו היתה כ-200 מיליון דולר.
פעולות בחלל הן יקרות
מאוד, אבל נחשבות בשימושים מסוימים בעולם לרווחיות ביותר. מתכנני עמוס קיוו לעשר
שנים של תפוקה, במקרה הטוב. כיום, אחרי שיגורו, מעריכים המומחים, שעם מספיק דלק
עמוס יכול לשרוד גם 12 שנה.
צביקה קופלמן, מ"מ מנהל תוכנית עמוס, מסביר את ייחודו של עמוס. "הוא יספק שירות
בעוצמה הרבה יותר גדולה, שיאפשר שידורי טלוויזיה לצרכן הסופי באיזור שלנו עם
אנטנות קטנות יותר. זהו שירות מסחרי, ואנחנו מקווים שבעזרת התכונות המשופרות הללו
נוכל להתחרות בלוויינים האחרים".
למה אנחנוו זקוקים למשגרים אחרים?
"עמוס שוגר לגובה של 36 אלף ק"מ, יש מעט משגרים בעולם שמסוגלים לשגר לוויינים
מסוג זה למסלולים גיאוסטציונרים", מסביר אבי הר אבן, מנהל סוכנות החלל הישראלית
ומהנדס במקצועו. "לישראל יש משגר בעל כושר הרמה מוגבל של כמה מאות ק"ג. קיימת גם
בעיה של כיוון השיגור, משום שאנחנו המדינה היחידה שמשגרת לא מזרחה אלא מערבה. אין
לנו אפשרות לנצל את תנועת סיבוב כדור הארץ כדי להרוויח אנרגיה, אנחנו פועלים נגד
התנועה, מה שדורש אנרגיה נוספת, לכן אנחנו זקוקים לשירותיו של טיל כמו אריאן,
שמשוגר מגיניאה הצרפתית".
הכותב הוא חוקר בחוג לגיאופיסיקה ולמדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל
אביב.
|
