|
|
| |
השפעת הטכנולוגיה על היחס בין ילדים לידע
פרופ' דוד חן
תקציר
פרופ' דוד חן, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מפתח מודל ידע המשקף את
המעבר לידע החזותי של הסייברספייס ומצביע על ההשפעות של טכנולוגיות הידע החדשות על
תרבות הלמידה ועל השלכותיהן למערכת החינוך.
מבוא
אופיו של הידע הייצוגי השתנה מהותית במעבר מסמלי הדפוס לעולם הדיגיטלי של
היפרטקסט והיפר מדיה. כתוצאה מכך, מתחוללים שינויים יסודיים גם המיומנויות הלמידה
ובארגונה, המחייבים יצירת תוכנית לימודים הסתגלותית חדשה.
היכולת של המין האנושי ללמוד ולבנות ידע פרטני התפתחה במשך ארבעה מיליון שנים דרך
אינטראקציה ישירה עם עולם המציאות.
מיומנויות חושיות-מוטוריות סיפקו את המודל העיקרי ואת הערוץ שדרכו התבצעה הלמידה
של האדם. תפיסה ישירה ומניפולציה פיסית משמשים עד היום כאמצעים העיקריים בלמידה
אצל תינוקות וממשיכים לשמש את האדם הלומד מעבר לשלב של רכישת שפה. לפני כמאה אלף
שנה הופיעה לראשונה במסגרות תרבותיות שונות היכולת לייצג את העולם האמיתי בצורת
ציורים, פסלים וחפצים שימושיים. "מציאויות וירטואליות" אלה, מעשה ידי אדם, הן
בעלות צורה זהה, מקבילות לעולם האמיתי, ובעיקרון, לא דורשות מכניזם למידה שונה
מהמיומנויות החושיות-מוטוריות, שכבר התפתחו קודם לכן.
היתה זו ההתפתחות הנוספת של מערכות השפה והכתיבה, שהתערבה בתהליכי עיבוד המידע
והבניית הידע של האדם. כדי להבין שפה וכתב היה צורך ביצירת יכולות פענוח של סמלים
מופשטים, שאין קשר אנלוגי (מקביל) או איזומורפי (דומה בצורה) בינם לבין האובייקט
שאותו הם מייצגים. היכולת לייצג את המציאות באופן סימבולי דרשה שתי תכונות
עיקריות: הצורך להשתמש במכניזם פענוח סמנטי במערכת הלמידה, שיאפשר את הבנת המידע
המקודד אצל קולט המסר מחד, ואת קידודו (כתיבתו) על ידי מייצר המסר מאידך. יעילות
קוגניטיבית מוגברת בדרך של דחיסת מידע מקודד בסמלים. כך לדוגמה, מעבירה המילה "כד"
לקורא בדרך חסכונית מאוד את המסר האומר, כי הכותב מבקש להציג בפניו כלי קיבול
למים, מעשה ידי אדם, וגם אם אנשים שונים רואים בדמיונם כדים שונים, המסר עדיין
עובר בהצלחה.
במצב הנוכחי של התפתחות הציביליזציה רוב הידע הציבורי נצבר ונאגר בצורה סימבולית
(מידע אלפא-נומרי המורכב מאותיות ומספרים) בכתב ובדפוס. לכן, רוב הלמידה והבניית
הידע כיום עוברים דרך למידה סימבולית פורמלית. כל תרבות בית הספר מכוונת לשליטה
בידיעת קרוא וכתוב ובהכרת המספרים. תלמיד שאינו שולט במיומנויות אלה נידון לכישלון
בגין העדר גישה לאוצרות הידע האנושי. פילוסוף המדע קרל פופר הציע מסגרת מושגית
המתארת את היחס שבין הפיסי למנטלי או במלים אחרות, בין האובייקטים לבין הייצוגים
ההכרתיים שלהם. מערכת זו מורכבת משלושה עולמות: עולם 1 הוא עולם המציאות המוחשי
(עולם העצמים החומרי); עולם 2 הוא העולם המנטלי (המתקיים במוחו של האדם בתהליכי
חשיבה והכרה); ועולם 3 הוא העולם הסימבולי המייצג את המציאות (טקסטים ספרותיים או
מדעיים, כולל סימנים מתמטיים).
את המסגרת הרעיונית של פופר ניתן להרחיב כדי לנתח את היחס בין ילדים, ידע ציבורי
והשינויים הנובעים מהצגת הטכנולוגיות הדיגיטליות. טענתי היא, שלטכנולוגיות הידע
החדש השפעה עמוקה ומהותית על יחסי לומד-ידע ושהן מחוללות שינויים בסיסיים
במיומנויות הלמידה, בארגון הלמידה ובתרבות הלמידה. לסיכום, אציג מודל עבודה השואף
לממש את העקרונות הבסיסיים של היחס בין ילדים לידע, במסגרת מערכת למידה חדשנית
ומותאמת "מודל בית הספר כרמים למען העתיד".
|
|
|
