|
|
| |
כבוד בין יצורים חיים
ד"ר נח רוטרי
יחס של כבוד בין בעלי חיים אינו ניתן לשיפוט על פי אמות המידה של החברה האנושית.
למרות זאת מחויבים אנו, בני המין האנושי, לשמור על זכותם להמשיך ולהתקיים בעולמנו
המשותף בזכות ולא בחסד, על פי ערכי המוסר והכבוד לכל אשר נשמה באפו.
ההיסטוריה האנושית רצופה בפשעים מזעזעים שנעשו, ועדיין נעשים, בין אדם לזולתו, בין
שבטים וגזעים שונים, בין דתות שונות או בין עמים ומדינות. אך אפילו אם בכל דקה
מתרחש מעשה שוד, אונס או רצח, כל אלה הם עדיין יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
אמנם ערך חיי האדם שונה בתרבויות שונות, אך בכולן ניתן כבוד לאדם באשר הוא אדם,
ומתגלים יחס של כבוד ותמיכה כלפי ילדים וזקנים, ובדרך כלל גם כלפי חלשים וחולים,
לפחות במסגרת המשפחה הגרעינית.
ברוב החברות האנושיות היותר נאורות נוכל למצוא גם יחס של כבוד לשאר היצורים החיים
המצויים יחד איתנו על פני כדור הארץ. החינוך להגנה ולשמירה של פרחי הבר בישראל
מוכר היטב לכולנו. גם מינים רבים של בעלי חיים זוכים היום לתשומת לב הולכת וגוברת.
במיוחד משקיעים מאמצים כדי להציל מינים על סף הכחדה, אבל גם התעללות בחתול אשפתות
היא עברה על החוק במדינות מתוקנות. מי שמוכן להילחם על כך שבני אדם לא ילבשו פרוות
של נמרים ויותירו בטבע גורי נמרים מיותמים וגוססים מרעב, שמאמם נטלו גם את הפרווה
וגם את החיים ומי שלא יקנה שימורי טונה שבמהלך הדיג שלהם נטבחו הדולפינים הניזונים
מדגים - מי שערכים אלה ודומיהם משמשים נר לרגליו, יש להניח כי ינהג בכבוד גם כפי
הערך העליון ביותר - ערך חיי האדם וחירותו.
אולם כאשר אנו בוחנים את הרגלי התנהגותם של בעלי החיים, אל לנו לשפוט אותם על פי
אמות המידה האנושיות. תהא זו גישה פסולה לחלוטין לחשוב שחיות צמחוניות הן "טובות",
ואילו חיות טורפות הן "רעות"; שצריך להרוג קורמורנים ושקנאים כי הם אוכלי דגים, או
לחסל עטלפים כי הם "מכוערים" בעינינו ומעוררים פחד. יש להתייחס אל בעלי החיים כאל
יצורים שמנגנוני הישרדות תורשתיים ומופלאים מנווטים את כל מה שיש בהם וגם את דרכי
התנהגותם הכוללות גם התנהגות נרכשת (נלמדת) - לא צווים מוסריים, לא מסורת שבעל פה
ולא שום תורה שבכתב הקיימים רק בחברה ובתרבות האנושית. למרות זאת מחויבים אנו, בני
המין האנושי, לשמור על זכותם להמשיך להתקיים ולשרוד בעולמנו המשותף. כל בעל חיים
כפרט מצליח לשרוד ולהתרבות, אם הוא נושא תכונות מוצלחות. אך אם תכונותיו פחות
מוצלחות, הרי סיכוייו להגיע לכלל רבייה קטנים, ותכונות אלה לא תעבורנה אל הדור
הבא. לפיכך במשפחות של נמלים או דבורי דבש כולן עמלות ומשקיעות מאמצים רבים באיסוף
מזון ובהאכלת הזחלים, שהרי הן כולן אחיות שנולדו לאם אחת (המלכה) ונושאות גנים
משותפים רבים. למעשה הן משקיעות בהישרדות הגנים שלהן עצמן. דבורה זרה או נמלה זרה
החודרות אל קן שאינו שלהן מחוסלות מיד.
בני האדם עושים לעתים פעולות שהן לטובת המין האנושי, אך מושגים כמו "טובת המין" או
"לטובת הזולת" (=אלטרואיזם) אינם רלוונטיים לגבי בעלי החיים. כל הפעולות שבעל
החיים מבצע נועדו רק להגדיל את סיכויי ההישרדות שלו ולשפר את סיכויי הרבייה שלו -
העברת הגנים שלו לדור הבא! כך, לדוגמה, אריה זכר המסלק את יריבו ומשתלט על
טריטוריה שיש בה להקה של לביאות, מחסל את הגורים שאינם שלו, כמובן. מראה זה נראה
נורא בעינינו, ואנו נחרדים למראה גורי האריות החמודים המתרסקים בין לסתותיו. אך
עלינו לזכור, כי זאת דרכו של האריה להגדיל את זכויותיו להפרות את הלביאות ולהגן
אחר כך בחירוף נפש על הצאצאים, שייוולדו להן ושיישאו את הגנים שלו. באותו אופן גם
הזכר של ציפור צופית "אינו נותן כבוד" לגוזלים שאינם שלו, והוא זורק אותם מן הקן,
כאשר הוא "מתחתן" עם נקבה שיש לה גוזלים של זכר אחר.
אצל רוב מיני הציפורים נמצא, שהם מאכילים בעיקר את הגוזלים החזקים והתובעניים
ביותר; אי לכך במקרים רבים הגוזלים היותר חלשים (בדרך כלל אלה שבקעו מאוחר יותר)
הם אלה שירעבו למוות. אל לנו להאשים אותן בחוסר מוסר או בהיעדר כבוד לחלשים, שהרי
אלה חוקי הטבע שעל פיהם התפתחו הציפורים ושרדו במשך מיליוני שנים. טוב נעשה, אם
ניטיב להכיר חוקים אלה (מבלי לשפוט אותם!), גם אם לעתים הם נשגבים מבינתנו הרגשית.
חשוב להדגיש, כי "רוע" לשמו הוא תופעה הקיימת רק בחברה האנושית, ואיננה מצויה בקרב
בעלי החיים. אם נוצר הרושם שבעולמם של בעלי החיים המוצלח והחזק יותר (לא תמיד חוזק
פיסי) ניזון בצורה טובה יותר וסיכוייו לשרוד ולהתרבות טובים יותר - זהו בהחלט
הרושם הנכון! אבל נוכל גם למצוא התנהגויות רבות של בעלי חיים שאפשר לפרשן כיחס של
כבוד בין יצורים חיים.
להלן מספר דוגמאות:
| 1. |
בקרב מינים רבים של קופים (בבונים, שימפנזים ואחרים) קיים מדרג חברתי (היררכיה),
שבו אחד הזכרים הוא הזכר השליט, הבכיר ביותר. זכר זה מפרה את רוב הנקבות
המתייחמות, גישתו למזון טובה יותר, אין חוטפים ממנו אוכל, אין מתגרים בו, אין
מציקים לו ומבצעים כלפיו מחוות של כניעה ונחיתות. אפשר לומר שהוא "מקבל את הכבוד"
המגיע לו, אך זהו כבוד המבוסס על יראה מפניו ובמידה רבה גם על פחד. יחס של כבוד
מסוג זה אפשר למצוא אצל מינים רבים של יונקים חברתיים: האריה הזכר השומר על
טריטוריה שיש בה לביאות, ניגש ראשון לאכול מן הטרף שצדו הלביאות. גם הלביאה הבכירה
ביותר בלהקה זוכה בחיכוך ראש מצד לביאות נחותות יותר ובגישה חופשית יותר למזון.
"פנו דרך" מתוך כבוד לנקבה הבכירה מוצאים גם בעדרי יעלים, בעדרי פילות (הפילים
הבוגרים אינם נעים בצמוד לעדר הנקבות) ועוד. |
| 2. |
בלהקה של זאבים רק הזכר והנקבה הבכירים ביותר מזדווגים ומעמידים צאצאים, ואילו
האחרים משתתפים בהקאת מזון לגורים ובשמירה עליהם ואפילו משחקים איתם. הפרטים
הנחותים יותר מפגינים כניעות ויראה כלפי הזוג "המלכותי". גם כלב הבית שמוצאו מן
הזאב, מפגין יראה ונאמנות דומה (ונותן הרבה מאוד כבוד!) כלפי הבעלים שלו, שמייצג
מבחינתו את הזאב הבכיר בקבוצה. |
| 3. |
אצל בעלי חיים רבים נוכל לראות, כי במאבק שמתקיים בין שני פרטים, כאשר אחד מהם
עובר לעמדת כניעה, הפרט המנצח מפסיק לתקוף. (נפוץ בקרב חרדונים, כלבים ואחרים.)
דומה הדבר לחברה האנושית שבה מכבדים את היריב שנכנע, ובזה מסתיימת התוקפנות. |
| 4. |
בלהקת אריות ובעדרי פילות קיים שיתוף פעולה שמכונה בתרבות האנושית בשם "עזרה
הדדית" בין הפרטים המתבטאת, למשל, בהנקת גורים שונים על ידי הנקבות, גם כשהגורים
אינם שלהן. בעדר הפילות מוצאים אפילו תמיכה של נקבות בוגרות בפילה כורעת ללדת. |
| 5. |
הדוגמה הבולטת ביותר של "נתינת כבוד" לזולת קיימת אצל מינים רבים של יונקים (וגם
עופות), שאצלם יש לפרטים הצעירים פרופורציות גוף שונות משל הבוגרים וגם צבע וקול
שונים. המראה "הילדותי" (אינפנטיליות) הבולט של הפרטים הצעירים המכונה תסמונת "פני
תינוק" (Babyface Syndrome) מעורר עכבות אצל הבוגרים; הם נמנעים מלפגוע בצעירים
ואינם רואים בהם פרטים מתחרים. הבוגרים (בדרך כלל ההורים) מפגינים סובלנות רבה
כלפי הצעירים, גם כשאלה מציקים להם. הם מפנים להם מקום להתקרב אל מזון מזדמן (לא
תמיד נכון לגבי אריות), ובאופן כללי הם "מכבדים" את "ילדותיותם" של הפרטים
הצעירים. זכויות היתר האלה של הפרטים הצעירים נעלמות, בשעה שהם הופכים פרטים
בוגרים. תופעה זו ניתנת להבחנה בקלות רבה בעדר של חזירי בר, בחבורות של קופים
ועוד. |
כל הדוגמאות הללו של "נתינת כבוד" לזולת אצל בעלי חיים אסור שתתפרשנה כפעולות ללא
כל רווח בצדן עבור מבצע הפעולה. כבר הדגשנו, שאלטרואיזם טהור אינו קיים אצל בעלי
חיים. אך לעתים צריך להשקיע הרבה מאמץ מחקרי ומחשבה על מנת להבין את הרווח שיש
לבעל החיים המבצע פעולה המתפרשת בעינינו כמתן של כבוד או כפעולה מוסרית. אין ספק
שפעולות כאלה משפרות באופן כללי את סיכויי ההישרדות של הפרט, על מנת שיוכל להגיע
לכלל רבייה ולהעביר לדור הבא את הגנים שלו המצויים, כמובן, בו עצמו, בצאצאיו,
ב"אחיו" וב"אחיותיו".
ברור אפוא לחלוטין, כי הכבוד והמוסר הקיימים בחברה האנושית שונים מאוד מכל מה
שאפשר למצוא בהתנהגויותיהם של בעלי חיים. לכן, עלינו להמשיך ולטפח אותם במסגרות
האנושיות ולא לנסות לחקות את החיות, גם אם הן יפות, תמימות, פראיות ונהדרות!
לסיום, בלי כל קשר להיקף התופעה של נתינת כבוד בין יצורים חיים, הבה ניתן להם אנו
את הכבוד המגיע להם בזכות ולא בחסד, על פי ערכי המוסר והכבוד לכל אשר נשמה באפו,
כפי שהתגבשו בחברות האנושיות היותר נאורות!
הצעה לפעילויות:
| 1. |
לברר עם הילדים, אילו בעלי- חיים הם אוהבים ואלו אינם אוהבים ומדוע.
| א. |
יש להניח שהם אינם אוהבים חיות טורפות (כגון: זאב, שועל, תנין, כריש) או כאלה
שמפחידות ומציקות לנו (כגון: נחש, עכביש, קרצייה, כינים, יתוש, עטלף ועוד). |
| ב. |
יש להביא למודעותם של הלומדים שהכריש (הטורף בדרך כלל דגים), הזאב (שבלע את סבתא
וכיפה אדומה…), הנחש (הטורף בדרך כלל עכברים), העכביש (שטורף בדרך כלל זבובים)
ורבים אחרים - אין להם שום כוונות זדון. הם אוכלים את מה שמתאים להם, וחשיבותם רבה
בשמירת שיווי המשקל בטבע, בין אם אנחנו אוהבים אותם, בין אם לאו. |
|
| 2. |
כדאי להמליץ ללומדים להתייחס לבעלי חיים בגן חיות ובפינת חי או לחיות מחמד
בכלובים (תוכי, אוגר). בעלי חיים אלה אינם יכולים לדווח לנו, כאשר חסר להם מזון,
מים, או כאשר חם להם, קר להם או כואב להם. הם סובלים בשקט, ופעמים רבות מתים עקב
אי סיפוק צרכים בסיסיים. האחריות מוטלת עלינו להחזיק אותם בתנאים הדומים ביותר
לתנאי הטבע ולדאוג לכל מחסורם בתבונה וברגישות.
|
| 3. |
חיות המחמד (כלב, חתול ואחרים) מחזירות לנו אהבה ללא תנאי: לא אכפת להן, אם
הבעלים שלהם הוא צעיר או קשיש, מכוער או יפה, חכם או טיפש. האם היחס שלנו אל בעלי
חיים צריך להיות מותנה? |
| 4. |
מוצע לפתח עם קבוצות לומדים אמנה חברתית ובה קודים של התייחסות בכבוד ליצורים
חיים. |
| 5. |
אפשר לקיים קבוצות דיון המשוות בין הכבוד בין בני אדם לבין כבוד בין יצורים
חיים: ההבדלים, המשותף וכד' (וזאת כדי לחדד את המקורות השונים להתנהגות). |
| 6. |
מוצע להמליץ בפני הילדים במהלך ביצוע המשימות לחפש במקורות מידע אחר התנהגויות
שונות של בעלי חיים.
|
 |
|
|
|
