|
|
| |
ערכו העצמי של הטבע
ריאיון עם פרופ' זאב נוה*
עובד על ידי גב' מירי דרסלר וד"ר טוביה דרסלר
מבוא
ההכרה בשילוב בין תבונה אקולוגית ומוסר אקולוגי חיונית להגנת איכות החיים של המין
האנושי. החברה האנושית משתלבת בסביבה כמערכת כוללת יחד עם שאר היצורים החיים בה
והמרכיבים הפיסיים שבה. בריאיון זה קובע פרופ' זאב נאוה שהמסר המרכזי שחשוב להביא
למודעות המחנכים והילדים מושתת על הבסיס האתי, שיש לטבע ערך עצמי משלו, והוא לא
נועד לתועלת האדם. לטבע יש מערכות חיים החיוניות לקיום החיים על פני כדור הארץ,
ואנו, בני האדם, מהווים חלק בלתי נפרד ממנו. המשך קיום המין האנושי תלוי, אם כן,
בהתייחסותו לטבע.
כשקיבלנו את כוכב הלכת ארץ, לא צורפו אליו הוראות הפעלה ושימוש. על האדם היה למצוא
בכוחות עצמו את "ההוראות". "אופן ההפעלה" של הטבע בעבר אשר נמשך גם בהווה, אינו
מצעיד את האנושות לרווחה ולאיכות החיים המבוקשים. את פני המאה ה- 21 מקדמות בעיות
סביבתיות קשות כמו, למשל, פגיעה באיכות סביבה, השתנות האקלים על פני כדור הארץ,
הכחדת מינים של יצורים חיים, דלדול משאבים טבעיים, התכלות מקורות אנרגיה, התפוצצות
אוכלוסין ומחסור במזון. כל אלה ובעיות רבות אחרות עתידות לסכן את קיום החברה
האנושית ואת קיום החיים בכלל על פני כדור הארץ. בעיות אלה הביאו להכרה, כי יש לשלב
תבונה אקולוגית ומוסר אקולוגי בתהליכי חקיקה וקבלת החלטות של קובעי המדיניות בארץ
ובעולם, לא רק על מנת להגן על איכות החיים של המין האנושי, על הישגיו ועל סיכוייו
לקיים איכות חיים ולהמשיך בפיתוח כלכלי בעתיד, כי אם גם כדי לכבד את ערכו העצמי של
הטבע ואת ערכם של החיים.
בסיס פילוסופי לגישה זו המכונה תפיסה אקולוגית-הומניסטית-הוליסטית, אשר מהווה יסוד
מנחה לפיתוח של תכנית הלימודים מב"ט ו"מבט לאיכות הסביבה" (המרכז לחינוך מדעי
וטכנולוגי ורמות הוצאה לאור, אוניברסיטת תל-אביב), אנו מוצאים במאמרים ובכתבים של
פרופ' זאב נאוה. על פי תפיסה זו, החברה האנושית משתלבת בסביבה כמערכת כוללת יחד עם
שאר היצורים החיים והמרכיבים הפיסיים שבה. בשנת הלימודים הקרובה נעסוק כולנו
בנושאים ערכיים ומוסריים במסגרת הנושא המרכזי - "הזכות לכבוד והחובה לכבד". לפיכך,
שמנו פעמינו לחיפה, ובביתו המשקיף על ואדי עטור צמחי חורש ים-תיכוני, העלינו בפני
פרופ' זאב נאוה סוגיות הקשורות לתפיסת העולם האקולוגית-הומניסטית-הוליסטית.
שאלה: אילו מסרים מרכזיים בתפיסת עולמך אתה חושב שיש מקום להעביר אל ציבור
המחנכים במטרה לעורר בהם מודעות לצורך לכבד את הטבע?
"המסר המרכזי שחשוב להביא למודעות של המחנכים וכמובן של הילדים מושתת על הבסיס
האתי הקובע שיש לטבע ערך עצמי משלו, והוא לא נועד לתועלת האדם. כשם שיש לכל יצירה
במוזיאון ערך תרבותי משלה, גם הטבע הוא יצירה שיש לה ערך קיומי משלה. עצם קיומו של
הטבע הוא נכס תרבותי ומוסרי שאינו קשור לתועלת שהאדם יכול להפיק ממנו. חשוב מאוד
לזכור כי לטבע יש מערכות תומכות-חיים החיוניות לקיום החיים על פני כדור הארץ,
ואנו, בני האדם, מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.
המסר השני קובע שהמשך הקיום של המין האנושי תלוי בהתייחסותו לטבע. כשאני אומר טבע,
אני בעצם מתכוון לנופים הפתוחים שצמחים ובעלי חיים עדיין מתקיימים ומתרבים בהם
באופן חופשי. נופים פתוחים רבים הושחתו ללא התייחסות לערכם האסתטי-תרבותי מתוך
גישה תועלתית-כלכלית הרואה בטבע אוצרות שנועדו לשימושו של האדם. המערכות הטבעיות
שהן תת-מערכות של הביוספרה, הן מערוכת התומכות בקיום החיים על פני כדור הארץ, ולכן
פגיעה בהן מאיימת על קיום כל צורות החיים, ובכלל זה גם על חיי האדם. נופים אלה
הולכים ונעלמים בקצב מסחרר, ולצערי הרב קשה מאוד להילחם בתופעה בגלל לחצים רבים
הנובעים מגידול האוכלוסייה: היא הולכת ומתרבה במהירות, ואתה גדולות גם צריכת
האנרגיה, צריכת החומרים והצריכה של שטחים פתוחים.
ההתייחסות של האדם אל הטבע חייבת להביא בחשבון גם את ההשפעה של הפעילות האנושית על
האטמוספרה. הפעילות הגלובלית של האדם בטכנוספרה (שהיא הסביבה העירונית-תעשייתית,
מעשה ידי אדם) גוררת אחריה פליטה מרובה של גזים (כמו, למשל, תחמוצות גופרית,
תחמוצות חנקן, עודף של פחמן דו-חמצני, פריאונים ואוזון) וחלקיקי חומר מוצק
לאטמוספרה. כל אלה מזהמים את האוויר ועלולים לגרום להתמוטטות מערכות הוויסות
העצמיות המתקיימות בין הביוספרה לבין האטמוספרה ולשינויים אקלימיים אזוריים
וגלובליים הרי אסון. שינויים אלה הם הגורם המכריע המחייב אותנו לנקוט צעדים מידיים
כדי לחסוך באנרגיה. עלינו לזכור, כי היחסים בין האדם לטבע חייבים אפוא להיות
מושתתים על יחסי סימביוזה של תועלת הדדית.
במערכת יחסים זו אנחנו נהנים כיום מ'השירותים החופשיים של הטבע' (כלומר אנחנו רק
בבחינת מנצלים), מבלי לחשוב על ההשלכות שיש לניצול זה על המערכות הטבעיות התומכות
בקיום החיים".
* זאב נוה הוא פרופ' אמריטוס בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון. לימד גם אקולוגיה
בפקולטה לארכיטקטורה.
פרסם מאמרים וספרים העוסקים באקולוגיה של הנוף, בחינוך
סביבתי ובפיתוח בר-קיימא. היה בין המייסדים של בית-הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר
(1975) ושימש שם מנהל מדעי.
|
|
|
