|
|
| |
חלומות ענק על ממדי ננס: על התפתחות הננוטכנולוגיה המבשרת (אולי) את המהפכה התעשייתית הבאה
ד"ר אהרון האופטמן*
 מבוא
קח את X, פרק אותו
לאטומים ובנה מהם את Y
מגלריית האמנות של
מיקרוסקופ ועד ל"מאגדים אוניברסליים"
ננובוטים בשירות
הרפואה העתידית
מהפכת הייצור
המולקולרי
עידן ה"ננו"
מבוא
חפשו את המושג "ננוטכנולוגיה" באינטרנט ותוצפו באוקיינוס של מידע - עשרות אלפי דפי
רשת. נשיא ארצות-הברית מכריז על "יוזמה לאומית לננוטכנולוגיה". חתן פרס נובל,
ריצ'רד סמולי, צופה שזו תהיה אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר של המאה ה-20, אם לא
החשובה שבהן. ארבע אוניברסיטאות בישראל מקיימות מרכזי מחקר מיוחדים לננומדע
ולננוטכנולוגיה. על מה כל הרעש? הננוטכנולוגיה היא טכנולוגיה "מפציעה" - כל עתידה
עוד לפניה, ונראה שנכון לה עתיד גדול. היא מבוססת על יכולת שכבר קיימת כיום, אמנם
ראשונית אך מרשימה, לבצע מניפולציות במולקולות ובאטומים בודדים: להזיזם ממקום
למקום ולסדרם בתצורות שונות. הקידומת "ננו" (מקורה הלשוני "ננוס" ביוונית או "ננס"
בעברית) קשורה ליחידת האורך "ננומטר" - מיליונית המילימטר או אלפית המיקרון כגודל
מולקולות מסוימות. המעגלים האלקטרוניים הזעירים ביותר, בשבבים שתעשיית
המיקרואלקטרוניקה יודעת לבנות היום, גודלם כ-180 ננומטרים - גודל ענק לעומת תחום
העיסוק של הננוטכנולוגיה. אבל לא רק הגודל קובע. מדובר על שינוי תפיסה מוחלט:
לבנות דברים מאטומים וממולקולות, אבני היסוד של הטבע, משל היו קוביות "לגו".
אטומים כקוביות לגו? וכי אפשר לאחוז אטום ביד? אפשר גם אפשר - אם כי לא בדיוק ביד.
סיפורה של הננוטכנולוגיה הוא סיפור מרתק שמעורבים בו חלומות של סופרי מדע בדיוני
בצד חזונות של מדענים חתני פרס נובל; הגיגים של פנטזיונרים מול חששות של ספקנים;
ראייה מפוכחת של אנשי טכנולוגיה מעשיים מול נבואות של רואי שחורות. היום מעורב
בסיפור גם כסף - ובעתיד הלא רחוק, הרבה מאוד כסף. זו גם דוגמה יוצאת דופן של מפגש
בין חשיבה מדעית נועזת, אפילו ספקולטיבית, לבין חשיבה טכנולוגית-חברתית-כלכלית
המנסה להעריך את המשמעויות מרחיקות הלכת של טכנולוגיה שתוצריה חבויים עדיין בעתיד,
הקרוב או הרחוק.
*ד"ר אהרון האופטמן הוא חוקר בכיר במרכז הבין-תחומי לניתוח ותחזית
טכנולוגית ליד אוניברסיטת תל-אביב.
המאמר מבוסס בחלקו על כתבות של המחבר שפורסמו
בעיתון "הארץ", ב-20.3.00 וב-3.4.01. למחקר ופיתוח.
|
|
|
