|
|
| |
הוראת המושגים "מדע" ו"טכנולוגיה" (למורים) בגישה קונסטרוקטיביסטית
ד"ר מיקי דביר*
 מבוא
הוראה בגישה
קונסטרוקטיביסטית במרכז הארצי למדע
מעגל הלמידה
לסיכום
מבוא
בעשור האחרון גדלה מאוד המודעות לחשיבות הידע והתפיסות שמביאים אתם הלומדים לתהליך
הלמידה. סוגיה זו עלתה לסדר היום החינוכי בעקבות מחקרים בארצות שונות שבדקו תפיסות
של לומדים לגבי תופעות טבעיות בתחומי דעת שונים (Bell, 1985; Driver &
Erickson, 1983). הממצאים הראו, כי גם אחרי שלומדים נחשפו להוראה במגוון נושאים
במדעים ובטכנולוגיה, הם החזיקו בתפיסות השונות מהתפיסות המקובלות במדע בנושאים
אלה. ברור אפוא כי לומדים מפתחים מושגים אינטואיטיביים מוקדמים על העולם שסביבם
עוד לפני שהם מתחילים את לימודיהם הפורמליים.
לידע המדעי והטכנולוגי המתפתח בתחום זה נלווית ההכרה, כי חשוב להתייחס לידע מוקדם
זה של הלומדים בתכנון תהליכי ההוראה-למידה-הערכה ולא להמשיך ולהתייחס אל לומדים
כאל "טבולרסה" (מי שמגיעים לבית הספר כ"לוח חלק"). חשוב לראות את הלומדים כמי
שצברו ניסיון ותובנות במהלך שנות חייהם, והם ממשיכים להתאימן ולפתחן גם בעת היותם
לומדים, בתוך כותלי בית הספר ומחוצה להם.
בתכנון תהליך ההוראה-למידה חשוב, אם כן, להביא בחשבון מספר הנחות יסוד:
| 1. |
לומדים מגיעים למערכת החינוך הפורמלית עם ידע, עם תפיסות ועם חוויות רגשיות
בנושאים רבים במדע וטכנולוגיה שהם תוצאת ההתנסות האישית שלהם בתופעות ובאירועים
הקשורים לתחומים אלה. |
| 2. |
אמונות ותפיסות אלה חסינות במידה רבה בפני שיטות הוראה מסורתיות. |
| 3. |
תפיסות ואמונות אלה אינן אופייניות למקום ולזמן מסוים, אלא נפוצות אצל לומדים
מגילאים שונים, בעלי יכולות שונות השייכים ללאומים שונים. |
| 4. |
תהליך הלמידה הנו תהליך פעיל ואדפטיבי המתבצע בהתמדה על ידי הלומדים. |
| 5. |
התרבות והתובנה האנושית הן תוצר של פרשנות ועיבוד אקטיביים שעושים הפרט או
הקבוצה להתנסויות שלהם עם העולם הפיסי, החברתי והתרבותי. |
העיסוק בתפיסות של לומדים מעוגן בשאלות הנוגעות להבנת תהליך הלמידה בכלל ולהבנת
הלמידה במדע וטכנולוגיה בפרט. התאוריה המקובלת כיום בתשובה לשאלה "איך פרטים
לומדים מדע וטכנולוגיה?" מתבססת על גישות קונסטרוקטיביסטיות העוסקות הן בחלק
התאורטי על אודות הידע והלמידה והן בשאלה איך הלומד מגיע לידע זה? על פי הגישות
הקונסטרוקטיביסטיות להוראה-למידה, מה שהפרט לומד מושפע מבסיס הידע, התפיסות,
האמונות והעמדות הקודמים שיש לו. בתהליך של הבניית הידע, ידע קודם שאתו בא הלומד
לתהליך, עובר תהליך של שינוי כתוצאה ממשמעויות חדשות המובהרות לו בהקשרים שונים
תוך כדי תהליך הלמידה, בתמיכה ובעזרה של המורה והקבוצה. בתהליך המתמשך של הלמידה
רוכש הלומד מושגים חדשים, ובאותה עת מקבלים מושגים מוקדמים (preconceptions)
משמעות חדשה אחרת, או אף ננטשים על ידו.
התפיסות הקונסטרוקטיביסטיות מחייבות, אם כן, התייחסות שונה חדשה ורעננה לתהליכי
ההוראה-למידה בכיתה:
למידה איננה עוד הוספת פרטים חסרים, אלא שינוי והתאמה קונספטואליים שעל הלומד
לעבור תוך אימוץ מושגים ותמונת עולם חדשים ונטישת המושגים החלופיים.
הידע הוא זמני, התפתחותי, סובייקטיבי, נבנה באופן פנימי ומועבר בדרך
תרבותית-חברתית.
תהליך הלמידה חייב, אם כן, לספק ללומדים אפשרות להתנסויות קונקרטיות בקונטקסטים
משמעותיים, המזמנים חיפוש חוקיות, שאלת שאלות, הבניית מודלים אישיים ועיסוק
ברפלקציה. למידה היא תהליך של אינטראקציה בין תפיסות ישנות וחדשות המובנות כתוצאה
מהתנסויות אלה, והתוצר שלה תלוי במהות האינטראקציה (Hewson & Hewson, 1989).
כל התרחשות, מילולית ושאינה מילולית, בין שהיא מכוונת אלינו ובין שאינה כזו,
מתפרשת על ידינו בהתאם לנקודת הראות שלנו התלויה במערכת הערכים, האמונות והתפיסות
שלנו, ועל כן היא שונה מאדם לאדם. מכאן החשיבות הרבה שיש לזיהוי התפיסות של
הלומדים. זיהוי זה נועד להפעיל תהליכים לימודיים העשויים להביא להבניית שינויים
בתפיסותיהם ולעשות התאמות רלוונטיות ומשמעותיות לכיוון התפיסות המדעיות המקובלות,
אם הם מחזיקים בתפיסות חלופיות. תהליך כזה מכונה בשם שינוי תפיסתי. שינוי במבנים
המושגיים, בהשקפות או בתפיסות קודמות יתרחש אצל הפרט, כאשר הוא מרגיש שהם אינם
מתאימים עוד לפירוש יעיל של האינפורמציה המגיעה אליו (נוסבוים ויחיאלי, 1999).
*ד"ר מיקי דביר היא ראש תחום מרכזי מורים, מפתחת ומרכזת קורסים במרכז
הארצי למדע.
|
|
|
