|
|
| |
טבע עירוני בירושלים נוסטלגיה או דרך חיים?
רבקה זהר
 מבוא
אתר השומרה
בית ספר אדם-רודולף
טבע עירוני - עמק
הצבאים
מבוא
"תשעה קבין של יופי נטלה ירושלים": מה שהעניק לה הטבע - הרים וגיאיות, צמחייה ים
תיכונית וצמחיית מדבר, שלגי חורף שמים גבוהים וצלולים וערפילי בוקר זוחלים,
מעיינות שכבה וערוצי נחל.
ומה שהוסיף לה האדם בשלושת אלפי שנות היסטוריה: בתי אבן עם גגות מקושתים ומבני
תעשייה עם תקרות "פלקל", סמטאות צרות למעבר חמורים וכבישים רב מסלוליים, חומות אבן
ומגדלי קומות טרסות עם עצי זית וטרסות עם אדניות גרניום, בורות מים חבויים ובריכות
אגירה נישאים. שכונות נקיות ומטופחות לצד שכונות נעדרות ירק ומרובות אשפה. ישן
וחדש משתלבים (או לא) זה עם זה, מתקיימים בהכרח זה לצד זה. וכשחיים בעיר רבת
ניגודים כזו מתחילים לאמץ אחת משתי הגישות הבאות:
 |
התבוננות סלקטיבית אל הסביבה והפרעותיה ופיתוח יכולת ספיגה של סממני עולם שלישי,
מתוך התמקדות בדבר החשוב מכל: "חיי הרוח והפנימיות". |
|
פיתוח רגישות ואי השלמה עד נכונות לצאת להפגין, למחות להתריע על תופעות של טבע
הולך ונעלם לטובת הבטון והאבן והגרוע מכל: האשפה הנערמת ומצטברת. |
בתי ספר לא מעטים בירושלים החליטו לאחרונה לשים את הדגש על נושא חינוך לאיכות
סביבה על בסיס הנחות היסוד הבאות:
|
פיתוח יחס של כבוד לסביבה מוביל גם לפיתוח יחס של כבוד בין אדם לרעהו.
|
|
שמירה על איכות הסביבה היא תנאי מוקדם לקידום איכות החיים בכלל. |
|
שמירה על הסביבה היא ערך יסוד בתרבות האוניברסלית והיהודית כאחד. |
אתר השומרה
בשכונה חרדית צעירה שנבנתה בפאתי יער ירושלים, מצטיינת בגוש בנייני אבן ובהיעדר
טיפוח וירק, צמחה עמותה בעלת מודעות ורצון לשנות תפיסות עולם: הוועד לאיכות חיים
בהר נוף הממוקם בשכונת הר נוף. אחד הפרויקטים של העמותה הוא אתר השומרה הנמצא ביער
לרגלי השכונה ומעל מושב בית זית השכן.
תוכלו לחלוף לצִדה בלי להרגיש בקיומה: פה ושם נראים מבנים קלים, סוכות, אוהלים
ומתקנים המשתלבים לגמרי בסביבה. אפשר לחשוב שמתקנים אלו שייכים לקייטנת קיץ של
תנועת נוער כלשהי. אך לא! זהו מרכז חינוכי בהנהלת חגית מימון, גננת לשעבר והכוח
המניע של הפרויקט.
השומרה כוללת מבנים עשויים מחומרים הלקוחים מן הסביבה בלבד. גם שמה של השומרה הוא
כשם מבני האבן שרבים כמותו בסביבת היער. שאר המבנים - סוכות ואוהלים - בנויים כולם
ממקלעות של ענפים שנשברו, כפות דקלים, וחומרי בניין שהושלכו בפאתי השכונה הנבנית
ושולבו כאן בצורה אסתטית. המים המזינים את המקום מקורם במי גשמים "שניצודו" והופנו
אל בורות שנחפרו וטויחו על ידי תלמידי בתי הספר הפועלים במקום. כמו כן מוזרמים
לכאן מי המקוואות של שכונת הר-נוף הנמצאים גבוה מעל האתר. מים אלו מנוצלים להשקיית
ערוגות צמחים המגודלים בשיטות אורגניות שגם אותן מטפחים התלמידים.
תלמידות בית ספר ממ"ד בנות הר-נוף (וכן שניים שלושה בתי ספר נוספים מהסביבה)
פוקדות את השומרה בקביעות. נושאי הלימוד במקום הם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים
הבית ספרית. כל צוות המורים, כולל המנהלת, גב' חנה הימלפרב, רתום לרעיון ומשתף
פעולה. תכנית הלימודים משלבת את נושא מעגל השנה היהודית עם נושאי הסביבה ומתייחסת
למצוות החגים בתפיסה האקולוגית הדוגלת ב"חייה ותן לחיות" או במילים אחרות "פיתוח
בר קיימא".
להלן מספר פעילויות לדוגמה:
|
בראש השנה מכינות בנות כיתה ג איגרות ברכה המיוצרות מנייר תוצרת בית המופק
משאריות נייר משומש וסיבי צמחים יבשים אשר לתוכם מוחדרים גם זרעים מצמחי החורש החד
שנתיים. האיגרת שעליה נכתבת הברכה כמקובל, נשלחת לנמען והוא מתבקש להטמינה בקרקע.
כך הופכת האיגרת לאמצעי לריבוי צמחים, הנייר מוסיף מזון לצמח החדש והנמען תורם כך
להתפשטות ולהתרחבות הצמחייה הטבעית. |
|
בחג הסוכות עושים שימוש בתמר שעליו אומרת ההלכה: "מה תמרה זו אין בה פסולת אלא
תמרים לאכילה, סנסינים לכברה שפעת קורות לקרות בהן את הבית" - באמירה זו מקופלת כל
התורה כולה: חיסכון במשאבים, מחזור חומרים ושימוש בר קיימא תוך כדי חיים עם
הסביבה. התלמידות משתמשות בכפות התמרים להצללת הסוכות, קולעות חבלים מהסיבים
שבבסיס הגזע. מהסנסינות הן מייצרות מסננות או סלסילות לשימושים שונים. הרימונים
הבשלים המקשטים את הסוכות משמשים בהמשך ליצירת ריבת רימונים, מהקליפה מייצרים חומר
צבע לצביעת צמר ומכדור הפרי המרוקן מכינים תבנית לנרות לחג הבא. שום דבר לא הולך
כאן לאיבוד ולא מבוזבז. ואלה, כמובן חלק מזערי מנושאי והפעילויות.
|
|
בכיתות ז-ח עורכות הבנות מיפוי צמחים בסביבה: אוספות זרעים ובודקות דרכים לבניית
משתלת צמחי בר במטרה להרבותם ולהחזיר את החורש הטבעי לסביבה העירונית. |
בית ספר אדם-רודולף
בית הספר ממוקם בשכונת המושבה הגרמנית. במבנה ישן בחצר מהודקת עפר ועירומה לעת
עתה, מיישמים מורי בית הספר המיוחד הזה ותלמידיו את תורתו של רודולף שטיינר: "חנוך
לנער על פי דרכו" שעל פיה מטרת החינוך היא לעצב ולהוציא מן הכוח אל הפועל את האדם
השלם ובעל האיזון הנכון בגוף ובנפש.
בשנות הלימוד המוקדמות שוקדים המחנכים על פיתוח החושים והעצמת החוויה הרגשית
באמצעות האמנויות השונות: המוסיקה, המחול, הציור, עולם האגדות והתאטרון, מתוך
אמונה שבכל ילד ואדם חבוי אמן. אחד האמצעים החשובים לפיתוח נפש האדם הוא מפגש
אמתי, קרוב ובלתי אמצעי עם הטבע. השיבה למקורות הטבעיים מובילה באופן בלתי נמנע
ל"תפיסת עולם ירוקה", דהיינו - כבוד לטבע, שמירה על הקיים וחיסכון במשאבי טבע.
תפיסה זו באה לביטוי גם בתוך חצר בית הספר ובאמצעות פעילויות נוספות בסביבה
הטבעית, כמו בעמק המצלבה ובמדרונות הרי יהודה, בין חורבות הכפר הערבי סטף.
חצר בית הספר מחליפה צורה. התלמידים והמורים בונים מערכות למחזור מי ברזייה, מי
כיורים (בתכנון) ואיסוף מי מרזבים. לכל מערכת כזו מסלול שבו תעלות, מסלעה, המוביל
את המים למאגרים, בריכות ביניים ולבסוף ערוגות צמחי נוי. המטרה לצרוך מה שפחות מי
"מקורות" ובה בעת להפריח את החצר.
החטיבה הצעירה יוצאת אחת לשבוע לעמק המצלבה - מתחם טבע עירוני שחלקו הצפוני מגונן
ומדושא ומהווה אתר פיקניקים ידוע לתושבי העיר וחלקו הדרומי נטוע בין מנזר המצלבה
למוזאון ישראל - מעין שמורת טבע או חקלאות עתיקה. במקום פזורים עצי זית, עצי חרוב
ועצי תאנה רבים וכמובן צמחי בר אופייניים: אזוב, סירה, לוטם, קורנית, קידה ועוד
(בתה וגריגה ים תיכוניים). בין השבילים נמצאים מבנים עתיקים לגידול ולעיבוד תוצרת
חקלאית: בורות מים, שרידי בית בד, שרידי גת. הביקורים העקביים מפתחים את מיומנויות
המעקב והתצפית של התלמידים. המורה מעורר סקרנותם על ידי סיפורי טבע שהוא מכין לכל
סיטואציה. הילדים מיישמים את הסיפור בפעילות חווייתית המאגדת דרמה, תנועה וצליל.
הפעילות משולבת בתרגילים לחידוד החושים: הקשבה לצלילים, התבוננות מעמיקה במגוון
הצבעים והצורות, תשומת לב לתנועות ולדינאמיות של המרכיבים החיים והדוממים בסביבה.
אין ספק שפעילויות אלו יוצרות חוויה עמוקה הקושרת את הילד עם הסביבה גם אם במבט אל
האופק, לא רחוק משם, עדיין ניצבים מבני האבן הישנים והמודרניים של העיר ירושלים.
בהמשך התכנית התלמידים יתמקדו בצמח הבודד (על פי עונת השנה והתזמון המתאים):
החרוב, התאנה, הזית והגפן תוך כדי התבוננות מעמיקה בצמח ובתהליכי עיבודו
בטכנולוגיות עתיקות בעזרת המבנים החצובים בסלעים. החטיבה הבינונית מגיעה פעם בשבוע
לחלקות החקלאיות הפזורות על טרסות במדרונות הרי יהודה מתחת לכפר הערבי לשעבר סטף,
שם נפגשים הילדים עם ילדי כיתות מקבילות מהישוב הערבי עין רפא. (עד האינתיפאדה
האחרונה התקיימו מפגשים במתכונת דומה עם בית ספר ירושלמי פלסטינאי). התלמידים
חווים באופן מובנה תהליך של גידול צמחי תועלת (בעיקר ירקות בשיטות חקלאיות ישנות).
חורשים ועודרים, זורעים ושותלים, משקים במי המעיין של סטף את חלקות השלחין ולאחר
האביב, קוטפים ואוספים ומסיימים במסיבת ירקות שמחה ובריאה.
בנוסף להבניית ידע מדעי וטכנולוגי בנושאים כמו הכרת מחזוריות בצמחים וטכנולוגיות
חקלאיות בסיסיות, משולבת בפעילות זו מטרה חברתית ומשמעותית: מפגש בין תרבויות,
מפגש של נוער ערבי עם נוער יהודי תוך עבודה משותפת, היכרות הדדית וחוויה של למידה
ועשייה.
טבע עירוני - עמק הצבאים
בלב שכונות ירושלמיות ותיקות וחדשות נמצאת שמורת טבע לא רשמית שהגדרתה הסופית
וגורלה להיות או לא להיות נידונה בימים אלה בבתי המשפט.
שטחי מטעים לשעבר של קיבוץ קריית ענבים "פרי הר" ,שננטשו מזמן - היו מאז ומתמיד
חלק מרצף בית הגידול של עדרי צבאים המשוטטים בהרי ירושלים.
במהלך השנים נבנו שכונות חדשות מדרום וממערב לעמק "פרי-הר" כך "שיום אחד" נמצא עדר
הצבאים המונה כיום כ25- פרטים, לכוד בין כבישים סואנים ושכונת מגורים צפופה. ובעוד
מתנהל מאבק בין כרישי נדל"ן לשוחרי הסביבה, החלו תושבי השכונות להבין את הפוטנציאל
הגלום במקום .
תלמידי בתי הספר הסמוכים החלו ל"נצל" את הטבע הקרוב לצורך למידה וכך הבינו את
חשיבות המקום לאיכות החיים של העיר ירושלים מחד גיסא וחשיבות השמירה על בעלי חיים
וצמחים ההולכים ונעלמים מהנוף העירוני מאידך גיסא.
שלושה בתי ספר בהדרכת מומחים מהחברה להגנת הטבע מסייעים לממש את החזון של פארק טבע
עירוני ייחודי בלב עיר סואנת.
בתי הספר הם: גבעת גונן (יסודי), בית ספר קשת חטיבת ביניים (כיתות ז) ואלונים
חינוך מיוחד חטיבת ביניים.
אתאר את הפרוייקט המיוחד של בית ספר אלונים עם בית ספר קשת שנוצר ומתהווה בימים
אלה.
שני בתי הספר הנמצאים משני עברי העמק הנקרא כיום בפי התושבים " עמק הצבאים" שותפים
לפרוייקט המשלב מטרות חברתיות וסביבתיות חשובות:
א. שילוב שתי אוכלוסיות שונות למטרה משותפת ובניית קשרים, יחסי גומלין והבנה
ב. שותפות עם תושבי השכונות מאוכלוסיות חברתיות שונות באקטיביזם חברתי למאבק
ציבורי.
ג. הצלה וטיפוח אתר טבע מיוחד במינו והבטחת ריאה ירוקה בלב העיר.
|
|
|
