|
|
| |
המגוון הביולוגי ופיתוח בר קיימא
צוות קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב
המצב בישראל רחוק מלהיות בר קיימא.
יותר מדי אנשים משתמשים ביותר מדי משאבים ובטכנולוגיות שאינן בנות קיימא ויוצרים
יותר מדי פסולת.
 המגוון הביולוגי
שירותי המערכת
האקולוגית
השמירה על המגוון
הביולוגי
פיתוח בר קיימא
עוד על הנושא
המגוון הביולוגי
האדם חולק את כדור הארץ עם מיליוני מינים נוספים, היוצרים מעטפת דקיקה של חיים
סביב כדור הארץ. מספר המינים הוא כה רב שרק מעטים מהם מוכרים לנו כיום. יצורים אלו
מותאמים למחייה בכל פינות כדור הארץ, ממעמקי האוקיינוס ועד לפסגות ההרים. יש
הקוראים למכלול החיים העצום על פני כדור הארץ עולם הטבע, המדענים ידברו על
הביוספירה והתאולוגים יכנו זאת נזר הבריאה. באחרונה הוטבע שם נוסף לעושר החיים -
המגוון הביולוגי (biodiversity).
המגוון הביולוגי מתבטא בשלוש רמות ארגון ביולוגיות. הרמה הראשונה היא של המערכות
האקולוגיות: יערות הגשם, מדבריות, שוניות אלמוגים, ואגמים. ברמה השנייה אנו
מבחינים במיני היצורים החיים הבונים את המערכות האקולוגיות: חתולים, כלניות,
דרורים, ברושים, נמלים, חיידקים ופטריות. הרמה השלישית היא של המגוון הגנטי של כל
מין ומין.
"כמה" מגוון ביולוגי יש? - עד היום תוארו על ידי מדענים 1.8-1.5 מיליון מינים של
יצורים חיים. לכאורה, זהו הישג מרשים ביותר, אך זוהי רק ההתחלה. קיימים אומדנים
רבים לגבי מספר המינים של היצורים החיים, ואֵלו נעים בין 3.6 מיליון מינים ל- 100
מיליון מינים. ההבדלים באומדנים נובעים משיטות הערכה שונות.
את מי אנו מכירים הכי פחות? - ביולוגים מעריכים שאנו מכירים רק 10% מחסרי החוליות
והפטריות. המספר יורד עוד יותר ל- 1% עבור חיידקים ושאר מיקרואורגניזמים. ככל
שהיצורים קטנים יותר הם ידועים ומוכרים פחות. רק לאחרונה, בעבודת המחקר של נטע
דורצ'ין מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב על משפחת היתוציים (חרקים) החיה
על משפחת הסלקיים (צמחים) בערבה, התגלו כ- 80 מינים חדשים בישראל, מהם 65 חדשים
לחלוטין למדע. אך לא רק יצורים קטנים מתגלים. בשנים האחרונות התגלו ארבע יונקים
חדשים למדע בהרי האנמיט, על גבול לאוס ווייטנאם. כדור-הארץ הוא עדיין ארץ לא
נודעת, ככל שהדברים אמורים לגבי עושר המגוון הביולוגי.
עם זאת, ביולוגים החוקרים את המגוון הביולוגי, רואים אותו נעלם אל מול עיניהם.
מקובל כיום להניח שקצב ההכחדה הנוכחי של המינים הוא פי 100 עד פי 1000 מהקצב שהיה
קיים לפני הופעת האנושות. קצב זה עלה מאד בתקופה המודרנית, עם הגידול המסחרר בגודל
אוכלוסיית העולם, והעלייה ברמת החיים במדינות המתועשות.
הגורם המרכזי להכחדת מינים הוא הרס בתי הגידול הטבעיים כתוצאה מפעילות האדם. יער
הגשם הטרופי מכסה 6% משטח היבשות, משמע שטח הגדול פי 48 משטח ארצות הברית. בכל
שנה, נהרס שטח בגודל של מחצית פלורידה מיערות הגשם. גם אזורים אחרים בעלי עושר
ביולוגי רב נפגעים, ביניהם שוניות האלמוגים (שני שלישים פגועים) וביצות המלח
והמנגרובים (יותר מחצי נעלמו או ניזוקו ללא תקנה).
גורם מרכזי נוסף הפוגע במגוון הביולוגי הם מינים פולשים. הכוונה למינים שהובאו
לבית גידול חדש כתוצאה מפעילות האדם, לעתים במכוון ולעתים שלא מדעת. דוגמה לכך היא
האצה הקטלנית, מין טרופי שהיה צמח נוי באקווריומים ונזרק מבלי משים לים התיכון
בריביירה לפני כעשרים שנה. מאז הוא משגשג ומכסה את חופי צפון הים התיכון, מאיטליה
ועד מרוקו. לאחרונה נצפתה האצה הקטלנית גם בחופי קליפורניה ומזרח אוסטרליה. האצה
משתלטת על אזורים עצומים לאורך החופים וגורמת נזקים עצומים לסביבה וליצורים החיים.
כמובן שגם משאבים כלכליים כגון חקלאות ימית ותיירות נפגעים קשות. בארץ, צוללנים
מתבקשים לדווח במקרה ויראו את האצה לאורך חופינו.
מינים רבים נעלמים כתוצאה מפגיעה ישירה, כגון צייד או דייג לא מבוקר או הרעלות.
לדוגמה, בארץ ניצודו הדובים, היחמורים, איילי הכרמל ועוד מינים רבים עד להכחדה
מלאה. העטלפים והתנים הורעלו ואוכלוסיותיהם צומצמו מאד. לעתים ההרעלה עקיפה, כמו
במקרה של הדורסים הניזונים ממזון שבו ריכוז גבוה של חומרי הדברה. חשוב לציין שכיום
נעשה מאמץ להשיב חלק מבעלי החיים לארץ. לדוגמה, רשות הטבע והגנים משיבה את היחמור
הפרסי לגליל ואת העיטם לבן הזנב לעמק החולה.
לא כל המינים שנידונו לכליה נעלמים מיד. רובם, סובלים בשלב הראשון מפגיעה במגוון
הגנטי כתוצאה מהצטמצמות האוכלוסייה, עד שהם מצטרפים לרשימה הנקראת המתים החיים.
בארץ, לפי נתוני החברה להגנת הטבע, כ- 450 מיני חולייתנים, מתוכם 150 בסכנת הכחדה
ו- 20 מינים שהוכחדו.
אנו יודעים כיום שבעבר הגיאולוגי של כדור הארץ היו לפחות חמישה אירועי הכחדה
המונית, כלומר הכחדה בקנה מידה גדול מאד ובקצב מהיר ביותר. האירוע המתוקשר ביותר
התרחש לפני כ- 65 מליון שנה עם הכחדת הדינוזאורים, אבל האירוע הגדול ביותר התרחש
כאן לפני כ- 230 מליון שנה, בסוף תקופת הפרם, ובו כנראה נכחדו מעל ל- 90% מהמינים
הימיים וכ- 75% מהחולייתנים היבשתיים. כעת, ברור שאנו נמצאים בעיצומו של אירוע
הכחדה המוני נוסף. בקצב ההרס הנוכחי של בתי גידול ביערות הגשם ושוניות האלמוגים
בלבד, צפוי שמחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים ייעלמו עד סוף המאה ה- 21. פירושו של
דבר שאנו משאירים לצאצאינו ארץ חרבה, ענייה, מצומצמת ואחידה מבחינה ביולוגית.
|
|
|
