|
|
| |
המגוון הביולוגי כערך
ד"ר ליה אטינגר
 מבוא
מדוע חשוב לשמור על
המגוון הביולוגי?
האם שיקולים כלכליים
הם המפתח לשימור הטבע?
קיום המגוון
הביולוגי, מתוך אג'נדה 21 והצהרת ריו (פרק 15)
מבוא
כמה מינים של יצורים חיים קיימים כיום בעולם? התשובה לשאלה זו איננה ידועה למרות
שבמשך דורות רבים הקדישו חוקרים את חייהם לתיעוד ומיון סוגי בעלי החיים והצמחים
ברחבי העולם. בכתבה המגוון הביולוגי ופיתוח בר-קיימא המתפרסמת בגיליון זה מצוין
שעד היום תוארו על ידי מדענים בין 1.5-1.8 מיליון מינים של יצורים חיים ושההערכות
לגבי מספר המינים הקיימים נעות בין 3.6 ל-100 מיליון. ההבדל של שני סדרי גודל
בקירוב בין הערכות אלה מלמד על הבורות העצומה של המין האנושי ביחס למגוון
הביולוגי. אנו חיים בעיצומו של עידן הכחדת מינים, רובו מעשה ידי האדם. אם תימשכנה
המגמות הנוכחיות צפויים כמחצית המינים החיים כיום להיכחד עד סוף המאה. רוב המינים
הנכחדים אינם מוכרים ולכן איננו יודעים איך תשפיע הכחדתם. האקולוג הנודע פול ארליך
ממשיל את המצב הזה לנוסעים במטוס שמפרקים ברגים בחלקים שונים של המטוס תוך כדי
טיסה. ייתכן שהבורג מחבר את המשענת למושב, אך ייתכן גם שפירוק הבורג יפגע בפעולת
המנוע. כשם שקיימים הרבה ברגים במטוס, כך קיימים מינים רבים של יצורים חיים על פני
כדור הארץ ואין לנו אפשרות לצפות מראש מה תהיינה ההשלכות של הכחדתם. מה שאנחנו כן
יודעים הוא שאנו מכחידים חלקים מהמערכות תומכות החיים בכדור הארץ, שכן החיים עצמם
הם שיוצרים את התנאים תומכי החיים של כוכב הלכת שלנו.
להלן דוגמה אחת המדגימה משל זה. האטמוספרה של כדור הארץ מורכבת מתערובת לא מאוזנת
של גזים, אטמוספרה עשירה בחמצן ודלה בפחמן דו-חמצני. הרכב מיוחד זה נוצר ונשמר על
ידי קיומו של מארג היצורים החיים. לקיום המין האנושי (ולמינים רבים נוספים) חיונית
אטמוספרה עשירה בחמצן שבה ריכוז מתאים של פחמן דו-חמצני החיוני אף הוא לחיים.
תופעת התחממות כדור הארץ שעליה קוראים לעתים קרובות בעיתונים, מוכיחה עד כמה מושפע
האקלים של כדור הארץ משינויים בריכוז הפחמן הדו-חמצני. למארג החיים יש תפקיד מרכזי
בוויסות ריכוז הפחמן הדו-חמצני וריכוז זה משפיע במידה רבה גם על הטמפרטורה ודגם
המשקעים באזורים השונים של כדור הארץ. ברור שכמות המשקעים ומנעד הטמפרטורות הם
גורמים מרכזיים בקיומן ובריאותן של מערכות אקולוגיות.
המושג 'מארג היצורים החיים' מבטא את החשיבות של יחסי הגומלין בין יצורים חיים על
פני כדור הארץ. אפשר לחשב את חלקו של עץ יחיד בוויסות הגזים של האטמוספירה: כמה
חמצן הוא מייצר במהלך חייו וכמה פחמן דו-חמצני הוא קולט מהאטמוספרה. אלא שעץ זה
אינו פועל לבדו. הוא חלק ממערכת אקולוגית ובתור שכזה הוא משפיע ומושפע מהמארג
הכולל של היצורים החיים בסביבתו. יש אינספור סוגים של יחסי גומלין בין היצורים
השונים. קשה להעריך כיצד המינים הרבים משפיעים על עץ כלשהו אך ללא ספק השפעתם רבה.
למשל, יש מינים המרסנים מינים אחרים שיכולים לגרום לנזק. יש מינים המשפיעים על
פוריות האדמה. עצים אחרים יכולים לחסום חלק מאור השמש שמגיע אל העץ וכן הלאה. הבנת
מערכות חיים מחייבת ראייה מערכתית. הכחדתו של מין אחד במערכת אקולוגית יכולה להיות
בעלת השפעה שולית או השפעה מרחיקת לכת על מארג החיים בסביבה אקולוגית נתונה - בלתי
אפשרי לצפות מראש את התוצאה.
כאמור, רוב המינים החיים על פני כדור הארץ אינם מוכרים ואוסף המינים הידועים, יותר
משהוא משקף את המגוון הקיים בטבע משקף את התעניינותם הסלקטיבית של החוקרים ואת
מקומות מגוריהם. אף על פי שכשני שליש ממגוון המינים מרוכז באזור הטרופי רק כשליש
מהמינים המוכרים שייכים לאזור זה. כמו כן, כיוון שחוקרים רבים מתעניינים ביונקים
ובציפורים, יש ידע מדעי רב בנושא זה בעוד שהם מונים רק חלק זעיר מהמגוון הביולוגי.
אמנם במשך הזמן מתגלים עדיין מינים חדשים של יונקים וציפורים אך מספרם של אֵלו קטן
וככל הנראה הרוב המכריע של מיני הציפורים והיונקים כבר מוכר למדע. במארג החיים יש
הרבה יותר יצורים קטנים מגדולים, ואנחנו מכירים רק חלק זעיר מהם.
אם רוב המינים אינם מוכרים, כיצד ניתן להעריך כמה מינים מאכלסים את כדור הארץ?
הדרך שבה נוקטים החוקרים היא דרך של אקסטרפולציה. למשל, דוגמים את כל המינים באזור
מסוים, בודקים מה היחס בין המינים המוכרים לבלתי מוכרים ומסיקים מכך לגבי מספר
המינים באותו אזור. בדרך זו הגיעו בשנות הששים והשבעים של המאה ה- 20 להערכות
שונות שנעו בין 3 ל- 10 מיליון מינים. אך בשנת 1982 חל מהפך. חוקר בשם טרי ארווין
(Terry Erwin) פרסם ממצאי מחקר שערך ביערות הגשם בפנמה. הוא המית באמצעות קוטל
חרקים את כל החרקים שרחשו בצמרתו של עץ יחיד, אסף כל החרקים שנפלו על יריעות
הפלסטיק בתחתית העץ ומיין אותם. כך נתגלו למעלה מאלף חמש מאות מינים שכ- 80% מהם
היו חדשים למדע. כאשר חזר על הפעילות בעצים נוספים, הוא גילה שלכל עץ אוכלוסיית
חרקים הייחודית לו ולמרבה ההפתעה גם אז היה הרוב המכריע של המינים חדש למדע.
ארווין הגיע למסקנה שקיימים לפחות 30 מיליון מיני חרקים, רובם בצמרות העצים של
היערות הטרופיים. מחקר זה עורר עניין רב ובעקבותיו נעשו ניסיונות לא מעטים להעריך
מחדש את מספר המינים על פני כדור הארץ.
כיום ברור שקיימים אזורים על פני כדור הארץ בעלי מגוון מינים עשיר במיוחד. מקומות
אלו מכונים hotspots. בפארק לאומי אחד בפרו חיים יותר מינים של ציפורים מאשר בכל
ארה"ב וקנדה. בעץ יחיד במרכז אמריקה מצאו החוקרים יותר מינים של נמלים מאשר בכל
רחבי בריטניה. ביער אחד במדינת גינאה שבמערב אפריקה, חיים כמחצית מיני היונקים
המצויים ביבשת כולה. החוקרים איתרו עשרים וחמישה מקומות בעלי מגוון עשיר כזה ברחבי
העולם. יוצא אפוא שכ- 60% מהמגוון הביולוגי מרוכז בשטח של 1.4% בלבד מכדור הארץ.
אי לכך נעשים כיום מאמצים מיוחדים לשמר את האזורים הללו. פרטים על כך אפשר למצוא
באתר האינטרנט
http://www.conservation.org/xp/CIWEB/home
|
|
|
