לדף הבית >
הודעות מפמ"ר
הקמפוס הוירטואלי
של למדע
מידע ותחומי פעולה
קורסים והשתלמויות
משאבים למדריכים
כנס ארצי תשע"ב
אתר למדע פסגות
אתר מינהל מדע וטכנולוגיה
אאוריקה
מיצ"ב
חינוך לחשיבה ולחקר
קידום הישגים
חינוך לקיימות
לומדים בבית
קהילה ברשת
מדברים על
מורים מציעים
תכנון לימודים
תכנית לימודים וסטנדרטים
רשימת ציוד מורשה
משאבי הוראה ולמידה
מרכז משאבים
משעולי הוראה
אוגדן מבניות
ספרי לימוד
מאגרי מידע ברשת
ציוד וחומרים
מחקרים וכתבי עת
אאוריקה
ביבליוגרפיה פדגוגית
מחקרים בחינוך מו"ט
כתבי עת ברשת
זמנים, מועדים וחדשות
יוצאים לטבע
פעילויות בטבע
זמנים ומועדים
חדשות
ממציאים

 
מתחת לאף
ד"ר מירי דרסלר

עוד לפני שמתחילים...
היזכרו בסביבה הקרובה, זו שמחוץ לכותלי הכיתה, וערכו רשימה ארוכה ככל האפשר של תחנות ללימוד נושאים במדע וטכנולוגיה. ארגנו את המידע שאספתם על פי הנושאים המרכזיים שבתכנית הלימודים.
מה גיליתם?


כמורים למדע וטכנולוגיה אתם בוודאי תומכים בניצול של הפוטנציאל האדיר הגלום בסביבת הלימוד החוץ-כיתתיות להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הלומדים. ובכל זאת, יישום תהליכי הוראה-למידה מחוץ לכותלי הכיתה, על פי העקרונות הפדגוגיים שהוצגו במאמרי המסגרת בגיליון זה, אינו אתגר פשוט.
לימודי הסביבה הם חלק בלתי נפרד מלימודי מדע וטכנולוגיה; הסביבה משמשת מעבדה דינמית, חיה ואותנטית שבה נצפות תופעות, מתרחשים תהליכים ובה נעשית התוודעות לעקרונות ולחוקים. מעבדה זו כוללת אינסוף אזורים שיכולים לשמש סביבת לימוד – לאן שנפנה את המבט, היכן שלא נהיה, שם קיימת סביבת לימוד חוץ-כיתתית העשויה לתת מענה לצרכים קוריקולריים ופדגוגיים. זאת ועוד, מה שעושה את הסביבה לייחודית בעינינו הוא האופן שבו אנו מפרשים אותה ומנצלים אותה לבניית משמעות ולא הסביבה הפיזית עצמה. את המשמעות יוצרים האנשים באמצעות התודעה ולפיכך אותה סביבה מצטיירת באופן שונה בעיני אנשים שונים ואצל אותו אדם הסביבה לובשת ופושטת צורה בהתאם להקשר, לזמן ולמקום. המגוון הגדול כל כך בסביבה הפיזית (סביבה טבעית ומלאכותית) והפרשנות האישית שאנו מייחסים לה מגדיל עוד יותר את השפע. נשאלת אפוא השאלה: עד כמה אנו מודעים למה שקיים סביבנו; עד כמה מנצלים את משאביה לתהליכי הוראה-למידה ובאיזה אופן?
כדי להיות מודע, חשוב לערוך תסקירים סביבתיים מקיפים וכן לערוך ניתוח קוריקולרי מעמיק למיפוי שיטתי של הסביבה והתכנים. על הניתוח להיות בעל ערך פונקציונלי לתכנון תהליכי ההוראה-למידה שתשולב בהם סביבת הלימוד החוץ-כיתתית. >br> במדור מעבר לפינה, לא נתמקד הפעם בסביבת לימוד חוץ-כיתתית מסוימת – כאלה יש אין-ספור, והבחירה קשה. כדי להיות מודע למגוון הסביבתי ולהקל את ההתאמה לתכנית הלימודים בחרנו הפעם להציג כלי תכנוני שפותח על ידי פרופ' ניר אוריון וצוותו, במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע – סביבת הלימוד החוץ-כיתתית: מיפוי הוראתי למורה. כלי זה (להלן החוברת) יכול לסייע להתמצא בשפע הרב של אזורי לימוד חוץ-כיתתיים הנמצאים כאן ושם, מעבר לפינה, ולפעמים גם ממש מתחת לאף. החוברת מאירה את הסביבה באור אחר ומראה איך אפשר להפוך סביבה "סתמית", שאין בה "כלום" לכאורה, או סביבה ש"בכל זאת יש בה משהו" למקום מרתק בעל הזדמנויות למידה למכביר.
החוברת מציגה מיפוי שיטתי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתיות על פי שבעת הנושאים המרכזיים של תכנית הלימודים לימודי מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי. בכך מצטרפת חוברת זו לשורה של כלי תכנון שתפקידם לסייע למורים בתכנון הלימודים בבית-הספר. עוד ברשימה – חוברת תכנון נושאי הלימוד וחומרי הלמידה היוצאת לאור בכל שנה מטעם הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה והמרכז הארצי לַמְדע, חוברת משדרי הטלוויזיה הלימודית שאף הם מאורגנים על פי שבעת הנושאים המרכזיים שבתכנית הלימודים ואחרים.
תפיסת העולם שעליה נשענת החוברת מוצגת בגיליון זה במאמרו של פרופ' ניר אוריון. החוברת יכולה לשמש ככלי תכנוני לשילוב מושכל של סביבת הלימוד החוץ-כיתתיות בתכנית לימודים בית ספרית בראייה ספירלית ומערכתית תוך כדי יצירת הקשרים בין נושאים מרכזיים ובתוך כל נושא מרכזי, לכל שכבות גיל.
בחוברת כלולות 146 הצעות לשיעורים חוץ-כיתתיים הניתנים לשילוב ברצפי הוראה-למידה של נושאי הלימוד הרלוונטיים. ההצעות ערוכות על פי רצף הנושאים המרכזיים המופיע בתכנית הלימודים ועל פי שכבות הגיל. המיפוי ההוראתי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתיות נעשה על פי כמה קריטריונים:
1. מושגים חשובים: המושג או הרעיון הוא מרכזי בתכנית הלימודים והבנתו נדרשת להמשך תהליך הבניית הידע והתפיסה המושגית.
2. מושגים מופשטים: המושג או הרעיון הוא מופשט או בעל משמעויות מרובות שעיסוק בו בסביבה חוץ-כיתתית עתיד לסייע ללומדים להפנים את המושג או לצקת בו משמעויות חדשות ונוספות.

אפשר להשתמש בתבנית שעל-פיה מוצגות ההצעות לשיעורים (ראו במסגרת) ועל פי המדדים המוצגים בה להעלות רעיונות להצעות נוספות לשיעורים חוץ-כיתתיים בהתאם לשיקול-דעתם של המורים.
מן הראוי לשים לב שההצעות לשיעורים חוץ-כיתתיים מתייחסות לשני מרכיבים בסיסיים בתהליך התכנון:
1. מיפוי תכנית הלימודים: נושאי הלימוד (תופעות, תהליכים ועקרונות) כפי שהם מופיעים בתכנית הלימודים שהעיסוק בהם מחוץ לכיתה יביא את הלומדים ללמידה טובה יותר.
2. מיפוי תחנות לימוד אפשריות: מקומות שבהם אפשר לגלות תופעות טבע ותופעות הקשורות בעולם מעשה ידי אדם הנמצאים בזיקה לשאר נושאי הלימוד.

בנוסף על שני מרכיבים אלה בכל שיעור מופיע סל רעיונות לפעילויות בסביבה שהמורים מוזמנים לעבדם לדפי פעילות לתלמידיהם תוך כדי התייחסות לשיעור ההכנה, לפעילות השדה ולפעילות הסיכום.
המיפוי ההוראתי וההצעות הנלוות משמשים מצפן לניווּט המורים וכאדני זינוק לאצנים בעת שהם פורצים מקו הזינוק אל המסלול במסעם במארג המורכב של סביבה ותכנים. המצפן ואדני הזינוק הם הצֵידה הראשונית שמספק המיפוי ההוראתי לצורך תכנון קוריקולרי (בניית תכנית לימודים בית-ספרית) ולצורך תכנון פדגוגי (בניית תכניות הוראה).
החוברת משדרת מסר לקורא שמיפוי סביבת הלימוד החוץ-כיתתיות הוא דבר דינמי ואינו מוחלט והמורים נקראים להשתתף בתהליך המיפוי, להעלות רעיונות ולשתף בהם את קהילת המורים באמצעות אתר הלמידה החוץ כיתתית שהוקם לצורך זה: http://www.weizmann.ac.il/g-earth
השימוש במידע שבחוברת בתהליך תכנון תכנית הלימודים הבית ספרית במדע וטכנולוגיה מעשיר את סביבת הלמידה שבה שוהים תלמידינו, מגוון את תהליכי ההוראה-למידה, ותורם ללמידה טובה יותר של נושאים במקום התרחשותם ויותר מכל להכיר את מה שפעמים רבות נסתר מעינינו ואשר נמצא כאן ושם... מתחת לאף, ממש מעבר לפינה.
למעצב: יש לסרוק מן החוברת שתי מסגרות של שיעור.

פרטים נוספים: סביבת הלימוד החוץ-כיתתית: מיפוי הוראתי למורה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, הוצאת "תרבות לעם" , 2002.
אודות | יצירת קשר
מרכז ארצי למדע הוא פרויקט המבוצע על-ידי אוניברסיטת תל אביב על-פי מכרז מס' 6/1.07 עבור האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך