לדף הבית >
הודעות מפמ"ר
הקמפוס הוירטואלי
של למדע
מידע ותחומי פעולה
קורסים והשתלמויות
משאבים למדריכים
כנס ארצי תשע"ב
אתר למדע פסגות
אתר מינהל מדע וטכנולוגיה
השתלמויות מורים
מיצ"ב
חינוך לחשיבה ולחקר
קידום הישגים
חינוך לקיימות
לומדים בבית
קהילה ברשת
מדברים על
מורים מציעים
תכנון לימודים
תכנית לימודים וסטנדרטים
רשימת ציוד מורשה
משאבי הוראה ולמידה
מרכז משאבים
משעולי הוראה
אוגדן מבניות
ספרי לימוד
מאגרי מידע ברשת
ציוד וחומרים
מחקרים וכתבי עת
אאוריקה
ביבליוגרפיה פדגוגית
מחקרים בחינוך מו"ט
כתבי עת ברשת
זמנים, מועדים וחדשות
יוצאים לטבע
פעילויות בטבע
זמנים ומועדים
חדשות
ממציאים

 
המוציא לחם מן האדמה
יאיר הראל

 עושר קדמון
 אחרי אלפיים שנה
 מלח הארץ
 אוצרות מים המוות
 פוספטים
 בניין הארץ
 "כמו חומר וכמו יוצר"
 טיפת מזל ו... אנרגיה
 אתגרי העתיד

אוצרות מים המוות
מלח (מלח בישול)
הקדמונים ראו בהמצאת השימוש במלח את אחת ההמצאות הגדולות בעולם. במיתולוגיה הפיניקית המצאה זו אינה נופלת בחשיבותה מהמצאת השימוש בברזל, כלי הדיג והציד, הכתב ו... ההשבעה והכישוף. בתקופות קדומות שמשו "לבנים" של מלח כסחורה עוברת לסוחר שניתן להעבירה ממקום למקום. המלח שימש גם לצורכי פולחן "וכל קורבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלוהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח." (ויקרא ב, י"ג). המלח היה גם גורם מטהר ובשל עמידותו שימש גם כאות ברית בין הצדדים "... נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך לחוק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה' לך ולזרעך אתך". (במדבר יח' י"ט).
מלח הבישול הופק בארץ כבר בתקופות קדומות: שכבות המלח של הר סדום נוצלו כבר בתקופות פרה-היסטוריות. חפירות ארכאולוגיות בחופי ים המלח גילו מתקנים להטענת מלח מהתקופה הרומית. המפעל הראשון להפקת מלח בתקופה המודרנית הוקם בעתלית ואליו הצטרפו מפעלים להפקת מלח גם בים המלח וגם באילת, כלומר המלח בארץ מופק משלושה מקורות ימיים שונים. המלח מופק בתהליך שלאידוי סולרי. המפעל שהוקם באילת מנצל בשנים האחרונות גם את המלח המסולק ממתקני המפעל להתפלת מים. וכך בנוסף להגברת תפוקת המלח פותר המפעל גם בעיה סביבתית – הן בסילוק עודפי מלח והן בחיסכון בהקצאת קרקעות להקמת ברכות אידוי. תפוקת המלח שנוספה בדרך זו עומדת על 30% ועתידה להגיע ל 40%. עלות הפקת המלח כתוצאה מהשימוש בתמלחות מתקני ההתפלה ירדה ב 15% ועשויה לרדת בעתיד בעוד - 10%.
אשלג
אחד המלחים המצוים בים הוא האשלגן הכלורי. האשלגן הכלורי הוא יסוד כימי חיוני להתפתחות יצורים חיים. מלחי האשלגן הם חומר דשן עשיר המשמש חקלאים ברחבי העולם. הפקת ה"אשלג" – שם מסחרי של אשלגן כלורי, הוחל כבר בשנת 1930 על ידי המהנדס החלוץ נובומיסקי. המפעל הראשון הוקם בקצהו הצפוני של ים המלח ובשנת 1937 הוקם מפעל נוסף בדרום האגם. עם הריסתו של המפעל הצפוני במלחמת השחרור נשאר רק המפעל הדרומי. מפעל זה נכנס לקצב ייצור מוגבר החל משנת 1955.
במשך השנים, בעקבות התפתחות של שיטות חדשות לדישון ובהתאמה לדרישות השוק העולמי הנוגעות לשיקולים סביבתיים, פותחו במפעלי ים המלח דשנים חדשים. אחד המוצרים הללו הוא ה"אשלג המגולען" שגבישיו גדולים יותר. האשלג הזה מיוצר מאשלג אבקתי הנדחס בתהליכים שונים. האשלג המגולען מהווה כ- 40% מייצור האשלג בים המלח. בשנת 2001 כמות האשלג שהופקה בים המלח עמדה על כ- 3,000,000 טון לשנה.
ברום
במהלך ההפקה של מלחי האשלגן נשארות בברכות האידוי תמיסות העשירות ביסוד ברום. הברום המיוצר במפעלי ים המלח הוא חלק חשוב מענף ייצור הברום העולמי. הברום משמש בתעשיית התרופות, חומרי החיטוי וכן בתעשיית סרטי הצילום, הקוסמטיקה והצבעים. אחד המוצרים העיקריים של מפעלי ים המלח היה אתילן די ברומיד המשמש חקלאים ברחבי העולם לחיטוי קרקעות. מחקרים גילו שחומר זה פולט לאטמוספירה גז הפוגע בשכבת האוזון. אי לכך ירד היקף הייצור של חומר זה והכנסותיהם של מפעלי ים המלח נפגעו באורח משמעותי.
מגנזיום
בים המלח מצויה כמות עצומה של כלוריד המגנזיום. ריכוזו הגבוה של מלח המגנזיום וניקיונו הפך את ישראל לאחד ממקורות המגנזיום הגדולים בעולם. המגנזיום מיוצר במפעלי ים המלח – בשלוח אשר במישור רותם בנגב. המגנזיום משמש בעיקר לתעשיית לבנים חסינות אש. בתהליך של קלייה ושרפה של תחמוצת המגנזיום מתקבל חומר גרגרי צפוף המשווק ברחבי העולם. החברה הישראלית לייצור מגנזיום פיתחה שורה של מוצרים ייחודיים ובלעדיים המובילים בתחרות על השוק העולמי. בישראל עיקר השימוש בלבנים חסינות אש הוא בתעשיית הפלדה. המגנזיום משמש גם להכנת חומרי בידוד, תרופות ומזון לבעלי חיים.

אודות | יצירת קשר
מרכז ארצי למדע הוא פרויקט המבוצע על-ידי אוניברסיטת תל אביב על-פי מכרז מס' 6/1.07 עבור האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך