|
|
| |
המוציא לחם מן האדמה
יאיר הראל
 עושר קדמון
אחרי אלפיים שנה
מלח הארץ
אוצרות מים
המוות
פוספטים
בניין הארץ
"כמו חומר וכמו
יוצר"
טיפת מזל ו...
אנרגיה
אתגרי העתיד
***
"ולגודרים ולחוצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית ה'..." (מלכים ב',
יב, יג)
***
בניין הארץ
בית המקדש נבנה מאבני גזית – אבנים המסותתות בקווים ישרים. שימוש באבנים כאלה
מקובל עד היום וניכר בנוף בתי האבן של ירושלים, צפת, חיפה ובכל אזורי ההר. חומר
הגלם לתעשיית הבניין וסלילת כבישים (אבני גזית וחצץ) מופק כמעט מכל סוג של סלע על
פני כדור הארץ. בישראל משתמשים בסלעים כחומרי בנייה על פי תפוצתם באזורי הארץ
השונים: בהרי יהודה, בנגב ובגליל - בסלעי גיר ודולומיט; באזור החוף - בסלעי
כורכר; וברמת הגולן ובגליל התחתון – בבזלת. בעבר השתמשו בפטישים
ובמסורים כדי להפיק את אבני הבניין הללו – בעבודה ידנית. כיום נעזרים בציוד הנדסי
כבד ובחומרי נפץ. החצץ המשמש בתעשיית הבטון לסלילת כבישים ושדות תעופה, הוא מופק
בארץ בעיקר מסלעים קשים של גיר ודולומיט.
|
החול
החול בתעשיית הבנייה מופק בעיקר מחולות קוורץ נקיים ומ"זיפזיף" – חולות מעורבים עם
שברי צדפים. בשל הפגיעה בנוף החופי עוברים כיום יותר ויותר לשימוש בסלעי גיר
גרוסים וטחונים. הפקתו של חומר זה יקרה יותר בשל תהליכי העיבוד המורכבים שלו.
משאבי החול בארץ הולכים ומִדלדלים וגניבת חול – כריית חול לא מאושרת – הולכת
ומתרחבת. מכל מקום, עתודות החול בארץ עדיין לא מוצו; עוד אפשר יהיה להפיק חול
במקומות שונים בארץ: במישור רותם, באזור ניצנה ועוד. ישנן תכניות לייבא חול ממצרים
ומירדן.
|
|
השיש
עוד חומר גלם בתעשיית הבנייה הוא שיש. המונח המדעי של שיש מתייחס לסלעי גיר שעברו
תהליכי התמרה (מטמורפוזה) בתנאים של חום גבוה ולחץ. השיש בשימוש המסחרי המקובל
בארץ הוא כל סלע שניתן לנסרו ללוחות דקים וללטשו. אנחנו מכירים את השיש בביתנו,
במטבח ובציפוי בניינים. בלוחות השיש בארץ אפשר להבחין בשרידי מאובנים (שכמובן אינם
קיימים בשיש אמִתי). שיש מסחרי אחר, מסוג מיוחד מופק בסביבות ערד. הוא נקרא "שיש
ערד" והוא שיש צבעוני שנוצר בטבע בתהליך ייחודי של שרֵפה טבעית מקומית של חומרים
אורגניים המצויים באותם סלעים. בעקבות השרֵפה חלים שינויים במבנה המינרלוגי של
סלעי הקרטון המקוריים וכן במידת קשיותם.
|
|
גבס
הגבס הוא חומר תעשייתי המשמש להכנת מלט ותפקידו העיקרי להאט את קצב ההתקשות של
המלט במגעו עם המים. הגבס משמש גם לבנייה (קירות גבס) וגם להכנת גבס רפואי. הגבס
נוצר משקיעה כימית של מינרלים עקב התאדותם של מי ים באגנים רדודים. אגנים אלה הם
בעיקר מפרצים ימיים ולגונות שהקשר בינם ובין הים הפתוח נותק עם נסיגתו.
בארץ התגלו מרבצי גבס בכמויות כמעט בלתי מוגבלות. המרבץ הגדול ביותר התגלה במכתש
רמון. כריית הגבס בארץ מספקת את צורכיהן של כל התעשיות המקומיות, בעיקר תעשיית
המלט.
|
 |
 |
|
|
|
