|
|
| |
המוציא לחם מן האדמה
יאיר הראל
 עושר קדמון
אחרי אלפיים שנה
מלח הארץ
אוצרות מים
המוות
פוספטים
בניין הארץ
"כמו חומר וכמו
יוצר"
טיפת מזל ו...
אנרגיה
אתגרי העתיד
***
"כמו חומר וכמו יוצר ירמס-טיט" (ישעיהו מא, כה)
***
"כמו חומר וכמו יוצר"
|
חרסית
הפיכתו של טין (בוץ) לחרס היא אחת ההמצאות המהפכניות ביותר בתולדות התרבות
האנושית. חומרי הגלם לייצור חרס מצויים כמעט בכל מקום. הכלים המיוצרים מהם זולים,
נוחים ומאפשרים טווח גדול של שימושים מגוונים: הובלת מים מן המעיין, אגירת מים
ומזון, בישול ואפייה וכן שימוש בטקסים פולחניים.
בשלהי תקופת האבן החדשה (האלף החמישי לפנה"ס בקירוב) החלה מלאכת הקדרות בארץ ישראל
ובמזרח הקדום. כלי החרס הקדומים ביותר נמצאו בחפירות יריחו. במרוצת הדורות הלכה
והשתכללה תעשיית החרס, והכלים שיוצרו הפכו גם לכר ביטוי אמנותי ובכך שיקפו סגנונות
תרבותיים ייחודיים ואפנתיים.
חומר הגלם לתעשיית כלי החרס הוא סלעי החרסית. אלה הם סלעים "אדמתיים" רכים
המורכבים ממינרלים זעירים. במגע הסלעים הללו במים הם הופכים עיסתיים וכאשר הם
מחוממים הם מתקשים.
מרבית החרסיות לתעשיית הקרמיקה בארץ מסופקת ממקורות מקומיים. חרסית הקאולין, שצבעה
הלבן אינו משתנה בשרֵפה, משמשת בתעשיית אריחי חרסינה לאמבטיות וכלי האוכל. חרסית
זו מופקת משכבות סלע ששקעו באגמים קדומים במכתש הגדול ובמכתש רמון. חרסית המשמשת
לתעשיית לבנים חסינות אש מופקת ממרבצים של "חרסית דמוית צור", סלע שקיבל את שמו
בשל הדמיון בקשיותו ובצורת שבירתו לאבן הצור. סלע חרסית זה הוא נדיר בעולם. בארץ
כורים את החרסית דמוית-צור במכתש רמון.
|
|
זכוכית
תעשיית הזכוכית מבוססת על חולות קוורץ. ככל שחולות אלה נקיים מתוספות של מינרלים
אחרים (בדרך כלל מינרלי ברזל) פחות השקעה נדרשת בעיבודם וערכם לתעשיית הזכוכית
גדול יותר. בארץ התגלו מרבצים מתאימים לתעשיית הזכוכית במכתשים שבנגב ובאזור
תמנע-אילת. החול הנחצב עובר השבחה במתקני ניפוי שבהם ממיינים את גרגרי החול על פי
גודלם ובמתקני שטיפה שבהם מפחיתים את אחוז תחמוצות הברזל מחומר הגלם.
|
***
"ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" (דברים ח' ט)
***
|
|
נחושת
מרבץ הנחושת בתמנע התגלה בשנת 1949 אחרי חיפושים עוד בתקופת המנדט הבריטי. המרבץ
מורכב מסלעי משקע המכילים חומרים שנשטפו בתהליכי הבליה של סלעי הגרניט באזור.
נחלים המֵסו את מלחי הנחושת שמצויים בתוך סלעי הגרניט ושטפו אותם אל אזורים
נמוכים.
200 שנה אחרי, בשנת 1955, נפתח מכרה תמנע המודרני שהפיק עשרות אלפי טונות נחושת
שחלקן יוצאו לחו"ל דרך נמל אילת. המכרה סיפק עבודה ל- 500 אנשים והיה בזמנו עמוד
השדרה הכלכלי של אזור אילת. בשל תנאי השוק העולמי נסגר מכרה תמנע אחרי עשרים וחמש
שנים של פעילות. אולי בעוד אלפיים שנה תפתח תמנע שוב למחזור כרייה חדש?
|
|
מנגן
בארץ התגלה מנגן באזור מרבץ הנחושת של תמנע. המנגן מופיע שם בצורת תרכיזים (גושים
של סלע המכילים ריכוז גבוה של החומר). תרכיזים אלה מופיעים בפיזור בלתי אחיד בתוך
שכבה של סלעי חרסית ובשל כך הפקתם אינה כלכלית.
|
 |
 |
|
|
|
