|
|
| |
המוציא לחם מן האדמה
יאיר הראל
 עושר קדמון
אחרי אלפיים שנה
מלח הארץ
אוצרות מים
המוות
פוספטים
בניין הארץ
"כמו חומר וכמו
יוצר"
טיפת מזל ו...
אנרגיה
אתגרי העתיד
***
לרוע המזל (עד כה) לא זכתה ישראל בעושר הגדול שנפל בחלקן של מדינות "שכנות".
***
טיפת מזל ו... אנרגיה
"מזל אחד" - כך קראו לקידוח הנפט הראשון שנעשה בארץ לאחר קום המדינה. הקידוח לא
העלה ולו גם טיפה קטנה אחת של נפט. שלוש שנים אחר כך, במקום אחר, החלה חברת
"לפידות" לקדוח באתר 'חוליקת' במישור החוף הדרומי. (אתר זה שנקדח על ידי הבריטים
ננטש עם פרוץ מלחמת השחרור). ביום 23 בספטמבר 1955, הגיעו המקדחים לעומק של 1515
מ' ונפט פרץ והעלה על מפת התקוות את שמו העברי של המקום – הוא חלץ.
|
נפט
חלומות ותכניות למציאת נפט מזינות את מאמצי המחקר בארץ והם אתגר כלכלי מהמעלה
הראשונה. החיפוש אחר נפט מחייב היכרות מעמיקה (תרתי משמע) עם מבנה השכבות מתחת
לפני הקרקע. מחפשי הנפט בארץ נעזרים בכל האמצעים המודרניים לדוגמה: אמצעים סיסמיים
לפענוח מבנה שכבות הסלע, אמצעים גרווימטריים המצביעים על הבדלים בצפיפויות השונות
של שכבות הסלע ועוזרים אף הם לאתר מבנים אפשריים למלכודות נפט.
לרוע המזל (עד כה) לא זכתה ישראל בעושר הגדול שנפל בחלקן של מדינות "שכנות".
מאגרי הנפט הגדולים ביותר שנמצאו בישראל עד כה מצויים באזור חלץ, דרומית מזרחית
לעיר אשדוד. מתוך 80 קידוחים ויותר שנעשו באזור חלץ, רק 55 הפיקו נפט. 17,000
חביות הופקו מהם עד היום, כמות קטנה שהיא אחוז קטן מאוד מצריכת הנפט בארץ.
|
|
גז
בשנת 1958 מצאה חברת "נפטא" שדה גז. הגז הטבעי הוא תערובת של סוגים שונים של גז,
בעיקר גז מתאן (CH4). חברות הנפט משקיעות מאמצים רבים לחפש גז בשוליים המזרחיים של
הים התיכון. על פי סיפור התהוותו של האגן המזרחי של הים התיכון, משערים שהיו בו
תנאים טובים ליצירת נפט וגז. עם זאת עלות הקידוחים הימיים גבוהה ביותר ויש לערוך
מחקרים רבים לפני שנגשים לבצע קידוחים כאלה.
גז בכמות ניכרת התגלה בשנות ה - 90 מול חופי אשדוד והפיח תקווה מחודשת אצל קברניטי
משק האנרגיה בארץ.
|
***
"עמק השידים הוא ים המלח.... ועמק השידים בארות בארות חומר". (בראשית יד, ג ,י)
***
|
|
אספלט
השימוש בחומר או גופר – האספלט - ידוע עוד מתקופת הפרעונים. מסמכים היסטוריים
מעידים על חשיבותו של ים המלח כמקור לאספלט ועל שימושיו השונים – מציפוי סירות ועד
ייצור תרופות. במפת מידבא העתיקה מכונה ים המלח "ים האספלט".
מדענים משערים שהיווצרות האספלט דומה להיווצרות הנפט ומקורותיו הם חומרים אורגניים
שנקברו בקרקעית הים. כמו הנפט, גם האספלט הוא חומר דליק שתכונות עושות אותו למקור
אנרגיה. האספלט מופיע לעתים במרבצים גדולים כשהוא ספוג באבן חול.
תהליכי הפקת אנרגיה מאספלט כרוכים בכריית הסלע שבו הוא נמצא והפרדתו באמצעות מים
חמים וקיטור. הפקה כזאת היא יקרה ובינתיים אינה יכולה להתחרות במחירי הנפט. השימוש
העיקרי כיום באספלט (זפת) הוא לציפוי גגות ולסלילת כבישים.
המחקר הגאולוגי החדש בארץ גילה שלאספלט ערך כלכלי בשני מקומות: דרומית לים המלח
ומערבית להר סדום.
|
|
פצלי שמן (ביטומן)
במלחמת העולם הראשונה ניסו התורכים להניע את קטרי הרכבות שלהם באמצעות שרֵפה של
פצלי שמן. פצלי השמן הם סלעי משקע המכילים אחוז גבוה של חומר אורגני שממנו ניתן
לייצר אנרגיה, בזיקוקו לנפט או בהבערתו הישירה.
בארץ נמצאו מרבצים של פצלי שמן באזור עין בוקק, בנחל אפעה ליד ערד ובנגב הצפוני.
עתודות פצלי השמן בארץ מוערכות ב- 15 מיליארד טון בערך, 90% אחוז מהן נמצאים בנגב
הצפוני – מעין בוקק ועד לשדה בוקר. מעתודות אלו ניתן לייצר כ- 500 מיליון טון נפט,
או להניע תחנות כוח בהספק של 10,000 מגה-ווט במשך 50 שנים.
בעקבות הפקות ניסיוניות של נפט מפצלי שמן שנעשו בסוף שנות ה- 90 מעריכים המהנדסים
שניתן להקים בארץ מפעל שיוכל לייצר כ -1 מיליון טון נפט בשנה, בעלות של 25-34 דולר
לחבית.
|
 |
 |
|
|
|
