|
|
| |
המוציא לחם מן האדמה
יאיר הראל
 עושר קדמון
אחרי אלפיים שנה
מלח הארץ
אוצרות מים
המוות
פוספטים
בניין הארץ
"כמו חומר וכמו
יוצר"
טיפת מזל ו...
אנרגיה
אתגרי העתיד
אתגרי העתיד
לאור הניסיון העולמי סביר להניח שגם בארץ מרבית מרבצי המינרלים כבר אותרו. התקווה
הגדולה ביותר לגילויים חדשים טמונה בקידוחי הנפט והגז בקרקעית הים התיכון. שיקולי
ההפקה של המחצבים השונים בארץ חורגים לעִתים משיקולים אוניברסליים הקשורים בתנאי
השוק וברמת הפיתוח הטכנולוגי. מצבה הגאופוליטי של ישראל מחייב התייחסות לשיקולי
דעת ייחודיים, מלבד ההיבט הכלכלי. שיקולים כאלה משפיעים על החלטות אסטרטגיות
הנוגעות למקורות ההספקה של חומרי גלם ולהיקף היבוא שלהם.
בארץ, כמו בכל העולם, העלייה בכמות האוכלוסין וברמת החיים (שמתבטאת בעלייה בצריכה)
יוצרת לחץ גדול על משאבי הטבע. ניצולם המוגבר לתעשייה גורם הן לדלדולם והן
להצטברות מסוכנת של שאריות בלתי מנוצלות. כמה מהפתרונות לשתי בעיות אלה נוגעים
לדרכים שבאמצעותן אנו מטפלים בפסולת שלנו. בעולם המודרני מקובלת שיטת "הטיפול
המשולב" הכוללת שימוש בכמה אמצעים במקביל:
הפחתה במקור – צמצום השימוש בחומרי הגלם וצמצום ייצור הפסולת באמצעות חסכון וצמצום
הצריכה;
מִחזור – שימוש חוזר בחומרי הגלם לצורך ייצור מוצרים שונים;
פסולת לאנרגיה – ניצול פסולת אורגנית לייצור אנרגיה באמצעות בעירה;
שיעור המִחזור עולה בהתמדה במדינות המפותחות. בארץ ממחזרים כיום כ- 15% מהפסולת
הביתית וכאשר מביאים בחשבון את מרכיבי פסולת התעשייה, הגרוטאות והשמן המשומש,
שיעור המִחזור מגיע ל- 20% . היעד של המשרד לאיכות הסביבה הוא להגיע לשיעור מִחזור
של 25% מהפסולת הביתית עד סוף שנת 2007.
יחסית למדינות מפותחות אחרות הנתונים הארציים לגבי ניצול פסולת ושיעור ההפחתה
במקור צנועים למדי. אבל, אולי דווקא משום כך, אפשר להתנחם ב... גודל האתגר שלפנינו
ובדרך הארוכה שעדיין מחכה לנו.
|
|
|
