|
|
| |
מפעלים על סף ביתנו – מפעלי ים המלח
בית-ספר הניסויי ל"שיח קהילות" – "לבאות", ערד
רחל אברמזון*, ציפי פרלמוטר**, ליאורה סלע***
בית הספר הניסויי "לבאות" ערד מוביל מודל ייחודי של תהליכי הוראה-למידה המדגיש
יחסי גומלין חברתיים. המודל מכונה "שיח קהילות". הכיתה היא קהילת לומדים המעורבת
בפעילות, בשיח ובחשיבה משותפת על אודות נושאים חשובים ללומדים ולקהילה שמחוץ לבית
הספר.
בית הספר מקיים יחסי גומלין ודיאלוג מתמיד עם הגורמים בקהילה הבאים במגע עם עולמם
של הילדים. הסביבה הלימודית פורצת את גבולות הכיתה, המבנה וחצר בית הספר. התלמידים
יוצאים ונפגשים עם גורמים רבים בקהילה המקומית: המוזֵאון העירוני, היחידה לאיכות
הסביבה, מפעלים בסביבה, אומני ערד ועוד. השיח עומד במרכזו של תהליך הלמידה והוא
כלי בסיסי וחיוני לעיצוב עולמם של הילדים. הבניית ידע, פיתוח הבנות ותובנות הן
אמצעי הכרחי לפתרון בעיות קיומיות וחברתיות.
מודל לימודי זה מבוסס על התפיסה ששיח של ממש (המשקף את המורכבות של המציאות בה אנו
חיים) בין הלומדים ובין הקהילה שבתוכה הם חיים, הוא שיח שיסייע ללומדים להשתלב
בקהילה ולתרום להתפתחותה. תפיסה זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסטית להוראה-למידה
המדגישה את החשיבות שיש להקשר החברתי והתרבותי להתפתחות הלומדים הן בהיבט
ההכרתי-קוגניטיבי והן בהיבט הרגשי והחברתי.
ניהול שיח-הקהילות מתבצע במספר רבדים ההולכים ומתרחבים:
שיח תלמידים – מורים: בשיח זה, המתקיים בכל שלב, מבררים התלמידים לעצמם
מושגים שרכשו, עורכים רפלקציה על תהליכי הלמידה שלהם ומתכננים תכנית להמשך הלמידה.
תלמידים – עמיתים: התלמידים, בשיח למידה בשיתוף עמיתים, קובעים את המטלות
הלימודיות , מגבשים קריטריונים להערכתן, מתנסים בעבודה קבוצתית תוך כדי טיפוח
כישורי השיח שלהם ורכישת ערכים של שותפות, אחריות , סובלנות וסבלנות הדדית.
תלמידים – קהילה: יום בשבוע מתקיים שיח במוקדי למידה בקהילה. ביום זה
מתחלקים התלמידים לקבוצות עניין בנושאים שונים ומקיימים דיון וחשיבה משותפת אודות
מעורבות פעילה ושיתוף פעולה בין גורמים בקהילה ובין תלמידי בית הספר.
תלמידים – הורים: ההורים שותפים לשיח הלמידה והם מלווים כמנחים מומחים
בתחומי העניין השונים.
התוצרים של תהליכי הלמידה-הוראה על פי דגם זה מוצגים בפני עמיתים, הורים ומומחים
בקהילה, בדרכים ייחודיות ומגוונות, כמו מצגת, המחזה, קריקטורות, דגמים ועוד.
כללי השיח
הקשבה לדברי האחר
התייחסות עניינית מתוך כבוד לדברי האחר
ניסוח רעיונות באופן בהיר וממוקד
שותפות פעילה של כל חבר בקבוצה בניהול השיח
בחירת חבר קבוצה לנהל/לרכז את הדיון
תפקיד רכז הדיון
הצגת הבעיה/המטלה הקבוצתית
אחריות על ניהול השיח
ארגון הרעיונות להצגתם בפני המליאה
|
כיצד מיושמת גישת "שיח קהילות" בלימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר "לבאות"?
נדגים גישה זו להלן במסגרת הנושא הלימודי "מפעלים על סף ביתנו".
הנושא נבחר בשל היותו רב-תחומי והוא מספק הזדמנות לפיתוח מיומנויות וכישורים, כגון
מיומנויות שיח, מיומנויות חקר, מיומנויות של פתרון בעיות וקבלת החלטות, חשיבה
יצירתית וביקורתית, כישורי יזמות ועוד. המפעלים מזמנים ללומדים למידה אותנטית
ורלוונטית בסביבה הקרובה ומאפשרים דיאלוג משותף לתלמידים עם בני משפחה וקרובים
העובדים במפעלים באזור ערד, כמו מפעלי ים המלח, מפעלי רותם אמפרט, תרכובות ברום,
מוטורולה ערד, מגבות ערד ועוד. שיח כזה עשוי לתרום רבות להרחבה הידע וההבנה
וליצירת ערוצי תקשורת של ממש בין הורים לילדים. זהו "שיח מסוג אחר" – שיח שיקרב את
הילדים להוריהם מהפן המקצועי ובאווירת שיח נינוחה, מחד גיסא ושיח שיחזק את זיקתם
של הילדים למקום, מאידך גיסא.
תכנית זו תורמת, אם כך, לטיפוח גאוות המקום ולחיזוק הקשר ותחושת השייכות של
התלמידים לסביבתם הטבעית, הטכנולוגית והחברתית. יתר על כן, היא מסייעת לפיתוח
מודעות הלומדים לחשיבות של יצרנות מקומית ופיתוח תעשייה בישראל. עצמתה של ישראל,
בהיותה דלה בכוח עבודה זול ובמשאבי טבע, באה לביטוי בעקר במשאב האנושי שלה
וביכולתה לפתח טכנולוגיות מתקדמות. התעשייה היא חלק בלתי נפרד מחיינו: בכל היבט
ותחום בחיינו אנו אוכלים, לובשים, נוסעים, דהיינו: צורכים מוצרים טכנולוגיים
המשפרים את איכות החיים שלנו ורווחתנו.
בית הספר בחר להתמקד במפעלי ים המלח כסביבה חוץ-כיתתית במסגרת הנושא הלימודי
"מפעלים על סף ביתנו" המשתלב בנושא ממשאב למוצר ממספר היבטים:
 |
המפעל הוא דוגמה לניצול משאבי הטבע באזור ולייצור מוצרים ושיווקם ברמה המקומית
והעולמית; |
|
המפעל הוא עוגן תעסוקתי מרכזי בנגב ומקור פרנסה לרבים מתושבי ערד;
|
|
המפעל תורם לשיפור רמת החיים והצריכה באזור הנגב; |
|
המפעל מקדם ילדים ובני נוער בעיר ערד ובסביבותיה (בית הספר לשריון של צה"ל
וביה"ח סורוקה בבאר-שבע). |
|
המפעל מאפשר ביקורים של תלמידים ופותח בפניהם צוהר להיכרות חווייתית ובלתי אמצעית
עם הבעיות והתהליכים של ניצול משאבי טבע באמצעות תצפית והתנסות ישירה עם תהליכים
המרחשים בזמן אמת.
|
דרכי פעולה בהוראת הנושא "מפעלים על סף ביתנו"
הנושא "מפעלים על סף ביתנו" נלמד במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה, ברוח הגישה
המערכתית המאפיינת את תהליכי ההוראה-למידה של מקצוע זה בבית הספר. ניתן לקשר את
נושא המפעל לנושא "מערכת אקולוגית", הכולל מיפוי של הקשרים ויחסי הגומלין בין
הגורמים הדוממים והחיים המרכיבים אותה. בנושא זה, משאבי הטבע נכללים במסגרת
ההיכרות שעושים הלומדים עם המרכיבים הדוממים של המערכת האקולוגית. נושא המפעלים
נלמד גם דרך המושג "מערכת טכנולוגית", הממקד את תהליך ההוראה-למידה במודל המערכת
של המפעל: מטרות המערכת, מרכיבי הקלט, תהליכים ומרכיבי הפלט.
מודל הלמידה, המבוסס על הגישה הקונסטרוקטיביסטית, מתבצע במספר שלבים:
1. שלב הגירוי – איתור תפיסות וידע קודם באמצעות סיעור מוחין.
2. התנסות – צפייה בסרט על המפעל, הרצאה של הורה/מומחה מהמפעל, סיור במפעל,
דיון בכתבות מהעיתון ועוד.
3. דיון בקבוצת השיח – העלאת שאלות ובעיות ומיונן על פי יסודות מארגנים.
4. עבודה בקבוצות – כל קבוצה מתמקדת בנושא נבחר המהווה יסוד מארגן לחקירה.
5. המשגה – באמצעות איסוף מידע (מאגרי מידע שונים, מומחים מהקהילה ועוד).
6. ניהול שיח – ניתוח המידע, הגדרת הבעיות והפתרונות הראויים.
7. ייצוג מידע – הצגת המידע אודות הבעיה ופתרונותיה בדרכי ייצוג שונות
(מיצג, פוסטר, דגם ועוד) בפני תלמידים, הורים, מורים ושותפים בקהילה.
8. רפלקציה – בכל שלב בתהליך הלמידה עורכים הלומדים רפלקציה: בודקים את
תהליכי החשיבה שלהם ברמה האישית: מה למדתי בכל שלב, אֵלו מיומנויות למידה פיתחתי?
מה עוד עלי לשפר, מה תרמתי לעבודת הצוות עוד.
מפעלי ים המלח כמודל לימודי
קידום פתרונות של בעיות המפעלים על סף ביתנו
שלב א: הגדרת בעיות ופתרונות
1. איסוף מידע ממקורות מידע שונים (מאגרי מידע, מומחים, סרטים, סיורים ועוד) על
מפעלי ים-המלח.
2. הגדרת הבעיות האקולוגיות והחברתיות הקשורות ליחסי הגומלין בין מפעלי ים-המלח
לסביבה הטבעית והאנושית:
 |
הפגיעה בסביבה הטבעית כתוצאה משינוי פני הים הנגרם בעקבות תהליך הייצור במפעל
|
|
הפסולת הנוצרת בעקבות יצור מוצרים וחומרים במפעל
|
|
דלדול משאבי הטבע באזור
|
|
בעיות סביבתיות ואקולוגיות הנגרמות עקב ניצול משאבי הטבע
|
|
יחסי הגומלין בין המפעל ובין קהילת ערד
|
|
יחסי הגומלין בין המפעל לירדן
|
|
תרומת המפעל ליישוב הנגב ולכלכלתו |
3. ניהול שיח להעלאת פתרונות לבעיות והצגתם במליאה:
|
בחירת בעיה והתמקדות בה
|
|
ניהול שיח לגבי הפתרונות שהועלו ובחירת הפתרונות היישומיים ביותר
|
|
הכנת הצגה במליאה: הצגת הבעיה ומודל פעולה שנבחר בדרך יצירתית ומשכנעת.
|
|
רגע אחרי: כתיבת רפלקציה אישית (מה למדתי על עצמי, על דעותיי ועל מיומנויות
השיחה שלי…)
|
שלב ב: תכנון תכנית לשיתוף הגורמים בקהילה בפתרון הבעיות
מתכוננים לשיח בפנל מומחים
|
ניהול שיח בקבוצה לאיתור השותפים בקהילה שיכולים לסייע בחקירת הבעיות והדרכים
לפתרונן והזמנתם לפנל המומחים, כגון: הורים העובדים במפעלים, תושבים מהקהילה,
גֵאולוג מהנדס, טכנאי, מפעיל, אנשי שיווק ופרסום, נציגי גופים לשמירת איכות
הסביבה, נציגי שמורות הטבע, נציגי העירייה וכדומה
|
|
ניהול שיח בקבוצה להגדרת השאלות שתוצגנה למומחים וריכוזן בדף על פי המתכונת
המוצעת להלן.
|
|
דיון בסוגיות ארגוניות: כיצד תתבצע הפנייה למומחים? כיצד יוזמנו לפנל המומחים?
מי יפנה? כיצד יפנה? מתי?
|
|
חלוקת התפקידים בין חברי הקבוצה והגשת תכנית עבודה למורה.
|
בית ספר ניסויי ל"שיח קהילות" – "לבאות", ערד
קידום פתרונות של בעיות המפעלים על סף ביתנו
מתכוננים לשיח בפנל מומחים
חברי קבוצת השיח:_____________________
הבעיה: ______________________
| מה ידוע לנו על הבעיה? |
אֵלו שאלות תסייענה לנו להגיע לפתרון הבעיה? |
המומחה בקהילה שאליו נפנה |
|
|
|
|
|
* רחל אברמזון היא מנהלת בית-ספר
ניסויי-ממלכתי "לבאות" ערד
** ציפי פרלמוטר היא רכזת המדעים בבית-ספר
ניסויי-ממלכתי "לבאות" ערד
*** ליאורה סלע היא חברה בצוות הניהול של
המרכז הארצי למדע
|
|
|
