|
|
| |
גֵאותור- מסע וירטואלי למעמקי האדמה
בילי סביר, יאיר הראל
זמן רב לפני שחקר האדם את תופעות הטבע השונות וניסה להבין את פשרן, הוא למד להכיר
ולנצל את אוצרות הטבע לצרכיו השונים. נוכחותם של משאבי הטבע – מים, מינרלים וחומרי
דלק – הכתיבה למעשה את בחירת מקום התיישבותו של האדם ואת פריסתו על פני כדור-הארץ.
כדי להבין את סיבת המקום, כלומר מדוע נמצא אוצר טבע דווקא במקום זה ולא באחר, יש
לקלף את מעטה הסלעים, לדפדף בין שכבותיהם ובעזרת מקרא הזמן לחקור את עברם הגאולוגי
ולפענח את סיפורם.
סביבת הלמידה הממוחשבת גֵאותור, פותחה לתלמידי חטיבת הביניים על ידי המרכז לחינוך
מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח),
והיא פותחת צוהר לעולם הגאולוגיה. הסביבה מלווה את יחידת הלימוד נכתב בסלע (מבט,
אוניברסיטת תל-אביב).
סביבת הלמידה מזמינה את הלומדים לסיור גֵאולוגי בששה אתרים בארץ: ים המלח, תמנע,
חלץ, מכתש רמון, עמק יזרעאל, מישור החוף. האתרים הגאולוגיים המתוארים בה הם
ייחודים לישראל ומאפשרים העמקה של התכנים הנלמדים ויישומם באמצעות סוגיות אותנטיות
הקשורות במשאבי טבע בסביבה שבה אנו חיים.
סביבת הלמידה עוסקת בנושאים הבאים:
 |
משאבי הטבע – מינרלים, מים וחומרי דלק – והשימושים בהם לתועלת האדם. |
|
הקשר בין נוכחותם של חומרים טבעיים בסלעים ובין נוכחותו של האדם בנוף. |
|
תהליכי היווצרות של סלעים ושל מינרלים שונים.
|
|
כוחות ותהליכים שונים המשפיעים על עיצוב הנוף.
|
|
הקשר בין השתנות פני הסביבה לאורך הזמן הגאולוגי ובין השתנות טור הסלעים, ששקעו
באותה סביבה. |
|
השפעת כוחות ותהליכים גאולוגיים גלובליים, כגון תנועת הלוחות, על הגאולוגיה
המקומית. |
|
התהליכים והכוחות המרכזיים שפעלו בהיסטוריה הגֵאולוגית של ארץ-ישראל. |
מלבד הבניית מושגים ועקרונות (היבט תוכני), מאפשרת סביבת הלמידה ללומדים לפתח
מיומנויות בתחום המידענות והתקשוב:
|
שיטוט וניווט בסביבה עתירת ידע נרכשות באמצעות שימוש במגוון תפריטים,
המאפשרים כניסה ליחידות מידע, ובעזרת קישורי היפר טקסט, המאפשרים לעבור מיחידת
מידע אחת לאחרת. הסביבה תומכת גם בפיתוח מיומנות של חיפוש מידע באינטרנט. |
|
מיומנויות חיפוש הנרכשות באמצעות שימוש במנגנוני החיפוש הייחודיים של
סביבת הלמידה.
|
|
שימוש מושכל בצורות ייצוג שונות של מידע: טקסט, טבלה, גרף, תמונה, סרט
וידאו, הנפשה (אנימציה) וקול, כדי לפתח יכולת של עיבוד מידע חזותי, לנתח תמונה,
סרט וכו'. |
|
ביצוע מטלות חקירה התומכות בפיתוח מיומנויות של טיפול במידע: איתור מידע,
ארגונו, מיונו ועיבודו, הסקת מסקנות ויישום הידע, בשילוב מיומנויות של פתרון בעיות
וקבלת החלטות.
|
שער הכניסה לכל אתר גֵאולוגי נפתח בשאלות, הנוגעות להסבר סיבת נוכחותו של האדם
בנוף. משם – כמו בעדשה נפתחת של מצלמה ((zoom out – מתרחב מעגל השאלות אל הנוף
המקומי, אל סיבותיו ואל עברו הגֵאולוגי. הדיון בתמונת הסלעים המקומית מתרחב לדיון
במערכת הכוחות שפעלו על כל האזור ומקשר אותם גם עם התהליכים הגֵאולוגיים הפועלים
על כדור-הארץ כולו.
סיפורו של כל אתר עובר ברצף לימודי דרך ארבע או חמש תחנות, שבהן מוצגות שאלות
המנחות את תהליך הלמידה:
תחנה ראשונה: מה אנשים עושים כאן? הפרק עוסק בקשר בין נתוניו הטבעיים של
המקום ובין פעילותו של האדם. משאבים יכולים להיות משאבי תיירות של נוף ייחודי,
משאבים של חומרי גלם ואנרגיה ואפילו משאבים בעלי עניין מדעי-גֵאולוגי.
תחנה שנייה: למה דווקא כאן? הפרק עוסק בדרך ההיווצרות של משאב הטבע המסוים
באתר הנבחר ונוגע גם בתהליכי יצירתו של הנוף הפרוש לפנינו בהווה.
תחנה שלישית: מהו הסיפור? הפרק מציג את השתלשלות ההיסטוריה הגֵאולוגית
המקומית, כפי שהיא מתבטאת בתמונת הסלעים החשופים למחקרנו.
תחנות רביעית וחמישית: למה זה קשור? הפרק מציג את הסיפור הגֵאולוגי המקומי
בהקשר לסיפור האזורי מבחינת הכוחות השונים המעצבים את פניו של כדור-הארץ.
ניתן להתקדם על-פי הרצף, לשוטט באורח אקראי בין התחנות, או לנווט דרך הלומדה
בתחנות על-פי מוקדי עניין נבחרים (ראו דוגמה במסגרת).
סביבת הלמידה יכולה לשמש להעשרת הידע הגֵאולוגי של המורים ושל תלמידי בית הספר
היסודי בנושאי לימוד הקשורים למשאבי טבע וליחסי הגומלין שבינם ובין האדם. על
המורים לתת את הדעת להתאמות הנדרשות בהיבט התוכני (ידע ומיומנויות) ובהיבט של
אסטרטגיות ההוראה-למידה.
מודל הלמידה באתרים הגֵאולוגיים
בכל אחד מהאתרים הגֵאולוגיים המוצגים בסביבת הלמידה מוצגות שאלות המכוונות את
תהליך ההוראה-למידה. להלן השאלות המופיעות בכל אתר.
ים המלח
א. מה אנשים עושים במקום הנמוך ביותר בעולם? כיצד הם משתמשים באוצרות ים-המלח
לתועלתם ולנוחיותם?
ב. מי המליח את ים המלח? איך נוצרו המלחים בים המלח ומדוע דווקא כאן?
ג. איך נוצר בקע ים המלח?
ד. איך קשור הבקע לשבר הסורי-אפריקני?
ה. כיצד נמשכים קווי השבר ומתחברים למערכת העולמית של תנועת הלוחות?
מטלת חקירה – "שושנת הלוחות". הכנת הצעה לפארק גֵאולוגי באזור ים המלח
המדמה את שלל התופעות הגֵאולוגיות הקשורות בשבר הסורי-אפריקני.
תמנע
א. מה משך אנשים למקום זה בעבר (אוצרות הנחושת שבסלעיו)? מה מושך אנשים למקום זה
בהווה (יופיו וייחודו הגֵאולוגי)?
ב. איך נוצרה הנחושת? ואיך היא הגיעה לסלעי המקום?
ג. כיצד קשורה תמנע עם סיפורו של גוש סלעי היסוד של המסיב הערבו-נובי, שבשוליו היא
שוכנת?
ד. איך קשור המסיב הערבו-נובי למערכת העולמית של גושי ענק של סלעי יסוד – "שילדים"
(מגנים) – שהם הגלעין המוצק של היבשות השונות?
מטלת חקירה – "הבהלה לנחושת". הגשת מסמך שיקולים בשאלה האם יש לפתוח מחדש
את מכרות הנחושת או להפוך את כל אזור המכרות לפארק שעשועים.
חלץ
א. מה אנשים עושים בנוזל השחור, שהם מעלים מבטן האדמה? איך הם אתרו אותו?
ב. איך נוצר הנפט ואיך הוא הגיע לסלעים בחלץ?
ג. איך השתנו התנאים הסביבתיים באזור חלץ והשאירו את עדותם בסלעים ובהיסטוריה
הגֵאולוגית של המקום?
ד. איך שדה חלץ קשור ל"משחק הכוחות" הגדול שבין המסיב הערבו-נובי בדרום ובין
אוקיאנוס תטיס הגדול שבצפון? האם יש קשר בין שדה חלץ ובין שדות הנפט האחרים במזרח
התיכון?
מטלת חקירה – "הזיכיון החדש". הכנת מסמך שישכנע משקיעים להשקיע בחיפושי נפט
באזור חוף הים התיכון, סמוך לישראל.
מכתש רמון
א. מכתש רמון כחלון במוזֵאון טבע ענקי – אֵלו נושאי לימוד במדע וטכנולוגיה הוא
מזמן?
ב. איך נוצר המכתש? מהם הדברים המאפיינים אותו כתופעת טבע נדירה כל כך?
ג. מהם הכוחות המקומיים שפעלו ברצף היסטורי של מיליוני שנים על המקום?
ד. איך כוחות מקומיים אלה קשורים לכוחות גדולים יותר? וכיצד השפעתם של אלה מגיעה
עד היבשות השכנות?
מטלת חקירה – "צייד המכתשים". מה מייחד את המכתשים בנגב? אֵלו מכתשים
נוספים ישנם בנגב ומה ההבדל ביניהם ובין המכתש באריזונה?
עמק יזרעאל
א. איך אנשים מצמיחים חיים מאדמת העמק?
ב. איך נוצרו קרקעות העמק?
ג. מהו רצף השינויים שבסופו נוצר עמק יזרעאל?
ד. איך שינויי הנוף המקומי קשורים למערכת הכוחות, שפעלה בכל האזור וכיצד מערכת זו
קשורה לתמונת הכוחות העולמית?
מטלת חקירה – "שורש השורשים". ניתוח תוצאות קידוחים מן הצד המערבי ומן הצד
המזרחי של העמק.
מישור החוף
א. במישור החוף מצוי מאגר מי התהום החשוב בישראל. אֵלו שאלות אקולוגיות עולות סביב
השימוש המושכל במשאב יקר זה?
ב. מהיכן מגיעים המים? כיצד הם נאגרים בסלע? כיצד הם פורצים ממעיינות ונשאבים
בבארות?
ג. מהו מאזן "ההכנסות" ו"ההוצאות" של המים באקוויפר החוף?
ד. איך משפיעה פעילות האדם על מאזן המים? מה עלינו לעשות, כדי להקטין את הנזק
שאנחנו גורמים למי התהום בניצול היתר של מאגריהם וכתוצאה מחומרים המזהמים, שאנחנו
מחדירים לתוכם? מהי מידת אחריותנו על הסביבה שאנחנו חיים בה?
מטלת חקירה – "מקום בגן עדן". הכנת מסמך הנוגע לפתרון בעיות המים ושמירת
איכותם, בעיר חדשה המתוכננת לקום במישור החוף.
|
|
|
|
