|
|
| |
אל משאבי הטבע
ד"ר טוביה דרסלר*
יצאנו לירוחם השוכנת בשיפולים המערביים של מכתש חתירה כדי לספוג אל תוך התודעה –
הרגש וההכרה – את הרשמים שהטביע הנוף הגֵאולוגי הנדיר על העיירה. מרבצי אבן החול,
עדות אילמת לסיפור היווצרותו של מכתש חתירה, הם משאב טבע חיוני לתושבי ירוחם,
אוויר לנשימה.
מרבצי אבן החול הנובית שמילאו את קרבו של מכתש חתירה נשטפו בתהליכי בליה מתמשכים
אל מחוץ למכתש. התהליכים הטבעיים אינם מתחשבים בצורכי האדם. שפר מזלם של תושבי
ירוחם ושל הארץ הזו, והשטיפה של אבן החול אל מחוץ למכתש לא הייתה סופית. מחשופי
אבן החול שנותרו אִפשרו את הקמתם של מפעל התעשייה "פיניציה" – לייצור בקבוקי
זכוכית; מפעל התעשייה "אקרשטיין" – לייצור מרצפות משולבות; והמפעל "נגב פורצלן" –
לייצור אריחי פורצלן, בפאתי העיירה ירוחם.
בדומה לשורשי הצמחים המקבעים את גרגרי החול למקום צמיחתם, רותם האדם את גרגרי החול
לפרנסת המתיישבים ומחבר אותם למקום (אם כי לעתים לא בהצלחה יתרה).
יצאנו בקבוצה של 40 מדריכים למדע וטכנולוגיה מכל רחבי הארץ לסיור לימודי במכתש
חתירה ובעיירה בירוחם במסגרת הקורס מדעי כדור הארץ לילדים. מטרת הקורס הייתה לפתוח
למורים צוהר לעולם המדעי והטכנולוגי הקסום הטמון בסלעים ובקרקע שמתחת לרגלינו
ולקשור עולם זה, בראייה מערכתית, לשימוש שעושה האדם במשאבי טבע גֵאולוגיים לקיומו
ולרווחתו. פרופ' ניר אוריון מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע הצטרף לצוות
לַמְדע והדריך אותנו במסתרי הגֵאולוגיה במעבדה ובסביבה הטבעית. צוות "במדבר" (ראו
במדור מעבר לפינה) ליוה אותנו בסיור בירוחם ובסביבותיה והיטיב לתבל את הסיור
בניחוחות של המשאב האנושי הייחודי כל כך לעיירה הדרומית.
בסיור הבנו את המשמעות של למידה חוץ-כיתתית ואת החשיבות שיש למיומנויות התצפית
בלימודי הגֵאולוגיה. כמו בלשים התבוננו בתופעות גֵאולוגיות (עצים מאובנים, שוניות
אלמוגים, מאובנים), העלינו השערות ועל סמך עקרונות גֵאולוגיים ניסינו להסביר את
התופעות.
המטרה בסיור הייתה להתוודע לגֵאולוגיה של מכתש חתירה ולגלגולם של משאבי הטבע
הנכְרים ממנו למוצרים, כלומר התהליך ממשאב למוצר. מטרה זו חיברה אותנו אל הסביבה
הטבעית: אל אבן החול – סלע משקע יבשתי מחד גיסא ואל הסביבה הטכנולוגית – סביבת
גִלגולם של מוצרים – המפעלים, מאידך גיסא.
שם, בסביבת המכתש והמפעלים, שוכנת לה העיירה ירוחם המסמלת את תלות האדם במשאבי
הטבע לקיומו ולרווחתו הפיסית והחברתית.
לעיני הצופה אל המכתש ממרומי הר אבנון על המצוק הצפון מערבי של המכתש נפרש נוף
בראשיתי מדהים – מכתש עטור מצוקים ובלבו גבעות נמוכות בגוונים שונים. כנטע זר
בנוף, שם, בפאתי המכתש, ניצב לו מפעל "נגב מינרלים" החוצב ממעמקי המכתש אוצר זהוב
– חול קוורץ זך באיכות גבוהה ביותר. איכותו נובעת בעיקר מהריכוז הנמוך כל כך של
תחמוצות ברזל ובשל כך הותרה חציבתו רק למטרות תעשייה ולא לבנייה. החול מותאם
לתעשייה לפי גודל הגרגרים. תצוגה מרהיבה של צנצנות שהכילו גרגרי חול בעלי גודל
גרגר שונה המחישה לנו שלכל גודל גרגר יש ייעוד מיוחד בתעשייה. במפעל חוצבים את
החול וממיינים אותו לפי גודל הגרגרים ומנפים אותם למקטעים שונים. ההפרדה למקטעים
נעשית באמצעות סדרת נפות, בכל נפה רשת אחרת שדרכה יכולים לעבור גרגרים בגודל
המתאים. ממפעל "נגב מינרלים" מובלים גרגרי החול על מקטעיהם למפעלים שונים בארץ.
מן המכתש מגיע החול הזך לשלושה מפעלים באזור ירוחם: "פיניציה", "אקרשטיין" ו"נגב
פורצלן". בביקור שערכנו במפעל "נגב פורצלן" עקבנו אחר גלגולם של שלושה חומרי גלם
לאריחי פורצלן. ראשית המסע הייתה בחקירת חומרי הגלם וזיהויים. שלושה חומרי גלם
עיקריים דרושים לייצור קרמיקה ופורצלן: חול קוורץ (שמקורו במכתש חתירה), פלדספר
וחרסית (המיובאים מחו"ל). המשך המסע היה בקו הייצור האוטומטי המגביר את יכולתו של
האדם בביצוע פעולות כגון שקילת חומרים, ערבובם, טחינתם עם מים לקבלת עיסה, ייבוש
החומר ודחיסתו לתבניות, צביעה, שרֵפת האריחים ואריזתם. הסיור במפעל סייע לפיתוח
תפיסה מערכתית של תהליכי הייצור במפעל, ובתפקיד שיש לכל תת-מערכת בתהליך המורכב.
יכולנו להתרשם כיצד פלט של תת-מערכת אחת הוא קלט של תת-מערכת אחרת. עמדנו משתאים
לנוכח המכונות הענקיות העובדות בעָצמה ובדייקנות מפליאה. התפעלנו מן היצירה
האנושית שניבטה אלינו מכל פינה במפעל. גם אם נרצה להיות ענווים ביחס לתבונה
הייחודית של האדם, לא נוכל שלא להסיר את הכובע בפני האדם שמאחורי כל מכונה.
עבור ירוחם, המפעלים הם כמו אוויר לנשימה. יחסי הגומלין שבין המפעלים לעיירה הם
דוגמה אותנטית לסוגייה של יחסי גומלין בין מדע, טכנולוגיה וחברה. ככל שניטיב ליצור
קשר עם גורמים בקהילה ולהתוודע לעשייה מקומית, כך נוכל להמחיש ללומדים את המשמעות
של לימודי מדע וטכנולוגיה בהקשר חברתי ותרבותי.
* ד"ר טוביה דרסלר הוא מנהל המרכז הארצי למדע
|
|
|
