|
|
| |
עם הגיליון
האוריינות היא אחד הנושאים המאתגרים והמדוברים כיום במערכת החינוך. מושג זה השתרש
בשפתנו מאז שנות השמונים וטבע אותו זאב סמילנסקי כמקבילה עברית למונח האנגלי
Literacy. במקורו הוא נגזר מהמילה הארמית "אורייתא" שמשמעה תורה וחכמה ומהמונח
העברי "בר-אוריין" שמשמעו ידען ובקיא בתורה.
מהי אותה "אוריינות"? האם היא נחלתם של כל תחומי הדעת? האם אחת היא או "רבת פנים"?
האם חינוך לאוריינות הוא תנאי להשכלתו של אזרח פעיל ומשפיע בחברה ובתרבות?
בראייה היסטורית-תרבותית ניתן לומר כי "כברת דרך ארוכה עברה החברה המערבית בטרם
הוגדרו דרישות האוריינות החדשה בימינו. הגדרות קודמות נעלמות ואת מקומן תופסות
הגדרות חדשות, מחמירות מקודמתן ומרחיבות את תחומיהן" (שראל, 2004).
הצורך בשינוי נבע מן השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים ובראשם ההתפתחות
המדעית-טכנולוגית שעברה החברה המערבית בקצב מוגבר במחצית השנייה של המאה ה-20.
מציאות זו הכתיבה היערכות שונה של מערכת החינוך להכנת התלמידים לתפקוד נאות בחברה.
במסגרת זו, עלו שאלות כגון, האם האוריינות היא בסיס ללמידה? איך היא משפיעה על
הישגי תלמידים? האם היא קשורה לקריאה וכתיבה בלבד או גם לתחומים אחרים? במציאות
החברתית והטכנולוגית החדשה, ההגדרה המצומצמת שהציעה אונסקו לקראת סוף המאה ה-20
למושג "אוריינות" – להבין וליצור משפט הנוגע לחיי היום-יום – איננה תקפה עוד. כך
הוכשרה הקרקע להצעת הגדרות מגוונות שמקצתן מייצגות תפיסה אקדמית של המושג
"אוריינות" לדוגמה: "אוריינות אקדמית – (היכולת) לקרוא, לכתוב, לשוחח בשפת
האקדמיה, על פי המוסכמות של ה"שיח האקדמי"; ומקצתן מייצגות תפיסה פונקציונלית –
יישום ידע ומיומנויות נרכשות בחיי היום-יום, לדוגמה: "(היכולת) לזהות את הטענה
העיקרית במאמר פרשנות בעיתון; להתמצא בלוח הזמנים של האוטובוס; לדעת לחשב את התשר
שיש להעניק למלצר". אוריינות פונקציונלית מאפשרת לפרט להכיר את הדעות הרווחות,
למתוח עליהן ביקורת, לגלות סובלנות לדעות שונות ולקבל החלטות מושכלות.
חוסר ההסכמה על הגדרה מייצגת אחת למושג "אוריינות", הביא להרחבת ההגדרה של המושג
והתמקדות ב"אוריינות מרובה" או "אוריינות רבת פנים" (multiliteracies), מושג שטבע
פרופ' יהושפט גבעון (1995). ההתייחסות ל"אוריינות מרובה" נבע מן העובדה שקצב
ההתפתחות הטכנולוגית מעמיד כיום לרשות תלמידינו אופני הבעה וערוצי הבעה שלא עמדו
לרשותם בעבר (אמצעים מגוונים של תקשורת: מוסיקה, וידאו, אמנות, היפרטקסט ועוד)
ומהתפיסה שאדם אוריין הוא מי שהינו בעל השכלה רחבה בכל אחת מאופנויות אלה:
אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית, אוריינות טכנולוגית, אוריינות מדעית, אוריינות
סביבתית, אוריינות כלכלית, אוריינות בריאותית ועוד. תפיסה זו, המדגישה שאדם משכיל
בחברתנו ובתקופתנו צריך לשלוט ב"אוריינות רבת פנים" היא העומדת בבסיס גיליון
אאוריקה הנוכחי.
כיצד באה "אוריינות רבת פנים" לידי ביטוי בהנחלת אוריינות מדעית וטכנולוגית
ללומדים בבית הספר היסודי? תכנית הלימודים "לימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר
היסודי" (תשנ"ט), "חושפת את התלמידים לתוכני לימוד (מתחומי מדעי החיים, מדעי
החומר, מדעי כדור הארץ והיקום והטכנולוגיה), שמתקיימים בהם יחסי גומלין טבעיים בין
תחומי המדעים והטכנולוגיות בהקשר החברתי המתבקש, עם דגש על רלוונטיות לחיי
היום-יום במישור האישי, במישור הלאומי ובמישור הסביבתי. כל זאת במגמה לטפח אזרח
בעל ידע ומיומנויות המאפשרים לו להתמודד עם מציאות המשתנה בקצב מהיר". כך, טיפוח
אוריינות מדעית וטכנולוגית מתוך תפיסת עולם חברתית ותרבותית, מזמנת עיסוק
באוריינות מסוגים שונים הנגזרים מהתכנים הנכללים בלימודי מדע וטכנולוגיה: לימודי
סביבה, קידום בריאות, מידע ותקשורת, לימודי כדור הארץ ועוד – ומכאן החשיבות בהנחלת
"אוריינות רבת פנים" לעיצובה של אוריינות זו.
בגיליון זה ניסינו לתת ביטוי לגישות ופרשנויות שונות למושג "אוריינות" על-פי תפיסת
האוריינות כ"אוריינות רבת פנים". כתבתו של ד"ר נמרוד אלוני מציגה את "האוריינויות
החדשות ותרומתן האפשרית לחינוך" ומביאה את דעותיהם של חוקרי חינוך ופילוסופים של
החינוך, החלוקים בדעותיהם בהגדרת המושג ומפרשים אותו כל אחד, מנקודת מבטו
המקצועית-החברתית-התרבותית. הכתבה "על טבעו של ידע מדעי" מדגישה את החשיבות שבהבנת
מהות המדע כתנאי להנחלת אוריינות מדעית לתלמידינו וטוענת ששליטה במיומנויות התהליך
המדעי היא רק חלק קטן מן המטרות של הבנת התלמיד במדע. הכתבה "אוריינות טכנולוגית"
מציגה את השאלה: מהם בסיס הידע, המיומנויות, הערכים וההתנהגויות שבהם צריך לצייד
את הלומדים, אזרחי ההווה והעתיד, כדי שיוכלו לתפקד בעולם המודרני שהטכנולוגיה חדרה
אליו באופן שלא ניתן להתעלם ממנו? הכתבה, "תכנית הלימודים בחינוך לשוני ומשמעותה
ללימודי מדע וטכנולוגיה" מעמידה את האוריינות הלשונית במרכז ומנסה לבחון את
השפעותיה על הישגי לומדים במדע וטכנולוגיה.
במסגרת המדורים השונים, הבאנו דוגמוֹת ליָזמות מקומיות של עשייה חינוכית, סיפורים
מן השטח המתמקדים בקידום "אוריינות רבת פנים" אצל תלמידים במסגרת לימודי המדע
והטכנולוגיה – אוריינות סביבתית, אוריינות מדעית וטכנולוגית, אוריינות בריאותית,
אוריינות מידע ואוריינות חברתית – הלכה למעשה.
אנו מקווים שבעקבות הקריאה ולאחר תהליך של עיבוד ורפלקציה, תוכלו לגבש את תפיסתכם,
לנקוט עמדה בנושא חשוב זה וליישם אותה בעבודתכם בשדה ההוראה.
קריאה נעימה!
ד"ר מיקי דביר
הסקירה מבוססת על כתבתו של שראל צבי, האוריינות החדשה והשתמעויותיה, מכון מופת,
כתב עת אינטראקטיבי מקוון, קיוונים, גיליון מס' 1, 2004.
גבעון י, 1997, רשת האוריינויות: קווים לדמותה של האוריינות כמרובת פנים, החינוך
במבחן הזמן, (עורך: פלדי, א.), הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
|
|
|
