|
|
| |
עם הגיליון
דר' מירי דרסלר
לאחד את המוח עם הלב
חשבו על מורה נלהב(ת) שמעביר(ה) רעיון מלהיב אחד לכיתה אחת. חשבו על הרוח שהוא/היא
מחולל(ת) אצל תלמידיו(ה). חשבו על דלתות התודעה שרוח זו פותחת בפניהם ועל העולמות
שאליהם היא סוחפת אותם – מעבר לגבולות המקום והזמן. יכולתו(ה) של מורה אינה נמדדת
במוטת הכנפיים של הידע שלו(ה), אלא בכוח הדחף שלהן, כלומר במשב כנפיו(ה) –
בהתלהבותו(ה) (הראל, 2005). הילדים של היום ניצבים בפני אתגרים חברתיים וסביבתיים
שמציב בפניהם העולם המודרני: להתמודד עם כמויות עצומות של מידע, להגיע להישגים
אקדמיים, להסתגל לשינויים סביבתיים, לאמץ התנהגויות מקדמות בריאות, לתקשר באופן
יעיל ואפקטיבי עם עמיתים, לגבש עמדות ולקבל החלטות בסוגיות חברתיות שלהן יש השפעה
מכרעת על איכות חייהם. להתמודדות עם רבים מאתגרים אלה דרושה אורינות מדעית
וטכנולוגית – תשתית ידע ואסטרטגיות חשיבה בתחומי הדעת מדע וטכנולוגיה.
האתגר של המורה למדע וטכנולוגיה הוא להרעיד את תמונת הסביבה – טבעית כמלאכותית –
"המובנת מאליה" ולטלטל אותה בשאלות שיניעו את הלומדים לרצות לרכוש אוריינות מדעית
וטכנולוגית מתוך הנעה פנימית ומתוך מודעות לחשיבות שיש לאוריינות זו להשתלבותם
בחברה ולשיפור איכות חייהם. שליחותם של המורים למדע וטכנולוגיה היא להציע את
האוריינות המדעית והטכנולוגית כתפיסת עולם המנחה את דרכי החשיבה, העשייה וההתנהגות
הדרושים להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני כל אזרח החי בחברה המודרנית. יכולתו(ה)
שהמורה לעמוד באתגר שהציב לעצמו החינוך המדעי והטכנולוגי במסגרת המקצוע "לימודי
מדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי" מחייב חיבור הוליסטי של קוגניציה ורגש בתהליכי
הוראה-למידה.
גם מבלי שנפנה אל הספרות המחקרית, כל מורה יודע(ת) מניסיונו(ה) כמורה וכתלמיד(ה)
כי כאשר תלמידים הם בעלי מוטיבציה נמוכה, כמעט בלתי אפשרי להביאם ללמידה של תוכן
כלשהו או להניעם להתמודד עם אתגר אינטלקטואלי המחייב שימוש באסטרטגיות למידה
וחשיבה. כל מורה וכל תלמיד(ה) יודעים את קסמם של רגעי למידה הנעשית מתוך עונג,
הנאה ותחושה של "זרימה": "החוויה הזאת כולה זוהר... תחושה של עונג ספונטני, אפילו
של רוממות רוח ספונטנית... במצב זה אנשים נעשים שקועים לחלוטין במה שהם עושים
ומייחדים את מלוא תשומת הלב שלם למשימה..." (גולמן, 1995).
גיליון זה, המוקדש כולו ללמידת מדע וטכנולוגיה מתוך הנעה והנאה, פונה אל המורים
למדע וטכנולוגיה לזמן לתלמידיהם למידה חווייתית המשלבת אתגרים אינטלקטואליים,
מעשיים וחברתיים – למידה שכולה הנאה והנעה. הגיליון מציג בשלושת המאמרים המרכזיים
שני ממדים הקשורים ללמידה משמעותית – המימד הרגשי והמימד הקוגניטיבי – ואת קשרי
הגומלין ביניהם. הממד הרגשי מוצג במאמרו של פרופ' אבי עשור הדן במשמעות המושג
מוטיבציה פנימית ללמידה בהקשר למוטיבציה רגשית ובאסטרטגיות ליצירתה. הממד
הקוגניטיבי מוצג במאמרו של אריק ג'נסן הדן במנגנונים הטבעיים במוח ליצירת משמעות,
בשלושת רכיבים הדרושים ללמידה מיטבית ובאמצעים לקידום רכיבים אלה בתהליכי
הוראה-למידה. קשרי הגומלין בין הממד הרגשי לממד הקוגניטיבי מוצגים במאמרו של ד"ר
עודד בן-מנחם הדן במשמעות של ההוויה המשחקית לצמצום הזרות הקוגניטיבית ומציע
אסטרטגיית הוראה-למידה היוצרת קשר משמעותי בין קוגניציה ורגש בלימודי מדע
וטכנולוגיה.
רוברט סילבסטר (1999) מביא דוגמאות למספר כלים שיישומם עתיד לחולל חוויה רגשית
חיובית שיש לה השפעה על הלמידה, וביניהם:
 |
פעילויות המדגישות פעולות גומלין חברתיות המפעילות את הגוף כולו נוטות לספק את
התמיכה הרגשית הרבה ביותר (משחקים, דיונים, טיולים, פרויקטים אינטראקטיביים, למידה
שיתופית, סרטים ועוד). |
|
פעילויות בבית-הספר המביאות לביטוי רגשות – סימולציה, משחק תפקידים ופרויקטים
בשיתוף פעולה עשויים לספק גירויים חשובים לזיכרון תלוי הקשר שיסייע לתלמידים
להיזכר במדע במהלך אירועים דומים בחייהם. |
|
פעילויות מטה-קוגניטיבית המעודדות את התלמידים לשוחח על רגשותיהם, להאזין
לרגשותיהם של חבריהם לכיתה ולחשוב על ההנעות של אנשים המופיעים בעולם הלימודים
שלהם.
|
תפיסה זו על מהותם של תהליכי הוראה-למידה חווייתיים, הנחתה אותנו בבחירת תוכני
המדורים של גיליון זה. המדורים כוללים כתבות מהשטח על עשייה חינוכית של מורים
וגופים התורמים ללמידה חווייתית, מהנה ומשמעותית.
אנו מקווים כי שלושת המאמרים המרכזיים והכתבות שבמדורים ישמשו גורם מניע ומהנה
לשילוב יסודות של אינטליגנציה רגשית בתהליכי הוראה-למידה במדע וטכנולוגיה ובמערכת
יחסי הגומלין שבין המורה לתלמידיו(ה).
|
|
|
