|
|
| |
עם הגיליון
דר' מירי דרסלר*
תרבות הערכה בלימודי מדע וטכנולוגיה
מערכת החינוך בישראל מדגישה בשנים האחרונות את מרכזיותם של תהליכי הערכה בקידום
הישגי לומדים ואת מקומם בתהליכי תכנון לימודים מבוססי סטנדרטים. לתהליכי הערכה,
המשולבים בתהליכי הוראה-למידה, יש חשיבות רבה לצורך קבלת החלטות הקשורות לתכנון
ההוראה והלמידה, הן ביחס לנושאי הלימוד ולתוכניהם, והן ביחס להתפתחותם של לומדים
בעלי יכולות ועניין שונים.
מיסוד מבחני המיצ"ב בתרבות הבית-ספרית, פיתוח מערכת משוב כלל-ארצית, ההשתתפות של
ישראל במבחנים בינלאומיים להערכת הישגים כדוגמת מבחני ה-TIMSS ומבחני ה-PISA,
והמעבר למערכת חינוך מבוססת סטנדרטים – כל אלה מבטאים את מרכזיותם של תהליכים אלה.
יותר ויותר עולה הצורך לחזק את ההערכה הבית-ספרית ואת מקצועיותם של המורים לבצע
פעולות הערכה תקֵפות ומהימנות.
המושג "הערכה בית-ספרית" (נבו**, 2001) אינו ביטוי נרדף להערכה פנימית
הנעשית על-ידי הצוות הפדגוגי הבית-ספרי ואינו ביטוי מנוגד להערכה חיצונית הנעשית
על-ידי גופים חיצוניים שאינם מהווים חלק מהעשייה החינוכית בבית-הספר. המושג "הערכה
בית-ספרית" מתייחס לדיאלוג בין הערכה פנימית וחיצונית באופן שהתוצאות תשרתנה את
תהליך קבלת ההחלטות בבית-הספר ומחוצה לו. בין אם מדובר בהערכה פנימית ו/או הערכה
חיצונית, המושג הערכה בית-ספרית מציג תפיסה מקיפה המעלה קשת רחבה של שאלות הנוגעות
לשילוב ההערכה בתרבות הבית-ספרית:
 |
מה יהיו מושאי ההערכה? (את מי מעריכים?)
לא רק הערכה של הישגי לומדים כפי שהיה מקובל כי אם גם הערכה של חומרי למידה,
תכניות לימודים, פרויקטים בית-ספריים, אקלים בית-ספרי, משאבי כוח אדם בהוראה,
משאבים פיסיים (חדרים, שעות, ציוד וכד').
|
 |
מה יהיו תפקידי ההערכה? (את אילו מטרות משרתת ההערכה?)
לא רק הערכה מסכמת שתפקידה מתן ציון לתעודה כפי שהיה מקובל אלא גם הערכה מעצבת
שתפקידה לשפר את תהליכי ההוראה-למידה ואת הישגי הלומדים. |
 |
מה יהיו משתני ההערכה? (מה מעריכים? מה יהיו ההיבטים של ההערכה?)
לא רק הערכת תוצרים של מושאי הערכה כפי שהיה מקובל כי אם גם הערכה של תהליכים.
|
 |
מה יהיו צמתי ההערכה? (באיזה שלב של רצפי ההוראה-למידה תתרחש ההערכה?)
לא רק הערכה בסיום ההוראה של נושא לימודי כפי שהיה מקובל כי אם גם הערכה לפני
תהליך ההוראה-למידה ותוך כדי התהליך.
|
 |
מה יהיו כלי ההערכה? מתי ובאיזה אופן ייעשה שימוש בהם?
לא רק שימוש במבחנים ככלי הערכה מרכזי כפי שהיה מקובל אלא גם שימוש בכלי הערכה
חלופיים כמו למשל משימות הערכה, תלקיטים, יומנים וכד' וזאת על-פי ההיבטים המוערכים
ועל-פי מטרות ההערכה.
|
 |
איזה שימוש ייעשה בממצאי ההערכה? מתי ובאיזה אופן ייעשה עיבוד הנתונים
לידע שימושי?
לא רק מסירת ציונים, כפי שהיה מקובל בגישה המסורתית, אלא עיבוד הנתונים בתוך ההקשר
הבית-ספרי והפיכתו לידע שתלמידים ומורים יוכלו לעשות בו שימוש לשיפור.
|
המעבר למערכת חינוך מבוססת סטנדרטים וכפועל יוצא מכך, פרסום מסמכי סטנדרטים
למקצועות הלימוד, ובכללם סטנדרטים למקצוע המאוחד "לימודי מדע וטכנולוגיה בבתי-הספר
היסודיים", מגביר את הצורך להתייחס להערכה הבית-ספרית במשמעות הרחבה שהוצגה לעיל.
צורך זה נובע מהאחריותיות (accountability) שעל כל המעורבים בעשייה החינוכית
להפגין, החל מרמת קובעי המדיניות ועד לרמת המורה המפעיל והמיישם את תכנית הלימודים
בכיתתו. אחריותיות זו מתבטאת בלקיחת אחריות ובמתן דין וחשבון על איכות התהליכים
והתוצרים החינוכיים מרמת ההישגים של הלומד(ת) ועד לרמה ההוליסטית, הבית-ספרית.
הוראת המקצוע המאוחד "מדע וטכנולוגיה" הוא מרכיב אחד במכלול התהליכים הפדגוגיים
המתרחשים בבית-הספר. כמו בכל מערכת, תחום זה משפיע על תחומים אחרים וגם מושפע מהם
ומההקשר החינוכי-תרבותי שבהם הוא פועל. לפיכך, תהליכי הערכה בלימודי מדע
וטכנולוגיה אינם מנותקים מההקשר החינוכי-סביבתי ומההוויה הבית-ספרית.
מתוך מכלול ההיבטים שבהם עוסקת ההערכה הבית-ספרית (חיצונית ופנימית) מתמקד גיליון
זה במשמעות שיש לפעולת ההערכה לקידום האפקטיביות של בית-הספר, לעבודה הקוריקולרית
(תכנון לימודים) ולעבודה הפדגוגית (תהליכי הוראה-למידה) של המורים למדע וטכנולוגיה
בבתי-הספר היסודיים.
* ד"ר מירי דרסלר היא מנהלת המרכז הארצי לַמְדַע
** נבו דוד, 2001, הערכה בית-ספרית –
דיאלוג לשיפור בית-הספר, הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ
|
|
|