|
|
| |
עם הגיליון
גב' דורית בכר, ד"ר מירי דרסלר*
בחברה, בתרבות ובמציאות שבה אנו חיים יש צורך לצייד את בוגרי מערכת
החינוך בכלים שיסייעו להם לפעול באופן מושכל בסביבה המתוקשבת ועתירת המידע.
הסביבה המתוקשבת מוסיפה, באמצעות האינטרנט, ממד של נגישות וזמינות למידע רב,
מגוון ולא בהכרח אמין ומהימן, ומציעה כלים יעילים לעיבוד המידע ולהפקתו.
המידענות המתוקשבת פותחת בפני מערכת החינוך הזדמנות לפתח ולטפח למידה
בהכוונה עצמית, בכל תחומי הדעת, שהרי היא מאפשרת לכל התלמידים לצבור מידע מגוון
הקשור בענייניהם ולמצוא תשובות לשאלות העומדות בפניהם ומעוררות את סקרנותם.
אולם, הפקת תועלת מן המידע המתרוצץ במרחבי האינטרנט אינה מובנת מאליה.
גם הכלים הטובים ביותר לאיתור מידע מציפים את המשתמשים בהם במידע שרובו אינו
רלוונטי, שעלול להיות מוטעה ומטעה. המידענות, אם כן, אינה מסתפקת בטכניקות של
איתור מידע ביעילות, אלא גם בפיתוח היכולת לברור את המוץ מן הקש, להבחין בין
טפל ועיקר, לזהות מידע אמין ולהפרידו ממידע מופרך ואף מזיק, לדעת לבקר את המידע,
לעבדו בתבונה ובצורה אמינה ולבססו על עובדות, נימוקים, סימוכין וכיוצא בזה.
בעידן הדיגיטלי המידענות המתוקשבת צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליכי הפיתוח של לומדים
בעלי מוכנות עצמית בכל התחומים ובכל שכבות הגיל, מגן הילדים ועד לכיתות הגבוהות
של בית הספר התיכון. מטרתה אינה להכשיר מידענים, אלא להקנות ידע, מיומנויות,
אורח חשיבה והתנהגויות מידעניות, שיאפשרו ללומדים לנצל במידה מרבית את היתרונות של
טכנולוגיית המידע, ולהימנע מהסכנות הטמונות ברשת האינטרנט הפרוצה והבלתי מבוקרת.
המידענות עוסקת במיומנויות של טיפול במידע ובהבנייתו לידע. בעידן של חברה עתירת ידע ושל
טכנולוגיות תקשורת מתקדמות כוללת המידענות בכלל והמידענות המתוקשבת בפרט את היכולות הבאות:
- לזהות את הצורך במידע ולהעריך את טיבו ואת היקפו של המידע הנחוץ;
- לאתר ולאחזר מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל;
- להעריך את המידע ואת מקורותיו באופן ביקורתי;
- לשלב, באופן מושכל, מידע נבחר לתוך ידע מבוסס ומושגים קיימים;
- לעבד את המידע במיומנות, בהתאם לצורך;
- להציג את המידע בדרך בהירה ומשכנעת;
- להבין היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו, וליישם את המשתמע מהם.
לפרק המיומנויות של טיפול במידע יש מקום מרכזי וחשוב בתכנית הלימודים "לימודי מדע וטכנולוגיה בבית
הספר היסודי" ובמסמך הסטנדרטים. רכישת מיומנויות אלה בצד מיומנויות במדע ובטכנולוגיה חשובה
להתפתחות האוריינות המדעית והטכנולוגית של הלומדים. מטרת החינוך המדעי והטכנולוגי מחייבת
את חינוכו של אזרח מודע, המסוגל לקבל החלטות על בסיס ידע, בעל תחושת אחריות כלפי עצמו
וכלפי סביבתו והמתפקד כמשתתף פעיל בחברה שבה הוא חי. הצטברות הידע האנושי וזמינותו ברשת
האינטרנט לא פסחה גם על תחומי המדע והטכנולוגיה. יותר ויותר מתחזקת הכרה בדבר החשיבות
שיש למידענות המתוקשבת להצלת הלומדים משקיעה בביצת הידע מרובת הפרטים וחסרת הקשרים
וההקשרים, ולהכנת הלומדים לקראת התמודדות עם החיים בעולם המודרני. יישום המיומנויות
בתחום המידענות המתוקשבת נעשה תמיד בהקשר מסוים, למשל, בהקשר לפתרון של בעיה טכנולוגית
או מדעית. ההקשר קובע במידה רבה את המהות ואת מגוון המיומנויות הנבחרות והוא אשר מביא
להבניית ידע ומשמעות. לאור זאת, יישום מיומנויות של מידענות מתוקשבת משתלב בלימודי מדע
וטכנולוגיה במגוון רחב של הקשרים: חקירה מדעית, תהליכים טכנולוגיים, חשיבה יצירתית וביקורתית,
תהליכים של קבלת החלטות, אסטרטגיות של הבהרת ערכים ואימוץ התנהגויות התורמות לאיכות החיים.
שילוב המידענות המתוקשבת בתהליכי ההוראה-למידה בבית הספר בכלל ובשיעורי מדע וטכנולוגיה
בפרט אינו יכול להיעשות מעצמו. זהו תהליך מורכב הדורש מן המורים לשלוט באמצעים טכנולוגיים ולרכוש
מיומנות בהפעלתם, להכיר ולהבין את תחום המידענות עצמו וגם להכיר ולדעת לפעול בגישות פדגוגיות מתקדמות
ובדרכים לשילובם בתהליכי ההוראה-למידה וההערכה. מורכבות זו מחייבת גם את המורים למדע ולטכנולוגיה
להמשיך ולהתעדכן בחידושים בתחומי המידענות, וליישמם כחלק בלתי נפרד מתרבות העבודה שלהם בבית הספר.
* ד"ר מירי דרסלר היא מנהלת המרכז הארצי לַמְדַע
|
|
|
