| |
עם הגיליון
קולות הטבע, קולות האדם
ד"ר ליאת (טיבר) בן דוד *
מניפה קולית/ אהוד מנור
קול ראשון אומר כל מה שהוא מרגיש
קול שני מוסיף קצת צבע ומדגיש
קול שלישי את הראשון עם השני מפגיש
והרביעי הוא מיוחד, פחות נגיש
ארבעה קולות כמו ארבע רוחות שמיים
כמו ארבע עונות שזו מזו שונות
משלימות תמונה של מים ושל אש, אויר וחול
מניפה קולית בשיר לבן כחול.
פעמים רבות – רבות מדי – אנו מתייחסים אל המרכיבים הכי בסיסיים של חיינו כאל מובנים מאליהם: הפרי המבשיל והנאסף בעתו, הימים המתקצרים ושוב מתארכים, החגים שאנו שבים לשמוח בהם שנה אחר שנה. מחזוריות עונות השנה, התחושה ה"מעגלית" הזו העומדת בבסיס זרימת הזמן והתפתחות החיים, היא אחת התופעות הטריוויאליות ביותר, כביכול, בזרימת קיומנו עלי אדמות.
אולם מחזוריות זו על כל מורכבויותיה, השלכותיה, הדינמיקה שלה והגוונים השונים שהיא עוטה במקומות שונים על-פני כדור הארץ, מחזוריות זו היא-היא אחד מאבני הבניין המרכזיים, העיקריים, שעליהם נבנתה ועדיין נבניית התרבות האנושית כולה. התפתחות הציביליזציה על כל רבדיה, דרכי ביטויה, אמונותיה ואומנויותיה, ההתיישבות בישובי-קבע, החקלאות, התחבורה, מערכות יחסים בין בני אדם, חגים ופולחן – כל אלה קשורים בקשר הדוק ובלתי ניתן לניתוק למחזוריות השנה ועונותיה מאז ימי קדם ועד ימינו.
ארץ ישראל שוכנת בצומת דרכים גיאוגרפית, טבעית ותרבותית כאחד. בפיסת הארץ הקטנה הזו אנו מוצאים אקלים ים תיכוני לצד אקלים מדברי, הרים מושלגים לצד פסגות צחיחות, מדרונות ועמקים שופעי מים לצד נקיקים ומערות מסתור חוליות; עופות נודדים מכל רחבי העולם עוברים בדרכם בישראל, בה הם בוחרים לחרוף, לקייץ או להיות אורחים לשעה בטרם ימשיכו בדרך; צמחיה מגוונת מאירה בשלל צבעים ופירות את דוכני השוק לאורך השנה כולה, מדובדבנים דורשי-קור דרך המשמש הים תיכוני ועד הקיוי הטרופי; ההיסטוריה האנושית של הארץ חושפת בפנינו שלל צורות התיישבות שונות – משבטים נודדים דרך התיישבות כפרית ועד ערים מודרניות מפותחות – כמו גם תרבויות ועמים שונים, כשגולת הכותרת היא היותה של הארץ ערש שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות – היהדות, הנצרות והאיסלאם.
גליון זה של כתב העת "אאוריקה" מאיר את קשת הקשרים הקיימים בין המרכיבים השונים של מחזוריות השנה בארץ ישראל, הטבעיים והתרבותיים כאחד. הגיליון נפתח בשלושה מאמרים מרכזיים, שכל אחד מהם מציג את הקשר בין מחזוריות השנה לבין החגים באחת משלוש הדתות המונותיאיסטיות. זאת, תוך הסתמכות על מקורות החגים ותוך יצירת קשר הדוק למדע, טכנולוגיה והשתמעויותיהם בהוראה. חגי ישראל קשורים רובם ככולם בארץ ישראל גופה – בעונותיה, בתופעות הטבע שלה ובהשלכות על החקלאות וצורות החיים שהתפתחו בה; הנצרות קושרת בין חגיה, חייו של ישו ונופי הארץ בה נולד ופעל; האיסלאם, שחגיו מתבססים על לוח שנה ירחי ללא התאמה שנת החמה, קושר בין השינויים שחל מדי שנה במועד החגים לבין שינויים שהמדע והטכנולוגיה מזמנים ומאפשרים לנו.
המשך הגיליון מחולק לארבעה שערים, כנגד ארבע עונות השנה. בכל שער תמצאו מאמר (או מאמרים) מרכזי, היוצר קשר הדוק בין העונה לבין ההשלכות התרבותיות, המדעיות והטכנולוגיות שלה.
שער סתיו, העתיר בחגי תשרי, ממלא את הלב בתחושות של סיכום והתחדשות. עונה זו, בה מתחילה שנה חדשה, שנת לימודים חדשה ומחזור חגים חדש, מזמנת דיון בנושא לוח השנה, האמצעי המדעי-טכנולוגי המרכזי למדידת מחזור הזמן ולתכנון חיינו. העיסוק בהתחדשות מוביל אותנו גם למאמר הדן בעונות השנה באמצעות שפה בינלאומית האהובה על כולנו: המוסיקה.
שער חורף מזמן התייחסות לעושר פירות הארץ ומיניה, ההולכים ומבשילים אל מול עינינו. החורף משופע בשלל צבעים מרהיבים של פרחים וצמחים: לא לחינם אנו מוצאים שפע של פסטיבלים צבעוניים ועליזים בתרבויות שונות דווקא בחודשי החורף, מפורים ועד פסטיבל המסכות בוונציה, וביקשנו לבדוק תופעות של "תחפושות" וצבע – גם בטבע.
שער אביב, עונה המסמלת חרות, יציאה למרחבים, לבלוב ופריון, מוביל אותנו לדיון במשמעותם של ניסים בראי המדע והטכנולוגיה ולהיכרות עם אתרים- מוחשיים ווירטואליים כאחד – ויוזמות שונות המעשירות את חיינו בכלל ואת לימודי המדע והטכנולוגיה בפרט.
שער הקיץ באמצעות יצירת קשרים בין הטבע לבין סמליה של מדינת ישראל וסמלי החגים, שער זה מסכם את הגיליון ומוביל אותנו לשוב ולקשור את טבע ארץ ישראל אל המעגל המתחדש של השנה.
מדורי הגיליון, הנמצאים בכל אחד מהשערים, מוסיפים ומרחיבים את הקשרים בין נושאי השער לבין משמעויותיהם בכיתה.
אנו בטוחים כי גיליון זה יסייע בפתיחת משעולים חדשים ויצירת קשרים מתחדשים ומשמעותיים בין מחזור שעון חיינו לבין לימודי המדע והטכנולוגיה. כעת, כאשר חגי תשרי כבר שוב עומדים בפתח, לא נותר לנו אלא לסיים בברכה המתאימה לכל אדם באשר הוא: תבורך שנה זו כשנים הטובות לברכה.
* ד"ר ליאת בן דוד היא העורכת האקדמית של כתב העת אאוריקה
|
