|
|
| |
אאוריקה הוא כתב עת להוראת מדעים וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, היוצא לאור
על ידי המרכז הארצי למדע והמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת ת"א. כתב העת
יוצא לאור במימון וביוזמת המרכז הישראלי להוראת מדעים וטכנולוגיה ע"ש עמוס דה שליט
ומשרד החינוך, ונשלח חינם לכל בי"ס יסודי.
|
 |
|
ללמוד לחשוב: טיפוח תפקודי חשיבה בהוראת מדע
וטכנולוגיה
גליון מספר 12, דצמבר 2000
אף על פי שהחשיבה הנה פעילות טבעית של האורגניזם האנושי, לכל אורך ההיסטוריה
האנושית מנסים בני האדם לשכלל את חשיבתם (Perkins & Swartz, 1992). בשנים
האחרונות החינוך לחשיבה הפך לתחום פורה מאוד, הן מן ההיבט העיוני והן מן ההיבט
המעשי. כך, למשל, דוח הררי:במקומות שונים בעולם קיימות כיום תכניות שנועדו לשפר את
יכולת החשיבה של הפרט בפתרון בעיות ובסוגי חשיבה שונים... נושא זה ראוי כיום
לבדיקה. הכוונה היא לבדוק אפשרות של הכללת תכניות כאלה בבתי הספר (מחר 98, עמ' 47,
1992).
|
 |
|
|
הקניית מיומנויות חקר במדע - תבניתי או תובנתי
גליון מספר 12, דצמבר 2000
עבודות החקר מככבות כיום ברוב בתי הספר היסודיים בארץ. מנהלים ומורים מתהדרים
בעבודות חקר שעושים תלמידיהם וניכר שאימוץ שיטת הלמידה הזו מהווה עבור העוסקים בה
מקור לגאווה רבה. השאלה המתבקשת בהקשר זה היא: מדוע עבודות חקר?
|
|
|
|
חשיבה טכנולוגית: תפיסה ויצירת הסביבה
המלאכותית
גליון מספר 11, אוקטובר 2000
כבני אדם אנו מתקיימים בסביבה מורכבת מאוד, או נכון יותר לומר, במספר סביבות
בו-זמנית: הסביבה הטבעית, הסביבה החברתית והסביבה המלאכותית (Chen & Strupp,
1993). את הסביבה הטבעית לא אנו יצרנו, ומאז ומתמיד בני אדם משקיעים מאמץ
אינטלקטואלי רב כדי להבין את מרכיביה, את תופעותיה ואת חוקיה. הסביבה החברתית
נוצרת ומתפתחת מאותו רגע ששני בני אדם או יותר מתקיימים במרחב נתון. את הסביבה
המלאכותית כולה אנחנו יצרנו, והיא מתפתחת מאז שיצורים אנושיים השתמשו לראשונה באבן
ככלי לציד או לעבודה, פיתחו טקסים לציון מאורעות שונים או ציירו צורות ודמויות על
קירות המערות שבהן התגוררו.
|
 |
|
|
פיתוח טכנולוגי: קו, מעגל או משולש?
גליון מספר 11, אוקטובר 2000
מאמר זה מתמקד בלמידת טכנולוגיה באמצעות בניית דגמים ומערכות המיועדות לפתור
בעיות. תהליך זה מגשר בין רעיונותיו, רצונו ודמיונו של האדם לבין מחויבותו למימוש
ולאילוצי המציאות. למשל, ילדה הבונה תפאורה להצגת תיאטרון בובות עשויה לצאת מתוך
מחזה שכבר הציגה עם חבריה. היא בוחרת חלק מתוכו ומנסה לדמיינו מחדש עם סוגי תפאורה
שונים, כגון: מרכבה וצמח ענק. בין הרעיון שפיתחה לבין מימושו היא מתחשבת בגדלים
השונים, כגון: אלה של הבובות והבמה. כמו כן, היא בודקת מהם החומרים והצורות
הזמינות לבנייה ומידת התאמתם להצגה. התהליך מתרחש תוך ביצוען של פעולות שונות,
כגון: תכנון, איתור צרכים, הערכה ובנייה. עם זאת, לא ניתן לדעת מראש מהו סדר
הפעולות וזמן הופעתן. אלה משתנים מאדם לאדם, ובמקרים מסוימים משתנים אף עבור אותו
אדם במצבים שונים. לדוגמה, כאשר קיימת דרישה לדיוק, עדיף לתכנן את רוב המהלכים
מראש, ואילו במקרים אחרים שבהם קיימת דרישה לזריזות, עדיף להכין תכנית שלדית או
חלקית ולהמשיך בתכנון תוך כדי עשייה. ילדים בגיל בית ספר יסודי אכן יכולים להבחין
בין מצבים אלו, והם גמישים לנקוט באסטרטגיה המתאימה (Gardner & Rogoff, 1990).
|
|
|
|
ליקוי המילניום ומעבר למילניום -
אסטרונומיה בפעולה
גליון מספר 10, יולי 2000
ב-11 באוגוסט 1999, בשעה 14:00 (בקירוב) לפי שעון ישראל, ניצל העולם מליקוי חמה
שנודע בשם ליקוי המילניום. ימים, שבועות ואף חודשים לפני הליקוי פורסמו כתבות
מוזרות על הקשר בין ליקוי זה לבין סוף המילניום. בקרב רבים מתושבי כדור הארץ
ואפילו בארצות המפותחות חזר לתפוס מקום הפחד מהבלתי נודע וחבל. אירוע זה היה צריך
לשמש הזדמנות חינוכית להדגיש את הישגי מדע האסטרונומיה, ואת הקשר בין התפתחות
מדעית, טכנולוגית ותרבותית שלא רק חזה את הליקוי בדיוק של דקות, אלא מאפשר לקבוע
בדיוק רב ליקוי מאורות (חמה וירח) עתידיים לשנים רבות.
|
 |
|
|
מדע האסטרונומיה - בראי התרבות
גליון מספר 10, יולי 2000
האסטרונומיה היא המדע העתיק ביותר בתרבות האנושית. שורשיו של המדע המסקרן הזה
נעוצים כבר בתקופות פרהיסטוריות, שבהן האדם היה שרוי בחשכה, ומן הסתם בחוסר מעש,
עם שקיעת החמה, והשמים זרועי הכוכבים סיפקו לו מקור לא אכזב לסקרנות. תופעות
אסטרונומיות פשוטות לכאורה ומובנות כיום היו בעבר עטופות חידה ומסתורין: זריחת
הירח והשמש וגרמי השמים השונים, התמלאות הירח והתמעטותו, גובהה המשתנה של השמש מעל
האופק במשך עונות השנה - כל אלה גרמו לאדם לחשוב שמהלך הכוכבים בשמים הוא מעשה ידי
האלים.
|
|
|
|
ללמוד וללמד אסטרונומיה
גליון מספר 10, יולי 2000
מאז שהתחיל חקר החלל ובעקבותיו האסטרונומיה החדשה, זו שבמסגרתה נחקרים גופי השמים
בעזרת מתקנים שמחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ, גבר העניין שהציבור מגלה באסטרונומיה.
אירועים ייחודיים, כגון: נחיתת האדם על הירח, הנחת מכשירי מדידה בנֹגה ובמאדים
ופתיחת נתיבי התצפית במגוון התחומים של הספקטרום האלקטרומגנטי הגבירו את העניין
באסטרונומיה בקרב מיליוני בני אדם. ואכן, לא נשכח את המיליונים שהצטופפו בנתיב
ליקוי החמה המלא. כל אלה גרמו לכך שחלקה של האסטרונומיה בתכנית הלימודים הולך
וגדל. למרות חלקה ההולך וגדל של האסטרונומיה בתכניות הלימודים, רק מורים מעטים
מעזים ללמד נושא זה. רק למיעוט מבין המורים יש הכשרה בנושא. רוב המורים לא למדו
אסטרונומיה בבית הספר או במכללה למורים. חסר זה במידע נוסף לקושי האובייקטיבי
להסביר אפילו את המושגים הפשוטים ביותר, יוצרים חוסר ביטחון אצל המורים.
|
|
|
|
|
