|
|
| |
|
מחקר שנערך באנגליה, בדק מה ילדים לומדים מהתבוננות בדגמים תלת-ממדיים של
בעלי-חיים במהלך ביקור במוזיאון לטבע ובכיתה. התברר, שהתלמידים מתייחסים בעיקר
למאפיינים האנטומיים של בעלי-החיים מפוחלצים ולמאפיינים ההתנהגותיים בדגמים בעלי
כושר תנועה (רובוטים). לביקור במוזיאון לטבע יש ערך לימודי רב, כאשר המורים מגיבים
לשיחות של התלמידים ליד המוצגים, במטרה להרחיב ולהעמיק את הידע המדעי שלהם.
|
בעלי-חיים במוזיאון ובכיתה
כתבה: ד"ר נעמי וקס
|
בבתי-ספר רבים נהוג לצאת עם התלמידים לביקור במוזיאון לטבע, במטרה ללמוד באופן
מוחשי ומעניין יותר על בעלי-חיים. ההנחה היא שבהעדר האפשרות להציג בפני התלמידים
את בעלי-החיים בטבע, או לחילופין - בגן-החיות או בפינת-החי בבית-הספר, רצוי ללמוד
עליהם מדגמים המוצגים בגודלם האמיתי. דרך זו עדיפה על-פני הלימוד מספרים, מתמונות
ואף מסרטים.
במוזיאון מצויות תצוגות של פוחלצים (אדרים) של בעלי-חיים על רקע תפאורה תלת-ממדית,
המתארת את בית גידולם הטבעי (דיאורמה). לאחרונה, התחילו מוזיאונים מסוימים לשלב
בתצוגות גם "בעלי-חיים רובוטיים". אלה הם דגמים של בעלי-חיים מפוחלצים, המצוידים
במנגנונים המאפשרים להם לבצע תנועות מסוימות, כגון: הרמת רגל, נענוע זנב ופקיחת
עיניים.
לעתים, התלמידים יכולים ללמוד בעזרת דגמים של בעלי-חיים גם מחוץ לכותלי המוזיאון:
מורים שואלים מהמוזיאון כמה פוחלצים (לא "רובוטיים"), ומשתמשים בהם בכיתה לצורך
לימוד מעמיק יותר.
 מה ניתן ללמוד על בעלי-חיים
מהתבוננות בפוחלצים?
האם לביקור במוזיאון לטבע יש ערך
חווייתי בלבד, או שניתן להפיק ממנו גם הזדמנויות לימודיות?
מה ילדים לומדים על בעלי-חיים במהלך
הביקור במוזיאון לטבע?
מחקר שבדק שאלות אלה, נדון במאמר הבא:
Tunnicliffe, S.D., & Reiss, M.J. (2000). What sense do children make of
three-dimensional, life-sized "representations" of animals? School Science and
Mathematics, 100(3), 128-139
|
מטרות המחקר
המטרה הייתה לברר את השאלות הבאות:
| 1. |
מה ילדים לומדים על בעלי-חיים מהתבוננות בפוחלצים המוצגים במוזיאון?
|
| 2. |
מה ילדים לומדים על בעלי-חיים מצפייה ברובוטים דמויי בעלי-חיים במוזיאון?
|
| 3. |
מה ילדים לומדים על בעלי-חיים מהתבוננות, בהנחיית מורה, בבעלי-חיים מפוחלצים או
משומרים בכיתה?
|
|
|
|
מהלך המחקר
המחקר נערך במוזיאון וגם בכיתה.
המחקר במוזיאון
|
|
|
המשתתפים
תלמידים בגילים 12-3 מ- 69 כיתות ב- 38 בתי-ספר יסודיים בלונדון.
התלמידים ביקרו במוזיאון לטבע (Natural History Museum) בלונדון בליווי מורים
ומלווים מבוגרים אחרים. הם סיירו בתערוכה מיוחדת, שהוצגו בה דינוזאורים שונים
באמצעות רובוטים. כמו-כן הם התבוננו בתצוגות הקבועות, הרגילות במוזיאון, שפוחלצים
(אדרים) של בעלי-חיים בדיאורמות (רקע של תפאורה תלת-ממדית, המתארת את בית גידולם
הטבעי) מוצגים בהן.
שיטת המחקר
השיחות של התלמידים, שנערכו ליד המוצגים השונים, הוקלטו ונותחו ליחידות של שיחה.
באופן זה התקבלו 829 יחידות שיחה: 422 מהן התייחסו לרובוטים ו- 407 התייחסו לדגמים
הרגילים.
הערה שנכללה בכל אחת מיחידות השיחה, קודדה על-פי מפתח מסוים לקטגוריה המתאימה.
שיטה זאת אפשרה לכמת את הנתונים האיכותיים לנתונים כמותיים ולנתח אותם באופן
סטטיסטי. ארבע הקטגוריות הראשיות כללו תת-קטגוריות, ואף אלה התפצלו
לקטגוריות-משנה.
דוגמא:
 |
הקטגוריה הראשית: הערות המתמקדות בבעלי-החיים, כללה שש תת-קטגוריות, כגון: הערות
המתייחסות לחלקי הגוף של בעלי-החיים, הערות המתייחסות לשמם של בעלי-החיים, הערות
המתייחסות להתנהגותם של בעלי-החיים, ועוד.
|
| ב.
|
תת-הקטגוריה: הערות המתייחסות לחלקי הגוף של בעלי-החיים כללה תת-קבוצות, כגון:
חלקי הראש, איברי חוש, איברי תנועה, זנב, גודל, צבע וכדומה.
|
המחקר בכיתה
המשתתפים
36 תלמידים משני בתי-ספר בדרום אנגליה: 9 תלמידים בגיל 5; 9 תלמידים בגיל 8; 9
תלמידים בגיל 10; 9 תלמידים בגיל 14
שיטת המחקר
כל אחד מהתלמידים רואיין באופן אישי ונשאל על-ידי החוקרת סדרה של שאלות זהות לגבי
שישה בעלי-חיים מְשוּמרים (מפוחלצים, מוקפאים או מיובשים). בפני התלמידים הוצגו
בעלי-החיים האלה:
א. חיפושית
ב. סרטן
ג. שממית
ד. זרזיר
ה. ארמדיל (יונק שגופו מכוסה בשריון גרמי)
התלמידים נשאלו לגבי כל אחד מבעלי-חיים כמה שאלות, כגון: מה זה? מה שמו? מדוע את/ה
מכנה אותו בשם זה? כיצד את/ה יודע/ת זאת?
לבסוף התבקשו התלמידים לקבץ את בעלי-החיים לקבוצות ולנמק את בחירתם.
תשובותיהם של התלמידים נרשמו ונותחו בדרך זהה לזאת, שתוארה לגבי המחקר במוזיאון.
|
ממצאים עיקריים
המחקר במוזיאון
| 1.
|
רוב השיחות (73% מהשיחות שנערכו ליד הרובוטים, ו61%- מהשיחות שנערכו
ליד הפוחלצים) כללו הערות הנוגעות לאנטומיה של בעלי-החיים, כגון: "הם משתמשים
בציפורניים שלהם, כדי לאחוז בטרף".
|
|
|
|
| 2.
|
85% מהשיחות שנערכו ליד הפוחלצים, כללו הערות המתייחסות לשמות של בעלי-החיים,
לעומת 42% מהשיחות שנערכו ליד הרובוטים.
|
| 3.
|
86% מהשיחות שנערכו ליד הרובוטים, כללו הערות הנוגעות להתנהגות של בעלי-החיים
(בעיקר, תנועה ואכילה), לעומת 37% מהשיחות שנערכו ליד הפוחלצים.
|
| 4.
|
שיחות רבות העידו שהמורים החמיצו הזדמנויות להרחבה ולהעמקה של הידע המדעי של
התלמידים. דוגמה: ילדים התחילו לשוחח על גודלו של הלווייתן הכחול לעומת גודלו של
הפיל, והמורה קטע את השיחה, במקום לנסות ולהסביר את הקשר בין גודל הגוף של
בעלי-החיים לבין בית גידולו.
|
מכל אחת משלוש קבוצות ההנעה נבחרו שני תלמידים, והם רואיינו בריאיון אישי. הם
נשאלו על עמדותיהם, על דעותיהם ועל ידיעותיהם בתחומים שונים, כגון: עמדותיהם כלפי
בית-הספר, דעותיהם על דרך הלמידה, ידיעותיהם בנושא מזג האוויר, יחסם למחשבים
ולאינטרנט. הראיונות נערכו לפני לימוד הנושא בכיתה וגם אחריו.
תשובותיהם המפורטות של ששת התלמידים נלקחו כמייצגות את כל הכיתה.
המחקר בכיתה
| 1.
|
93% מתגובות התלמידים שהתבקשו לשיים (לתת שם) לששת בעלי-החיים שהוצגו בפניהם,
כללו שם של בעל-חיים או שם של קטגוריה של בעלי-חיים ("זה שחרור", "סלמנדרה", "זה
זוחל").
|
| 2.
|
87% מהנימוקים שניתנו לשיום בעלי-החיים, התייחסו לתכונות אנטומיות של בעלי-חיים
("יש לה נוצות, מקור, ציפורניים"; "יש לה שש רגליים וקופסה לכנפיים"; "יש לו
שריון, זנב" וכדומה).
|
| 3.
|
10% מהנימוקים שניתנו לשיום בעלי-החיים, התייחסו למאפיינים התנהגותיים של
בעלי-חיים ("יש לה ציפורניים כדי להיאחז בענף"; "יש לה מקור כדי לאכול ולהחזיק
דברים").
|
| 4.
|
רק 3% מהנימוקים התייחסו למאפיינים של בית-הגידול של בעלי-החיים.
|
|
מסקנות עיקריות והשלכות להוראה
| 1.
|
תוצאות המחקר מלמדות שהתבוננות בדגמים תלת-ממדיים של בעלי-חיים
גורמת לתלמידים להתייחס ביתר עניין למאפיינים האנטומיים הבולטים שלהם, כגון: צורת
הגוף, איברי הגוף, בהתבסס על הידע הקיים אצלם בנושאים אלה. כאשר הדגמים הם בעלי
כושר תנועה, רובוטים, התלמידים מתייחסים במידה ניכרת גם למאפיינים ההתנהגותיים של
בעלי-החיים. חשוב שהמורים יתחשבו בכך, כאשר הם מלמדים נושאים הקשורים בבעלי-חיים,
וינסו להרחיב ולהעמיק את הידע המדעי של התלמידים, תוך התייחסות לידע הקיים אצל
התלמידים, ובעזרת התבוננות בבעלי-חיים במצבים שונים: כשהם חיים, מפוחלצים או בצורת
רובוטים.
|
|
|
|
| 2.
|
לביקור במוזיאון לטבע יש ערך לימודי רב, בנוסף לערך החווייתי. כדי שהתלמידים
יעשירו את הידע המדעי שלהם במהלך הביקור, רצוי לאמץ את ההמלצות הבאות:
| א.
|
חשוב שהמורים ידעו ויבינו את הרקע המדעי המתאים, כדי שיוכלו לנצל הזדמנויות
לימודיות להעמקת הידע של התלמידים.
|
| ב.
|
חשוב לקשור בין המוצגים הנצפים במהלך הביקור, לבין הנלמד בכיתה.
|
| ג.
|
יש להתייחס לשיחות של התלמידים ליד המוצגים ולבנות על בסיס הערותיהם הבנה מדעית
של התופעות.
|
| ד.
|
יש להפנות את תשומת לבם לרקע של המוצגים, המתאר את סביבת החיים של בעלי-החיים
כדי להדגיש את הקשר של בעלי-החיים לסביבה.
|
| ה.
|
גם כאשר מביאים פוחלצים לכיתה, רצוי להתמקד בבית גידולם של בעלי-החיים ובהתאמתם
לסביבתם - לפני הלימוד על מאפיינים אנטומיים והתנהגותיים של בעלי-החיים.
|
| ו.
|
חשוב להכין מראש את המלווים המבוגרים האחרים לנושאים, שהביקור יתמקד בהם.
|
|
הזמנה לתגובות ולדיון
בארץ קיימים כמה מוזיאונים לטבע ומרכזים זואולוגיים, המציגים פוחלצים ודיאורמות:
מוזיאון האדם והחי בפארק הספארי ברמת-גן; המכון הביולוגי בחיפה; מוזיאון הטבע
בירושלים; המוזיאון הזואולוגי בפתח-תקווה ועוד. קרוב לוודאי, שמורים רבים נוהגים
לבקר עם התלמידים במוזיאון כזה. אתם מוזמנים לשתף אותנו בהתנסויותיכם בשילוב
פעילויות לימודיות בביקורים אלה.
|
|
|
|
