|
|
| |
כיצד ילדים חושבים/לומדים?
בארץ ובעולם נעשים מחקרים בנושאים שונים הקשורים להוראת המדעים והטכנולוגיה. מטבע
הדברים מחקרים אלה נותנים מענה לחלק מהשאלות שמעסיקות אתכם, העוסקים בפועל בהוראת
המדעים, ומעוררים שאלות נוספות. כאן נציג לכם מחקרים בחינוך המדעי טכנולוגי, נציע
לכם דרכים לבחון וליישם את ממצאיהם בכיתה, ונזמין אתכם להגיב, לשאול ולהציע.
|
גם צמחים הם דברים חיים
כתבה: בוקי קמחי
|
האם תלמידיכם רואים בצמחים יצורים חיים? בקשו מהם לתת דוגמאות ל"דבר חי". אילו
דוגמאות הם נותנים? תוכלו גם להציג להם את שאלון המיון כ"דבר
חי", ולבחון את תשובותיהם ואת נימוקיהם.
תוכלו להשוות את תשובותיהם לממצאי מחקר שנתאר כאן, שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של
ד"ר נעמי וקס, בבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ואשר עסק
בהתפתחות התפיסה של ילדים את הצמחים כיצורים חיים (1994).
המושג "יצור חי" הוא מושג מרכזי וחשוב במדעי החיים. מושג זה מתייחס לכל הגופים שהם
בעלי תכונות מסוימות המקובלות כסימני היכר לתופעת החיים, כגון נשימה, תזונה, גדילה
ורבייה. התכונות הללו אופייניות הן לבעלי-חיים והן לצמחים, ושתי קבוצות אלה כלולות
במושג "יצור חי".
ההבנה שבעלי-חיים וצמחים כאחד הם יצורים חיים. חשובה ביותר ללימוד מושגים ותכנים,
הקשורים בתופעות המאפיינות יצורים חיים וביחסי הגומלין בינם לבין סביבתם. ניתן
להניח שאם נדע באיזו מידה ילדים כוללים את הצמחים במושג "יצורים חיים", נוכל
להשתמש במידע זה, כדי ללמד טוב יותר נושאים שונים המופיעים בתוכנית הלימודים.
לאור מרכזיותו של המושג "יצור חי" במדעי החיים ומקומו במסגרת לימודי המדעים
בבית-הספר, נערך בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות ה- 90 מחקר על תפיסתם של ילדים
בישראל את הצמחים כיצורים חיים.
שלבי מחקר
שלב ראשון: האם זה "דבר חי"
בשלב הראשון של המחקר נבדקה התפיסה של תלמידים בגילים מסוימים את הצמחים ואת
בעלי-החיים כיצורים חיים, והאם הם מייחסים להם תכונות המאפיינות יצורים חיים
,כגון: נשימה, רביה תזונה. בשאלון כדוגמת השאלון המובא כאן התבקשו התלמידים לציין
לגבי כל עצם אם הוא "דבר חי" ולנמק את קביעתם. כמו כן, ניתנו שאלונים שבהם הם
נשאלו לגבי כל עצם אם הוא בעל "תכונות חיים".
הממצאים הראו שתלמידים רבים בישראל, למעלה מ- 50% בכל הכיתות בבית-הספר היסודי,
אינם ממיינים את הצמחים כיצורים חיים ואינם מייחסים להם תכונות המאפיינות יצורים
חיים. לעומת זאת, כמעט כל התלמידים תופסים את בעלי-החיים כיצורים חיים ואת רוב
העצמים הדוממים כעצמים "לא חיים".
נראה שהתלמידים ראו בצמחים עצמים, שלמרות היותם בעלי כושר גדילה, אין להם יכולת
תנועה או תכונות אחרות, המזוהות בעיניהם כאופייניות ליצורים חיים. עם העלייה בגיל,
התלמידים מכירים בכך ש"תכונות החיים" מאפיינות גם את הצמחים, והכרה זו משפיעה על
שיפור יכולתם למיין את הצמחים. כיצורים חיים.
המסקנה העיקרית מהשלב הראשון במחקר היא, שרוב הילדים בכיתות א- ו אינם
רואים בצמחים יצורים חיים, כנראה, משום שחסרה להם מסגרת מושגית- מדעית, המאפשרת
מיון עצמים ליצורים חיים ולדוממים על-פי תכונות חיים. עם זאת רוב הילדים בגילאים
אלה ממינים את העצמים סביבם לשלוש קבוצות: חי, צומח, דומם. עם העלייה בגיל יש
גידול בשיעור התלמידים הממיינים צמחים כיצורים חיים ומנמקים את שיפוטיהם בנימוקים
המתבססים על ייחוס תכונות חיים.
שלב שני: השוואה של ישראל לארה"ב וליפן
בשלב השני של המחקר נבדקה מידת הצלחתם של תלמידים בישראל למיין צמחים כיצורים
חיים ולייחס להם תכונות האופייניות ליצורים חיים-בהשוואה לתלמידים בני 12-5 בארה"ב
וביפן. התלמידים רואיינו באמצעות שאלון בין-תרבותי, שפיתחו צוותי החוקרים בשלוש
הארצות והוא תורגם לשפות שונות.
|
הממצאים
נמצא שילדים בישראל בכיתה ב ומעלה מצליחים פחות מעמיתיהם בארה"ב וביפן בתפיסת
צמחים כיצורים חיים.
|
|
|
האם לשפה יש השפעה על התפתחות התפיסה המושגית? כדי לענות על שאלה זאת צריך לשלול
הבדלים הנובעים מהבדלים תרבותיים או הבדלים בהישגים הלימודיים במדעים. כפי שעולה
ממחקרים שבדקו זאת, ההבדל העיקרי ביניהם הוא בשפת הדיבור שלהם, ולכן הועלתה סברה,
שההבדלים בתשובות התלמידים קשורים בשפה.
האם תוכלו להציע מאפיינים שונים של השפה העברית שיכולים להשפיע על התפתחות התפיסה
שהצמח הוא יצור חי? כך למשל, בשפה העברית כבר בהתייחסות המילולית לבעלי-חיים
מודגש הקשר לחיים, בעוד שבהתייחסות המילולית לצמחים לא קיים הקשר
זה.
המסקנות
מסקנות המחקר מצביעות על כך שהמושג יצורים חיים נתפש אצל תלמידים רבים בבית
הספר היסודי לא במשמעותו המדעית כי אם במשמעות מצומצמת, לפיה כלולים בו בעלי
חיים-בלבד.
בעקבות מסקנות אלv פותחה יחידת הוראה: "גם צמחים הם דברים חיים".יחידהזאת הן
עוסקות בקשר בין תכונות חיים לבין מיון צמחים כיצורים חיים והן להשפעה האפשרית של
מאפיינים מסוימים בשפה העברית על אי הכללת הצמחים בין יצורים חיים.
יחידת ההוראה נוסתה בכיתות ד , בכמה בתי ספר-בארץ, ותוצאות הראו ששיעור התלמידים
בכיתות הניסוי, שמיינו צמחים כדבר חי וגם ייחסו להם תכונות חיים, גדל מ- 40% לפני
ההוראה ל- 74% אחרי ההוראה.
גם אתם יכולים לבדוק בכיתותיכם, ולדווח בקבוצת הדיון מחקרים בחינוך
המדעי-טכנולוגי, האם גם בין תלמידיכם אותר קושי דומה למתואר במחקר.
איך הייתם מציעים להתמודד עם קושי זה בתכנון הרצף הלימודי?
האם התנסיתם או הייתם רוצים להתנסות בהוראת נושא הצמחים כיצורים חיים, בדרך
המבוססת על מסקנות המחקר וvמתייחסת להיבטים השונים של קשיי התלמידים בתפיסת
המושגים המדעיים?
|
חזרה
|
|
|
