|
|
| |
נפגשים או מתקשבים?
כתבה: בוקי קמחי
|
האם התנסיתם כבר בלמידה בקורס מתוקשב?
האם אתם משתתפים פעילים או פסיביים בקבוצות דיון?
האם אתם מתעתדים להשתתף בקורסים המתוקשבים במסגרת מט"ר?
הפעם בחרנו להביא מחקר העוסק בהשוואה בין למידה פנים-אל-פנים לבין למידה
מתוקשבת.
מחקר זה הוא אחד מן המחקרים המתפרסמים מדי חודש ברשת האינטרנט,
בעיתון האלקטרוני.
IPCT: Interpersonal Computing and Technology Journal.
Jan. 1996, V (4) No. 1
D. R. Newman, C. Johnson, B. Webb, An Experiment in Group Learning Technology:
Evaluating Critical Thinking Face-To-Face and Computer-Supported Seminars.
במכללות ובאוניברסיטאות מתקיימים קורסים סמינריוניים שאמורים לאפשר העמקה בנושאים
שונים, ודיון פתוח שבו ניתן מקום להעלאת דעות שונות ולליבון נושאים שנויים
במחלוקת.
בשנת 1992 החליטה קבוצת חוקרים באירלנד לנסות לבחון את האפשרות של סמינרים
מתוקשבים לעומת סמינרים של פנים אל פנים. אחת הסיבות שהניעו לכך, היה הממצא
שבסמינרים שבהם יש למעלה מ- 30 משתתפים, למעשה רק מעטים נוטלים חלק בדיון.
ההנחה של החוקרים הייתה שתקשוב הדיון יגדיל את מעגל המשתתפים בדיון, ויאפשר דיון
מפרה ולמידה משמעותית יותר.
איך בוחנים איכות של למידה?
מהי למידה משמעותית?
איך בוחנים את איכות הלמידה בסיטואציות שונות של למידה (פנים-אל-פנים לעומת
תקשוב)?
שאלות אלה ואחרות נמצאות במוקד של העשייה החינוכית, והתשובות עליהן הן מגוונות,
תלויות גישות שונות ומשקפות לעתים קרובות אפנות ודעות רווחות.
במחקר המתואר כאן בחרו החוקרים בחשיבה ביקורתית כמדד לאיכות למידה. הם התייחסו
לחמשת שלבי החשיבה הביקורתית על-פי גאריסון:
1 . זיהוי בעיה
2 . הגדרתה לעומק
3 . חקר הבעיה (הבנת שורשיה ומיקודה)
4 . בחינת פתרונות חלופיים
5 . יכולת לראייה כוללת של הסיטואציה
כלי המחקר היו שאלונים שניתנו לסטודנטים בסוף הסמסטר, שבהם הם התבקשו לדרג איך כל
טכנולוגיה תרמה למרכיבים של חשיבה ביקורתית על פי גאריסון. (תוכלו לעיין בממצאים
המפורטים
במאמר המתפרסם ברשת).
עומק החשיבה הביקורתית נבחן על-פי רמת הרלוונטיות, החשיבות, החידוש, השימוש בחומר
נוסף, הקישור, הנימוק, הביקורת, ההרחבה, והביסוס המעשי שאותם ביטאו המשתתפים בקטעי
המלל שנותחו.
|
מה היו הממצאים?
חשיבה ביקורתית:
נמצא שהסטודנטים הפעילו חשיבה ביקורתית בשתי מסגרות הלמידה, אולם בסמינר
המתוקשב רוב המדדים של החשיבה הביקורתית היו גבוהים יותר, להוציא את מדד החידוש,
שהיה באופן משמעותי גבוה יותר בסמינר פנים אל פנים.
|
|
|
השתתפות בדיון:
נמצא שההשתתפות בדיון הייתה רבה יותר בסמינר פנים-אל-פנים.
האם קל יותר לדבר מאשר לכתוב?
עורכי המחקר סבורים ש"הכתיבה המדוברת" (כלומר, הכתיבה בדיונים ברשת) דומה
לכתיבה עיונית, ושהיא דורשת מהכותבים משאבים רבים יותר מדיבור בסמינר
פנים-אל-פנים. זאת, לדעתם, הסיבה להשתתפות הפחותה בסמינר המתוקשב.
אולם הממצאים של מחקר זה מלמדים שלהשתתפות בדיונים המתוקשבים יש ערך מוסף
בהעמקה של החשיבה הביקורתית וברמת הטיעונים.
עורכי המחקר לא התמודדו עם הממצא המעניין לגבי רמת החידוש הגבוהה יותר בסמינר
פנים-אל-פנים. ייתכן שממצא זה הוא תלוי-ההשתתפות המוגבלת בסמינר המתוקשב,
שמשמעותו, בין היתר, חשיפה למגוון דעות מצומצם בלבד.
האם ניתן להגביר את רמת החידוש גם בסמינר מתוקשב ?
יתכן שתפקידו של המנחה בסמינר מתוקשב הוא להביא את המשתתפים לייצג דעות
שונות, שיהיו בבחינת גורמי הפתעה בדיון. גורמים מפתיעים יכולים להיות מניע
להשתתפות.
עורכי המחקר מנסים להסביר את רמת ההשתתפות הנמוכה בסמינר המתוקשב גם
בהסברים הקשורים להיבטים טכנולוגיים של ממשקי תוכנות השיח.
המשתתפים הפסיביים
רבות נכתב על המשתתפים הפסיביים, העוברים תהליכים משמעותיים שלא ניתן להם
ביטוי בהשתתפות, ואתם בוודאי מכירים מצבים כאלה. אולם נראה, שבאותן מסגרות למידה,
שההשתתפות בדיון בהן היא מובנית וחיונית לתהליך הלמידה, צריך להביא את הממצא
המעניין: ההשתתפות המתוקשבת, כלומר ה"כתיבה המדוברת", מסייעת
להעמקה, ולהשכיל לשלב את התקשוב.
|
חזרה
|
|
|
