| |
|
במחקר שנערך לאחרונה בארץ, נבדקה תפיסתם של ילדים את המושג "בעלי-חיים". התברר שיש
הבדל בין ילדים דוברי עברית לבין דוברי אנגלית בתפיסת המושג במשמעותו המדעית.
|
האם גם האלמוגים הם "בעלי-חיים"?
כתבה: ד"ר נעמי וקס
|
"חיים בין בעלי חיים", "חיות חיות", "גידול בעלי חיים בבית הספר", "בעל החיים
וסביבתו" - אלה השמות של כמה מספרי הלימוד הנלמדים בבתי-הספר. לכאורה, נראה שמילים
אלה מובנות לכול ושמשמעותן ברורה לתלמידים. האומנם כך הדבר?
בקשו מתלמידיכם לרשום שמות של חמישה או שישה בעלי-חיים. מהם השמות השכיחים ביותר
ברשימותיהם? האם נכללו בהן גם מדוזה או זבוב? ומה באשר לאלמוגים או לבני-אדם?
|
כיצד ילדים תופסים את המושג "בעלי חיים"?
השאלה כיצד תופסים ילדים את המושג
"בעלי חיים"? עומדת במרכזו של מחקר שערכה שלי אריאלי, במסגרת
לימודיה לקראת התואר MA בחוג להוראת המדעים באוניברסיטת תל-אביב. עבודה זאת טרם
פורסמה, ולמעשה, היא נמצאת בשלבי הכתיבה הסופית, אך מצאנו לנכון להביא את עיקר
ממצאיה ומסקנותיה, שכן נראה לנו שיש לכך משמעות יישומית להוראת מדעים בבית-הספר
היסודי.
|
|
|
קושי בתפיסת מושגים הקשורים במושג "חיים"
המחקר נערך בעקבות מחקרים שונים, שהראו שילדים בבית-הספר היסודי, ואף בכיתות
גבוהות יותר, מתקשים בתפיסת מושגים הקשורים במושג "חיים" - כגון: המושגים "יצורים
חיים", "צמחים", "בעלי חיים" - במשמעותם המדעית. מחקרים מסוימים הבהירו שילדים
רבים - ולא רק בכיתות הנמוכות - אינם כוללים במושג "בעלי חיים" את כל הפרטים
הכלולים בקבוצה זאת על-פי המקובל במדעי הטבע.
במסגרת מדעי החיים ממלכת בעלי-החיים נתפסת כאחת משתי הקבוצות העיקריות של היצורים
החיים, והקבוצה השנייה היא ממלכת הצמחים. ממלכת הצמחים כוללת יצורים הניזונים בדרך
אוטוטרופית, כלומר הם יוצרים את התרכובות האורגניות, המשמשות להם מזון, מתרכובות
אנאורגניות. לעומתם, בעלי-החיים הם יצורים הטרוטרופיים, הניזונים מתרכובות
אורגניות מוכנות ללא יכולת לייצרן בעצמם.
את רוב בעלי-החיים מאפיינות תכונות שאינן קיימות בצמחים, כגון: מערכות מיוחדות -
מערכת העיכול, העצבים, הנשימה - וכן כושר תנועה ספונטנית והתפתחות איברי תנועה.
בממלכת בעלי-החיים כלולים יצורים, המשתייכים למערכות ולמחלקות שונות, כגון: חרקים,
רכיכות, נבוביים (מדוזות), דגים, זוחלים, עופות ויונקים.
ילדים דוברי אנגלית
חוקרים שבדקו ילדים בארצות דוברות אנגלית, מצאו שרבים מהם אינם תופסים פרטים
שונים מקבוצות אלה כבעלי-חיים. לדוגמה, בל, ברקר ואחרים מצאו, שכ- 62% מהילדים
בגיל 11-10 אינם תופסים דג ותולעת כבעלי-חיים, אך לא הייתה להם כל בעיה במיון
יונקים שונים כבעלי-חיים.
נראה שילדים אלה מייחסים משמעות מצומצמת למושג בעל-חיים ותופסים אותו כיונק בעל
פרווה, הולך על ארבע ומשמיע קולות. זאת, בניגוד לתפיסה המדעית המייחסת למושג
משמעות רחבה יותר. החוקרים מסבירים את הקושי בתפיסת המושג המדעי בהבדלים בין
משמעות המילה ANIMAL בשפה היומיומית (המיוחסת, בדרך כלל, ליונקים גדולים בעלי
פרווה ולא לאדם או לחרק), לבין משמעותה במדעי החיים.
ואיך זה בעברית?
ומה באשר לילדים דוברי עברית? האם גם אצלם התגלתה תופעה דומה לזו של ילדים
דוברי אנגלית? האם, לדעתכם, יש בסיס להניח שיש הבדל בתפיסת מושגים מסוימים על-ידי
ילדים דוברי שפות שונות?
כדי לברר זאת, תוכלו להיעזר במחקר: גם צמחים הם דברים חיים
העוסק בסוגיה דומה.
ההשערה: בעברית הפער קטן יותר
ההשערה העיקרית במחקרה של אריאלי הייתה שילדים דוברי עברית יגלו תפיסה רחבה
יותר של המושג מאשר ילדים דוברי אנגלית, ושהפער בין המשמעות, שהם מייחסים למושג,
לבין המשמעות המדעית שלו יהיה קטן יותר מזה שנמצא במחקרים שהוזכרו לעיל.
כדי לברר האם ילדים תופסים את המושג "בעלי-חיים" במשמעותו הרחבה, נבדק באיזו מידה
הם כוללים בקטגוריה זאת פרטים שונים, הכלולים בממלכת בעלי-החיים בהתאם לתפיסה
המדעית, ובאילו נימוקים הם מסבירים את בחירתם.
|
מהלך המחקר
במחקר השתתפו כ- 380 תלמידים בכיתות גן, א, ב, ד, ה, ו. ניתנו להם שאלונים,
ובהם 23 תמונות המציגות אובייקטים שונים: בעלי-חיים, צמחים ודוממים.
|
|
|
בעלי-החיים שהוצגו הם: פרה, חתול, ציפור, צפרדע, חילזון, עכביש, זבוב,
תולעת, מדוזה, אלמוג, ילד.
התלמידים התבקשו לענות על שתי שאלות:
1. האם המצויר בתמונה הוא בעל-חיים?
(בחלק מהשאלונים – האם….הוא חיה).
2 . כיצד ידעת זאת?
ילדי כיתות א-ו ענו על השאלון בכתב וילדי הגן רואיינו באופן אישי.
|
ממצאים ומסקנות
התברר שאחוז השיפוטים הנכונים אצל ילדי בית-הספר היסודי לגבי כל הנציגים, פרט
לילד ולאלמוג, נע בין 100-78, ואצל ילדי הגן בין 78-35. לעומת זאת,
לגבי אלמוג היה אחוז התשובות הנכונות בכל שכבות הגיל 27-10, ולגבי ילד
- 27-9.
|
|
|
ילדים דוברי עברית אכן מצליחים טוב יותר…
בהשוואת הממצאים לאלה שהתקבלו אצל ילדים דוברי אנגלית (על-פי המדווח בספרות),
התברר, שילדים דוברי עברית אכן מצליחים טוב יותר בהכללת מגוון רב יותר של נציגים
מהמחלקות השונות של בעלי-חיים בקטגוריה "בעלי חיים". בניגוד לדוברי אנגלית, לא
התקשו דוברי העברית בני אותו הגיל לראות בעכביש, בזבוב או בתולעת בעלי-חיים או
חיות.
איך ניתן להסביר את הפער הקטן יותר בעברית?
ניתן להסביר ממצאים אלה בתמיכתה של השפה העברית בהתפתחות המושג המדעי
"בעלי-חיים". בעברית המילה "חיים", המשותפת למושגים "בעלי-חיים" ו"יצורים חיים",
עוזרת לילדים להכליל בין בעלי-החיים כל יצור, שתכונות הנתפסות באופן אינטואיטיבי
כמאפיינות יצורים חיים, בולטות בו (כגון תנועה), ולא רק יצורים בעלי פרווה,
ההולכים על ארבע ומשמיעים קול. כך הפער בין תפיסת המושג לבין משמעותו המדעית
מצטמצם.
אך גם בעברית יש עוד פער
למרות הממצאים המעודדים הללו לגבי תפיסתם של ילדים דוברי עברית, חשוב לתת את
הדעת על הממצאים הנוספים שהתקבלו במחקר זה. הממצאים מלמדים שאצל לילדים אלה התפיסה
המדעית המלאה של המושג "בעלי-חיים" עדיין חסרה.
כאשר נבדקו הנימוקים, שלפיהם החליטו לכלול אובייקט מסוים בין בעלי-החיים, התברר,
שאחוז הנימוקים המתבססים על התכונות הביולוגיות המובהקות של בעלי-החיים, כגון
מערכות הגוף, היה קטן ביותר - 20-4.
רבים מהתלמידים לא נימקו כלל את תשובותיהם, ואחרים התייחסו ליכולת התנועה בלבד או
לתכונות המאפיינות את מחלקת היונקים. גם העובדה שאחוז התשובות הנכונות לגבי
|b|אלמוג|b| היה נמוך, מלמדת שהילדים מתייחסים בעיקר ליכולת התנועה ולא למכלול
התכונות הביולוגיות, המאפיינות את בעלי-החיים.
האדם יצור נבדל ומיוחד משאר היצורים
ממצא משמעותי נוסף קשור בשיעור הנמוך של הכללת ילד בין בעלי-החיים. גם כאן
ניכר, שלא הידע המדעי על התכונות הביולוגיות של האדם כשייך לממלכת בעלי-החיים, הוא
שהכריע בשיפוטיהם של התלמידים. מה שהכריע הוא התפיסה האינטואיטיבית והתרבותית,
הרואה באדם יצור נבדל ומיוחד משאר היצורים.
גישה זו מתגלה בעוצמה רבה יותר אצל דוברי העברית. ממצאי המחקר מראים שרק כ- 26%
מתלמידי כיתות ד דוברי העברית מסווגים אדם כבעל-חיים לעומת 70% מבין בני גילם
דוברי האנגלית.
כיצד ניתן להסביר הבדל זה?
חוקרים מציינים שמשמעותם של מושגים מדעיים מסוימים משתנה בהשפעת התרבות והשפה.
האם ניתן, לדעתכם, להסביר את הממצא הזה במאפיינים של התרבות העברית ושל השפה
העברית?
איך לפתח את התפיסה המדעית של הילדים?
ומה באשר להשלכות המחקר על עבודתכם בכיתה?
כיצד ניתן, לדעתכם, לפתח את התפיסה המדעית של ילדים לגבי המושג בעל-חיים?
איך נתמודד עם הצורך ללמד תכנים מסוימים על-פי הגישה המדעית (כגון הכללת האדם
בממלכת בעלי-החיים), תוך שמירה על ההיבט התרבותי-ערכי של ייחודו של האדם?
Bell, B., When is an Animal, Not an Animal? Journal of
Biological Education, 15(3), 1981.
Bell, B., & Barker, M. Towards a Scientific Concept of 'Animal'. Journal
of Biological Education, 15(3), 1982.
|
חזרה
|
