לדף הבית >
הודעות מפמ"ר
הקמפוס הוירטואלי
של למדע
מידע ותחומי פעולה
קורסים והשתלמויות
משאבים למדריכים
כנס ארצי תשע"ב
אתר למדע פסגות
אתר מינהל מדע וטכנולוגיה
השתלמויות מורים
מיצ"ב
חינוך לחשיבה ולחקר
קידום הישגים
חינוך לקיימות
לומדים בבית
קהילה ברשת
מדברים על
מורים מציעים
תכנון לימודים
תכנית לימודים וסטנדרטים
רשימת ציוד מורשה
משאבי הוראה ולמידה
מרכז משאבים
משעולי הוראה
אוגדן מבניות
ספרי לימוד
מאגרי מידע ברשת
ציוד וחומרים
מחקרים וכתבי עת
אאוריקה
ביבליוגרפיה פדגוגית
מחקרים בחינוך מו"ט
כתבי עת ברשת
זמנים, מועדים וחדשות
יוצאים לטבע
פעילויות בטבע
זמנים ומועדים
חדשות
ממציאים

 
אחת לחודשיים נביא לכאן את הצבעים, הריחות המראות, שתוכלו להתחקות בעקבותיהם ו"ללמוד מהטבע". אתם מוזמנים להוסיף, להגיב ולהפנות שאלות בקבוצת הדיון יוצאים לטבע

יוצאים לטבע לחדשי מרץ-אפריל (ניסן-סיוון)
כתב: ד"ר נח רוטרי

זה הזמן…
לצאת אל השדה ולהכיר את המשפחות השונות של הצמחים על מאפייניהם וביניהם: פרפרניים, מצליבים, זיפניים ומורכבים.
להתייחס להבדלים שבין פרח בודד לתפרחת שבה יש גם פרחים לשוניים וגם פרחים צינוריים (לדוגמה סביונים וחרציות).
לעקוב אחרי הפעילות של דבורים, פרפרים וזבובונים המבקרים את הפרחים השונים המושכים אותם בצבע, בריח ובצוף.
להתבונן במינים שונים של זחלי פרפרים בשדה, המכרסמים את עלי הצמחים. אפשר לאסוף אחדים לכיתה ולעקוב אחר גדילתם עד לשלב ההתגלמות או אפילו הגחת הפרפר מן הגולם.
לחפש בשדה מיני צמחים שבשמותיהם מסתתרים בעלי חיים שונים: מקור החסידה, שיבולת שועל, זנב הארנבת, לשון הפר ואחרים.
להפעיל את כל החושים בשדה: לראות את שלל הצבעים, לשמוע את קולות הציפורים, להריח ולטעום גבעולי חמציצים, גבעולי חרציות ואת הפרות של החלמית (חובזה).

חג פורים חל השנה בחודש מרץ שהוא לב ליבו של האביב הישראלי (השנה באדר ב' כיוון שזוהי שנה מעוברת). מורים רבים משלבים חג זה עם הוראת הטבע ומתייחסים לדוגמאות שונות של חיקוי והסוואה (תחפושות) בטבע.
אכן, ניתן להדגים צורות שונות של הסוואה במינים של חרקים, זוחלים (ולא רק הזיקית!), ביצי ציפורים ועוד.

ניתן להתייחס לבעלי חיים ארסיים או רעילים (דבורים, פרפרים, נחשים ועוד) ולכאלה שאינם ארסיים כלל אך הם חקיינים וצורתם דומה מאוד לבעלי החיים הארסיים. הרווח ההישרדותי של החקיינים, ברור מאליו.
בנוסף לכל אלה, ניתן גם להתייחס ל"תחפושות" וחיקויים שונים בעולם הצמחים, המצויים באביב בשיא פריחתם. להלן ארבע דוגמאות:

1. פרחי הסחלב מהסוג דבורנית מחקים את צורתן של דבורים נקבות ועל ידי כך, מושכים אליהם דבורים זכרים המנסים לשווא להזדווג עימם ובסופו של דבר נשארים עם "חצי תאוותם בידם" ואבקה של סחלב דבוקה לראשיהם.
2. התפרחות של צמחים ממשפחת המורכבים (חרצית, סביון, צפרני החתול ואחרים) הן למעשה קבוצה גדולה של פרחים צינוריים, קטנים ופוריים שסביבם זר של פרחים לשוניים, גדולים ועקרים. נוצרת אפוא תבנית שהיא חיקוי של פרח אחד גדול המושך אליו מאביקים רבים.
3. התפרחות של צמחי הלוף מפיצות ריח זבל המושך אליהם זבובונים "תמימים". הם נופלים אל תוך התפרחת ולאחר זמן מה הם מצליחים לצאת מתוכה, אך הם רעבים יותר משהיו ועל גופם הם נושאים את אבקת הלוף עד הנפילה למלכודת הבאה.
4. הבוגנויליאה היא צמח מטפס נפוץ מאוד בגנים ציבוריים ובגדרות חיות במקומות שונים. בזמן הפריחה, נוכל להתרשם משלל הצבעים הבולטים למרחוק (סגול, ורוד, צהוב, כתום ולבן). אך אם נבדוק פריחה זו מקרוב, נגלה שהפרחים האמיתיים הינם קטנים ואינם בולטים ואת אשליית הפריחה הססגונית יוצרים עלים גדולים וצבעוניים העוטפים את קבוצת הפרחים הקטנה.

תקופה זו של השנה מייצגת את סופו של המעבר ההדרגתי מן החרף אל האביב, וכדברי חז"ל: "הפכפך הוא חודש אדר - פעם שמש ופעם מטר". אבל, למרבה הצער הגשמים התאחרו לרדת, פסחו על הנגב.
כתוצאה מכך, כמעט ואין פריחה של חד-שנתיים באיזור הנגב, וגם בשאר אזורי הארץ הפריחה וההתחדשות של הצמחים רחוקים משיאיהם.
מיעוט הפרחים והעשב הירוק, גורמים לפחיתה ברבייתם של חרקים ובעלי-חיים צמחוניים למיניהם, ובהמשך גם לפחיתה ברבייתם של הטורפים.

כידוע, כאשר הצמחים (הבסיס לכל מארגי המזון) נפגעים - כל שרשרות המזון נפגעות אף הן.

לקראת האביב, הולכים ופוחתים ימי הגשם, מתרבים ימי השמש ופריחת הצמחים בטבע גוברת. מרהיבה באופן מיוחד היא פריחת האירוסים; על גבעות הכורכר שליד נס ציונה וליד מכון וינגייט (שמורת נחל פולג) עדיין פורחים צמחי אירוס הארגמן. על ההרים והגבעות שבמרכז הארץ, פורח אירוס קטן יותר בצבע כחול הנפתח בשעות הצהרים, מכאן שמו - צהרון.
בהרי הגלבוע מתחילה בחודש מרץ פריחתו המרשימה של אירוס הגלבוע.

עוד צמח נדיר ומיוחד מתחיל את פריחתו בהר מירון ורק שם, באמצע חודש אפריל. זוהי אדמונית החורש - אחד הנדירים והיפים בין הפרחים האדומים בארץ ישראל.
במקביל, ניתן להבחין בעליה בפעילותם של חרקים שונים, ובעיקר באלה המבקרים בפרחים. גם פריחת ההדרים המתחילה בעונה זו משתלבת היטב עם פעילותם המוגברת של דבורי הדבש המבקרות את הפרחים העשירים בצוף. זוהי הזדמנות להתייחס לתהליך ההאבקה המייצג יחסי גומלין (קשרי קיום) בין צמחים וחרקים (סמביוזה, הדדיות) שגם האדם נהנה ממנה מאד!


באדיבות ד"ר דוד דרום, מתוך הספר "פרח בר" בהוצאת כתר

בעקבות החורף המתאחר אחרו הכלניות לפרוח ולכן ניתן עדיין לראותן. אבל אפשר כבר לראות גם את גל הפריחה האדום השני - את פריחת הנוריות והצבעונים.
אפילו הפרגים המייצגים את סופו של גל הפריחה האדום גם הם הקדימו והחלו כבר לפרוח.

כתמי הצבע העקריים בשדות הם עדיין הצהוב של פריחת הסביונים, אך גם החרציות המייצגות את האביב כבר פורחות וכן צמחי הניסנית הצהובים המעידים על חודש ניסן הקרב ובא. הכתמים הלבנים בשדות הם בעיקר של פרחי הקחוון והכתמים הורודים הם של פריחת הציפורנית.

העצים בני משפחת הורדניים, שהיו בשלכת בחורף, יסיימו באפריל את פריחתם השופעת, ילבלבו ויתחילו לייצר פרות קטנים (אפרסק, שזיף, תפוח). העצים העיקריים המבשילים בעונה זו את פרותיהם הצהובים הם עצי השסק בגינות רבות, ועטלפי הפרות נמשכים אליהם בלילות. ואילו בשעות היום מנקרים בהם הבולבולים האוהבים מאוד שסק!

מה קורה בעולמם של בעלי החיים?
הזוחלים, שפעילותם מצומצמת מאד בחורף, מגבירים עכשיו את קצב פעילותם ושוב נוכל להבחין בלילות בשממיות, ובימים נראה צבים בשדה וחרדונים על קירות, סלעים וגזעי עצים.

עופות החורף שבילו בארצנו (נחליאלים, שחפים) מתחילים לעזוב ומתמעטים, ולהקות של שקנאים, עופות דורסים וחסידות חולפות בשמיים מעלינו בדרכן חזרה מאפריקה (שם בילו את החורף) אל ארצות הצפון שם תתחיל תקופת הרבייה שלהם.

אל הארץ מגיעות עתה גם הציפורים המקייצות בישראל. הן שבות אלינו מאפריקה וכאן הן מתרבות: התור המצוי, הסיסים, השרקרקים, ורבים אחרים.

הציפורים היציבות בישראל (דרור, בולבול, ירגזי, צופית, פשוש, צוצלת, עורב אפור ורבים אחרים) יחד עם הציפורים המקייצות נמצאות עתה בשלבי חיזור ורבייה מתקדמים וקול שירתם של הזכרים נשמע בכל שעות היום, אך בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ולפנות ערב. אפשר לצפות בצורות חזור שונות ובאסוף של עשבים וחומרים שונים לבניית הקן.

היעלות שבנגב ממליטות עכשיו את הגדיים והצביות בכל רחבי הארץ ממליטות את העופרים.

גם אם ידענו אביבים משגשגים יותר, זוהי בכל זאת העונה היפה ביותר - עת דודים בארצנו הן לצמחים והן לבעלי החיים.
אודות | יצירת קשר
מרכז ארצי למדע הוא פרויקט המבוצע על-ידי אוניברסיטת תל אביב על-פי מכרז מס' 6/1.07 עבור האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך