|
|
| |
יוצאים לטבע לחדשי מרץ-אפריל (אדר-ניסן)
כתב: ד"ר נח רוטרי
|
תקופה זו של השנה מייצגת את סופו של המעבר ההדרגתי מן החרף אל האביב, וכדברי חז"ל:
"הפכפך הוא חודש אדר - פעם שמש ופעם מטר". אבל, למרבה הצער הייתה זו אחת השנים
השחונות ביותר בארץ ישראל במאה ה-20.
כתוצאה מכך, כמעט ואין פריחה של חד-שנתיים באיזור הנגב, וגם בשאר אזורי הארץ
הפריחה וההתחדשות של הצמחים דלה מן הרגיל.
מיעוט הפרחים והעשב הירוק, גורמים לפחיתה ברבייתם של חרקים ובעלי-חיים צמחוניים
למיניהם, ובהמשך לפחיתה ברבייתם של הטורפים.
כידוע, כאשר הצמחים (הבסיס לכל מארגי המזון) נפגעים - כל שרשרות המזון נפגעות אף
הן.
ימי הגשמים הולכים ופוחתים, ימי השמש מתרבים ופריחת הצמחים בטבע מגיעה אל שיאה.
מרהיבה באופן מיוחד היא פריחת האירוסים; על גבעות הכורכר שליד נס ציונה וליד מכון
וינגייט (שמורת נחל פולג) עדיין פורחים צמחי אירוס הארגמן. על ההרים והגבעות
שבמרכז הארץ, פורח אירוס קטן יותר בצבע כחול הנפתח בשעות הצהרים, מכאן שמו -
צהרון.
בהרי הגלבוע מתחילה בחודש מרץ פריחתו המרשימה של אירוס הגלבוע.
עוד צמח נדיר ומיוחד מתחיל את פריחתו בהר מירון ורק שם, באמצע חודש אפריל. זוהי
אדמונית החורש - אחד הנדירים והיפים בין הפרחים האדומים בארץ ישראל.
במקביל, ניתן להבחין בעליה בפעילותם של חרקים שונים, ובעיקר באלה המבקרים בפרחים.
גם פריחת ההדרים המתחילה בעונה זו משתלבת היטב עם פעילותם המוגברת של דבורי הדבש
המבקרות את הפרחים העשירים בצוף. זוהי הזדמנות להתייחס לתהליך ההאבקה המייצג יחסי
גומלין (קשרי קיום) בין צמחים וחרקים (סמביוזה, הדדיות) שגם האדם נהנה ממנה מאד!
באדיבות ד"ר דוד דרום, מתוך הספר "פרח בר" בהוצאת כתר
בעקבות החורף היבש אחרו הכלניות לפרוח ולכן ניתן עדיין לראותן. אבל אפשר כבר לראות
גם את גל הפריחה האדום השני - את פריחת הנוריות והצבעונים.
אפילו הפרגים המייצגים את סופו של גל הפריחה האדום גם הם הקדימו והחלו כבר לפרוח.
כתמי הצבע העקריים בשדות הם עדיין הצהוב של פריחת הסביונים, אך גם החרציות
המייצגות את האביב כבר פורחות וכן צמחי הניסנית הצהובים המעידים על חודש ניסן הקרב
ובא. הכתמים הלבנים בשדות הם בעיקר של פרחי הקחוון והכתמים הורודים הם של פריחת
הציפורנית.
העצים בני משפחת הורדניים, שהיו בשלכת בחורף, יסיימו באפריל את פריחתם השופעת,
ילבלבו ויתחילו לייצר פרות קטנים (אפרסק, שזיף, תפוח). העצים העיקריים המבשילים
בעונה זו את פרותיהם הצהובים הם עצי השסק בגינות רבות, ועטלפי הפרות נמשכים אליהם
בלילות. וכך גם הבולבולים האוהבים מאוד שסק!
מה קורה בעולמם של בעלי החיים?
הזוחלים, שפעילותם מצומצמת מאד בחורף, מגבירים עכשיו את קצב פעילותם ושוב נוכל
להבחין בלילות בשממיות, ובימים נראה צבים בשדה וחרדונים על קירות, סלעים וגזעי
עצים.
עופות החורף שבילו בארצנו (נחליאלים, שחפים) מתחילים לעזוב ומתמעטים, ולהקות של
שקנאים, עופות דורסים וחסידות חולפות בשמיים מעלינו בדרכן חזרה מאפריקה (שם בילו
את החורף) אל ארצות הצפון שם תתחיל תקופת הרבייה שלהם.
אל הארץ מגיעות עתה גם הציפורים המקייצות בישראל. הן שבות אלינו מאפריקה וכאן הן
מתרבות: התור המצוי, הסיסים, השרקרקים, ורבים אחרים.
הציפורים היציבות בישראל (דרור, בולבול, ירגזי, צופית, פשוש, צוצלת, עורב אפור
ורבים אחרים) יחד עם הציפורים המקייצות נמצאות עתה בשלבי חיזור ורבייה מתקדמים
וקול שירתם של הזכרים נשמע בכל שעות היום, אך בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ולפנות
ערב. אפשר לצפות בצורות חזור שונות ובאסוף של עשבים וחומרים שונים לבניית הקן.
היעלות שבנגב ממליטות עכשיו את הגדיים והצביות בכל רחבי הארץ ממליטות את העופרים.
עצוב בטבע השנה, אך זוהי בכל זאת עת דודים בארצנו הן לצמחים והן לבעלי החיים.
 זה הזמן…
- לצאת אל השדה ולהכיר את המשפחות השונות של הצמחים על מאפייניהם וביניהם:
פרפרניים, מצליבים, זיפניים ומורכבים.
- להתייחס להבדלים שבין פרח בודד לתפרחת שבה יש גם פרחים לשוניים וגם פרחים
צינוריים (לדוגמה סביונים וחרציות).
- לעקוב אחרי הפעילות של דבורים, פרפרים וזבובונים המבקרים את הפרחים השונים
המושכים אותם בצבע, בריח ובצוף.
- להתבונן במינים שונים של זחלי פרפרים בשדה, המכרסמים את עלי הצמחים. אפשר לאסוף
אחדים לכיתה ולעקוב אחר
גדילתם עד לשלב ההתגלמות או אפילו הגחת הפרפר מן הגולם.
- לחפש בשדה מיני צמחים שבשמותיהם מסתתרים בעלי חיים שונים: מקור החסידה, שיבולת
שועל, זנב הארנבת, לשון הפר
ואחרים.
- להפעיל את כל החושים בשדה: לראות את שלל הצבעים, לשמוע את קולות הציפורים, להריח
ולטעום גבעולי חמציצים,
גבעולי חרציות ואת הפרות של החלמית (חובזה).
|
|
|
|
