לדף הבית >
הודעות מפמ"ר
הקמפוס הוירטואלי
של למדע
מידע ותחומי פעולה
קורסים והשתלמויות
משאבים למדריכים
כנס ארצי תשע"ב
אתר למדע פסגות
אתר מינהל מדע וטכנולוגיה
השתלמויות מורים
מיצ"ב
חינוך לחשיבה ולחקר
קידום הישגים
חינוך לקיימות
לומדים בבית
קהילה ברשת
מדברים על
מורים מציעים
תכנון לימודים
תכנית לימודים וסטנדרטים
רשימת ציוד מורשה
משאבי הוראה ולמידה
מרכז משאבים
משעולי הוראה
אוגדן מבניות
ספרי לימוד
מאגרי מידע ברשת
ציוד וחומרים
מחקרים וכתבי עת
אאוריקה
ביבליוגרפיה פדגוגית
מחקרים בחינוך מו"ט
כתבי עת ברשת
זמנים, מועדים וחדשות
יוצאים לטבע
פעילויות בטבע
זמנים ומועדים
חדשות
ממציאים

 
אחת לחודשיים נביא לכאן את הצבעים, הריחות המראות, שתוכלו להתחקות בעקבותיהם ו"ללמוד מהטבע". אתם מוזמנים להוסיף, להגיב ולהפנות שאלות בקבוצת הדיון יוצאים לטבע

יוצאים לטבע לחדשי יולי-אוגוסט (תמוז-אב)
כתב: ד"ר נח רוטרי

זה הזמן…
לצאת לקראת ערב אל חוף הים ולצפות בפתיחתם המהירה של פרחי נר הלילה החופי המתרחשת כשעה לפני השקיעה.
להתבונן במגוון החרקים המעופפים הנמשכים אל המנורות שבמרפסת.
לעקוב אחרי השממיות המתגנבות אל החרקים האלה ומנסות לצוד אותם.
להנות משפע פרות הקיץ של עצי התרבות ועצי הבר.
לחסוך במים ולקוות שהשנה הבאה תהייה ברוכת גשמים.

תופעה מיוחדת לחודשי יולי- אוגוסט:

החיפושית המטרידה
בשעות הערב והלילה נמשכות אל אורות הבתים חיפושיות חומות ורובנו מכירים אותם בשם העממי חומיני.
הן אינן עוקצות ובהחלט לא הביאו אותן ארצה למלחמה ביתושים!!
הן הגיעו לישראל שלא במתכוון בתוך ציודם האישי של עולים מאיראן בראשית שנות השמונים, עם נפילת משטרו של השאה הפרסי.

חיפושיות אלה שייכות למשפחת הזיבליתיים, ושמן המדעי הוא Maladera matrida. גודלן נע בין חצי ל- 1 סנטימטר והנקבות כמעט כפולות בגודלן מן הזכרים. פעילות החיפושיות היא לילית מובהקת והן ניזונות מעלים צעירים של עצי הדר, שיחי ורדים ועוד. כלומר הן חרקים מזיקים. אבל, עיקר הנזק נגרם על-ידי הזחלים המתפתחים בתוך אדמה לחה וניזונים משורשיהם של אגוזי אדמה (בוטנים), תפוחי אדמה, שורשי הדשאים ועוד. כיום, מנסים להילחם בחיפושיות אלה בשיטות הדברה כימיות, כיון שאין להן אויבים טבעיים יעילים בארץ ישראל.

באופן טבעי החיפושיות מתחפרות לקראת בוקר באדמה לחה ושם הן מבלות בתרדמה את שעות היום. אותן חיפושיות אשר חדרו אל הבתים בלילה ואינן מוצאות את דרכן החוצה, נופלות על הרצפה לקראת בוקר ונרדמות, הן לא מתות! כדאי לזכור זאת לפני שמטאטאים אותן החוצה.

קיץ! הפרות מבשילים ויבולי הקיץ נאספים…
נחשים קטנטנים בוקעים מביציהם וכך גם לטאות וצבונים…
להקות ציפורים מתקבצות לקראת נדידתן לאפריקה…
הקיץ בעיצומו, אך הסתיו כבר מאותת מרחוק!

החודשים יוני-יולי-אוגוסט הם עמוד השדרה המרכזי של הקיץ הישראלי. היום הארוך ביותר בשנה הוא 21 ביוני, והחל מתאריך זה הימים מתחילים להתקצר עד לשוויון היום והלילה ב- 22 בספטמבר.

בחודשים יולי-אוגוסט חם מאוד ויבש בהרים ובנגב, ובמישור החוף חם, הביל ודביק. גשמים אין אך הטל רב מאוד בלילות, וערפלי בוקר סמיכים מכסים את מישור החוף.

יבולי הקיץ…
תבואות הקיץ כבר נקצרו ונאספו, אך בשדות התירס והחמניות הצמחים עדיין עומדים זקופים וגבוהים ומבשילים את פרותיהם.

פרות הקיץ ובציר הענבים
את פרות הקיץ הראשונים כבר טעמנו בחודש יוני, ועתה השווקים מוצפים: משמשים, שזיפים, אפרסקים, אבטיחים וענבים, עגבניות ומלפפונים, תאנים ראשונות, ולקראת סוף הקיץ - רימונים. בציר הענבים נמצא עתה בעיצומו - תחילה ענבי המאכל ואחר-כך ענבי היין… ביקור באחד היקבים בתקופה זאת הוא חוויה מומלצת.

מחוללות בכרמים בט"ו באב
היום ט"ו באב הוא חג האהבה, אך גם בשנים רחוקות בארץ ישראל איסוף יבולי הקיץ היה סיבה טובה לחגיגות. כאשר החקלאות והטכנולוגיה היו מתקדמים פחות ועובדי האדמה התפללו לחסדי שמים… אין פלא שבט"ו באב יצאו בנות ירושלים, לבושות בלבן, לחולל בכרמים.

סופו של הקיץ קשה מהקיץ…
על מועד זה אמרו חז"ל: "מט"ו באב - תש כוחה של חמה". אך גם אם בחודש אוגוסט נחלש כוחה של השמש, ומבשרי הסתיו כבר נראים בשדות, עדיין, ושוב כדברי חז"ל, סופו של הקיץ קשה מהקיץ - "שלהי דקייטא קשיא מדקייטא".

ופריחת הקיץ נמשכת…
פריחת צמחי הקיץ בשדות ובבתי הגידול הלחים, שתיארנו בחודש יוני, עדיין נמשכת, ובמינים מסוימים היא אפילו מתעצמת: נר הלילה החופי, לפופית החוף, חבלבל החוף, טיון דביק, עוקץ העקרב, פטל קדוש, טבק השיח ואחרים. כולם בעלי התאמות מיוחדות הן לסביבת החיים שלהם והן לעונה. נציין התאמה מיוחדת של צמח מאוד נפוץ ממשפחת המורכבים - חסת המצפן. בצמח זה מפנים העלים את הצד הרחב שלהם למזרח ומערב וכך יוצא שהשוליים הצרים של העלים מצביעים על הכיוון צפון-דרום. כתוצאה מכך אין קרני השמש האנכיות של צהרי היום פוגעות בעלים והם מתחממים פחות ומאבדים פחות מים.


חסת המצפן (פרחים) באדיבות דוד דרום מהספר "פרחי הבר בישראל".

צמחי בר רבים מצויים עתה בשלב של פזור פרות וזרעים הנתפסים בבגדיו, גרביו ושרוכי הנעל של המטייל בשדות. גם ירוקת החמור, צמח שרוע ממשפחת הדלועיים, מבשיל עתה את פרותיו דמויי המלפפונים הקטנים והשעירים. כל מגע קל בפרות הנפוחים יגרום לקטיעה מתפוצצת של עוקץ הפרי והתזת נוזל המכיל זרעים למרחק של מטרים אחדים. לקראת סוף יולי פורחים כבר מבשרי הסתו הראשונים: מתוך האדמה היבשה עולים עמודי התפרחת של החצבים הראשונים. על עמוד התפרחת, מלמטה כלפי מעלה, יפתחו מדי בוקר פרחים חדשים ועד הערב הפרחים נובלים. אלה שמעליהם יפתחו בבוקר הבא. חצבים רבים יפרחו גם באוגוסט ובספטמבר ומאוד מומלץ לעקוב עם התלמידים אחר התפתחות הפרחים על תפרחת החצב (אפשר לסמן בחוט צבעוני או בצבע כלשהו). אך החצב איננו מבשר סתיו יחידי. צאו בסוף יולי או בראשית אוגוסט אל גבעות הכורכר שליד חוף הים לפנות ערב וראו כי בשעה שפרחי החצב שהיו פתוחים במשך היום נובלים, נפתחים הפרחים הגדולים, הלבנים והמקסימים של צמחי חבצלת החוף הראשונים. פרחים אלה מואבקים ע"י רפרפים גדולים ונובלים לפני עלות השחר. הפרחים שנשארים פתוחים במשך היום הם אלה שלא הואבקו בלילה והם מקבלים הזדמנות נוספת בלילה הבא (או במהלך היום). תופעה זו נכונה גם לגבי הפרחים של נר הלילה החופי.

ומה קורה בעולמם של בעלי החיים?
ובכן, פעילותם של חרקים וחסרי חוליות אחרים בעיצומה. ימי החום הם גן עדן לזוחלים ועתה בוקעים מביציהם נחשים ומינים רבים של לטאות וצבים. במחלקת העופות מסתיימת תקופת הקינון אצל רוב המינים, ההתנהגות הטריטוראלית פוחתת ואנו עדים להתלהקות רבה של בולבולים, דרורים, עורבים ואחרים. מיני העופות המקייצים שבילו בישראל את חודשי האביב והקיץ כבר מסיימים את הטיפול בצאצאים ולקראת סוף אוגוסט נראה להקות של שרקרקים, סיסים וסנוניות המתאמנים יחד עם הצעירים בתרגילי אקרובטיקה אווירית לקראת העזיבה דרומה, לאפריקה. סופו של הקיץ קרב, וראשוני העופות הדורסים החולפים בנדידתם מן הצפון אל אפריקה כבר נראים בשמי ישראל. ולא רק עופות דורסים אלא גם להקות ראשונות של חסידות לבנות חולפות מעל עמק הירדן בדרכן דרומה!

הקיץ בעיצומו, אבל הסתיו כבר מאותת מרחוק!
אודות | יצירת קשר
מרכז ארצי למדע הוא פרויקט המבוצע על-ידי אוניברסיטת תל אביב על-פי מכרז מס' 6/1.07 עבור האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך