מהם מנגנוני ההגנה שיש לפרחי החורף מפני שטיפת גרגרי האבקה?
מן הראוי להתייחס לתופעה מעניינת הקשורה לפריחת החורף: מי הגשמים עלולים לפגוע
באבקנים ולשטוף מהם את גרגרי האבקה. כתוצאה מכך יקטנו סיכויי הרבייה של הצמח.
בהתאם לכך התפתחו אצל צמחים רבים הפורחים בחורף מנגנונים שונים, המונעים, או
מקטינים, את פגיעת הגשם באבקניהם. נציין לדוגמה שלושה מנגנונים שונים:
א. פרחים הפוכים
פרחי הרקפת מתהפכים תוך כדי התפתחותם, כך שפתחו של הפרח (מרכזו) פונה כלפי מטה
ורק עלי הכותרת מופשלים כלפי מעלה. ברור שכך לא יפגעו מי הגשם באבקנים. תופעה דומה
של פרחים הפוכים אפשר לראות גם בפרחי הכדן, התלויים כמו כדים קטנים והפוכים על
עמוד התפרחת, וגם בפרחיו של עץ הקטלב, הפורח בחורף. אצל הנרקיס הפרחים תלויים
הצדה, אבל גם הכתר (עטרה) הצהוב שמסביב לאבקנים שומר עליהם מפני הרטבה.
ב. סגירת הפרחים בלילה
בחורף הלילות רטובים וגשומים יותר מן הימים, על-כן במיני צמחים רבים עלי העטיף
של הפרח נסגרים לקראת הלילה ונפתחים שוב בבוקר. לעתים, אם השמים קודרים או גשם
יורד, הפרחים אינם נפתחים גם במשך היום. מנגנון כזה נוכל למצוא, לדוגמה, אצל
הכרכום, אצל הכלנית, אצל ציפורני החתול ועוד.
תצפיות על צפרני החתול
לציפורני החתול יש כמובן תפרחת (כמו לכל המורכבים) - פרחים לשוניים בהיקף
ופרחים צינוריים במרכז. סגירת התפרחת בסביבות השעה ארבע אחר-הצוהריים נעשית, אפוא,
על-ידי הפרחים הלשוניים! הרי לכם תפקיד נוסף של הפרחים הלשוניים מעבר להיותם
צבעוניים ובולטים למשיכה של מאביקים. זאת ועוד, התפרחת של ציפורני החתול נפתחת
בסביבות השעה תשע בבוקר ופונה מזרחה לכיוון השמש, בשעות הצוהריים היא נוטה לכיוון
דרום, ובערב - מערבה. האם אין זה מזכיר לנו את תנועותיה של "האחות" הענקית במשפחת
המורכבים - החמנית?
ג. פתיחה הדרגתית של הפרחים
הסתכלו בזכוכית מגדלת על התפרחת של סביון אביבי (תמונה מרהיבה!): בהיקף תראו
את הפרחים הלשוניים ובמרכז - דורים של פרחים צינוריים וצפופים. הדור החיצוני נפתח
ראשון ביום מסוים, ורק ביום שלאחריו נפתחים הפרחים של דור פנימי יותר. וכך הלאה,
מן ההיקף לכיוון המרכז...
עד כמה מנגנון זה מוצלח?
הוא "סומך" על כך שאין הרבה ימי גשם רצופים, ולכן אם ביום גשם מסוים נרטבו
האבקנים של דור הפרחים הפתוחים, הרי דורי הפרחים שטרם נפתחו, יצליחו להיפתח אל יום
חורפי נאה. כך הם ימלאו את תפקידם. עד כמה מנגנון זה מוצלח יעידו מרבדי הסביונים
הממלאים את הארץ בראשית החורף.
למה אומרים "פטריות אחרי הגשם"?
הביטוי "פטריות אחרי הגשם" נכון לעונה זאת, ולא בצורתו המושאלת, אלא הלכה
למעשה. הפטרייה עצמה בנויה מתפטיר של קורים, המתפתח בתוך הקרקע וסופג ממנה מים
וחומרי הזנה. מה שאנו רואים מעל הקרקע, ומכנים בשם "פטריות", אלה גופי הפרי של
הפטרייה שבהם הנבגים מתפתחים.
פטריות מוכרות וטעימות הן האורנייה, החיה בסימביוזה חיובית עם שורשי האורן,
הנרתיקנית הדביקה ואחרות.
היזהרו מאכילת פטריות שאינכם מכירים בביטחון מלא!
בחקלאות: תבואה, פרי הדר, פקאן ושסק
בשטחים החקלאיים זורעים עתה את תבואות החורף (דגניים וקטניות), בפרדסים מתחיל
הקטיף של מיני הדרים (תפוזים, אשכוליות וקלמנטינות), אגוזי הפקאן מבשילים את
פירותיהם, והם נושרים מן העצים, ועצי השסק מתחילים לפרוח.
שלכת בישראל
תופעת השלכת, תרדמת העצים, איננה בולטת במיוחד בישראל, אך ראוי לציין את השלכת
הצהובה-אדמדמה של הגפנים בכרם. גם עצי הפקאן משירים מעליהם לא רק את האגוזים, אלא
גם את העלים. שלכת מתחילה עתה גם בכל העצים בני משפחת הוורדניים (שקד, שזיף, תפוח
וכדומה) וכן בעצי הרימון, האפרסמון, האזדרכת ובעצי הדולב לאורך הנחלים בצפון הארץ.
|
