|
|
| |
דבורת הדבש
נתקרב עוד אל הפרחים ונבחין בדבורים שונות העוברות מפרח לפרח. רוב הדבורים הן
דבורים יחידאיות, אולם נוכל להבחין אף בפרטים של דבורת הדבש, שהיא חרק חברתי.
דבורת הדבש חיה במושבה גדולה. במושבה חלוקת תפקידים ברורה: תפקידה העיקרי של המלכה
הוא להטיל ביצים, ואילו הפועלות עוסקות בכל עבודות הכוורת.
תעסוקה מגוונת לפועלות...
במהלך חייהן הפועלות מחליפות את תפקידן מספר פעמים. מיד לאחר הגחתן הן עוסקות
בעבודות בתוך הקן, כגון: ניקוי תאים, הזנת זחלים, וכן בעבודות אחסון ניקוי ובנייה.
לאחר כ- 30-20 יום הן יוצאות לעבוד מחוץ לקן: הן אוספות צוף, אבקת פרחים ומים.
הדבורים שאתם צופים בהן טרודות באיסוף מזון, ואם אין מפריעים להן במלאכתן, אין חשש
שיעקצו... אולם, לשם הבטיחות, יש לברר תחילה בקרב התלמידים אם מישהו מהם אלרגי
לעקיצת דבורים.
פעילות נהדרת בנושא "נאמנותה של הדבורה לפרח" יש בחוברת: "אביב בטבע" מאת שלמה
מרון (הוצאת החברה להגנת הטבע).
כהשלמה לפעילות על הדבורים אפשר לבקר באחד מהאתרים הרבים, שאפשר לצפות בהם בגידול
דבורים.
חיפושיות
פרחית אביגיל
על פרחים נראה גם חיפושיות. אחת מהן היא חיפושית שחורה וקטנה, מוכתמת בהרבה
כתמים לבנים. שמה "פרחית אביגיל", והיא שייכת למשפחת הזבליתיים. היא נפוצה מאוד
באביב ובקיץ על פרחים שונים ועל תפרחות של חרציות ושל סוככיים.
החיפושיות הבוגרות ניזונות מאבקה ומצוף, ולפעמים הן אוכלות גם עלי כותרת.
פרת משה רבנו
באביב נמצא בשדה גם את החיפושית המפורסמת - פרת משה רבנו. שמה המדעי
הוא "מושית השבע", והיא שייכת למשפחת המושיתיים. כנפי-החפייה שלה כתומות אדומות,
על כל כנף-חפייה יש שלוש נקודות שחורות, ונקודה שביעית משותפת לשתי הכנפיים.
החיפושיות הבוגרות וגם הזחלים ניזונים מכנימות וממזיקי צמחים אחרים המצויים על
עלי-הצמחים. אין פלא שהחקלאים אוהבים אותן...
גמל שלמה
עוד חרק קסום, כמעט אנושי, העשוי להסתתר בין ענפי הצמחים הוא גמל שלמה (גמ"ש). רוב
מיני הגמ"שים חיים על צמחים, והם מוסווים בהתאם לחלק של הצמח שהם נמצאים עליו. גם
התנהגותם תורמת להסוואה, למשל: מתיחת רגליים המקנה להם דמות ענפים, והתנועעות מצד
לצד כאילו ברוח המנשבת. לרוב מוצאים אותם בודדים, עומדים או תלויים על ארבע
הרגליים האחוריות, ואילו הקדמיות מקופלות ומקורבות לחזה.
גמל שלמה מקלוני.
זוג רגלי הטרף הן הרגליים הקדמיות.
צילם: ד.סימון
ציד מן המארב
חוסר התנועה וההסוואה בצבע ובצורה מתאימים אותם לציד מן המארב. הרגליים
הקדמיות של הגמ"ש הן רגלי טרף, אשר בצדן הפנימי שורת קוצים. כאשר חרק בגודל מתאים
עובר ליד גמ"ש, הוא שולף במהירות את רגלי הטרף, תופס את הטרף, "משפד" אותו על
הקוצים של רגליו, מקרב אותו לפיו ואוכל.
הגמ"ש שייך לסדרת התיקאים, וזאת משום שהנקבה מטילה את ביציה בתיק ספוגי.
כיף לגדל גמ"ש בבית...
גידול גמ"ש הוא חוויה מאלפת. מה צריך לעשות? - להכין כלי רחב וגבוה, רצוי
מזכוכית, ומכסה רשת. בתוך הכלי יש להניח ענף גבוה, כדי שהגמ"ש יוכל להיתלות עליו
במהופך בנוחות. הרווח בין ראש הגמ"ש, התלוי במהופך, לבין קרקעית הכלי צריך להיות
גדול מגודל הגמ"ש. הסיבה: כדי שיוכל להתנשל ללא הפרעה של קרקעית הכלי. (בעת
ההתנשלות הגמ"ש נאחז בנשל הישן, כך שגובהו גדל פי 2).
מה הוא אוכל?
הגמ"ש ניזון מחרקים שונים, ולכן יש להאכילו בצרצר או בחרגול פעם-פעמיים בשבוע.
אם התמזל מזלכם, והגמ"ש שלהם הוא במקרה נקבה אשר הספיקה כבר להזדווג בשדה, תוכלו
לחזות בהטלת תיק הביצים ואף בבקיעת הזחלים ממנו.
גמ"ש באינטרנט
עוד על גידול גמלי שלמה אפשר למצוא באינטרנט בכתובת:
http://www.earthlife.net/insects/
|
|
|
|
