| |
הנורית היא צמח רב שנתי, גאופיט נפוץ בארץ באותם אזורים בהם צומחת הכלנית- בחבל
הים תיכוני ובחגורת הספר, בשטחי בור ושדות פתוחים. גל הפריחה של הנורית מגיע רק
בחודש מרץ, ומחליף את הכלנית המצויה.
נורית אסיה.
צילם: דוד דרום
|
איבר התשמורת הרב שנתי של הנורית הוא ציצת שורשים מעובים הנמצאת בקרקע, סמוך מאד
לפני השטח. לנורית יש שני טיפוסי שורשים- שורשי יניקה ארוכים ודקים ושורשי אגירה
עבים. בחורף מתפתחת שושנת עלים, הגזורים לאונות משוננות, ומן השושנת עולה הגבעול
באביב, ובראשו 1-5 פרחים. הפרח גדול, קטרו 4-5 ס""מ, וצבעו אדום מבריק.
לנורית יש 5 עלי כותרת ויותר, בדומה לכלנית, אבל קל להבדיל ביניהן לפי העלים
הצומחים גם לאורך הגבעול (בעוד גבעול הכלנית חשוף מעלים), ולפי 5 עלי גביע
המחזיקים את עלי הכותרת האדומים מחודדים ודמויי כוכב (לכלנית אין עלי גביע, אך יש
לה כתר עלים גזורים מתחת לכותרת). עלי הכותרת של הנורית מעוגלים, ואבקנים רבים
וכהים יוצרים כתם שחור בלב הפרח. האבקת הנורית נעשית על ידי חיפושיות פרחים
שמגיעות לאכול מגוש האבקנים.
|
פרגים.
צילם: אייל ברטוב
|
הפרג הוא האחרון בשרשרת הפריחה האדומה, הוא מחליף את הנורית באפריל, ויוצר שדות פריחה צפופים ומרהיבים. בניגוד לשאר הפרחים האדומים דמויי הצלחת, הפרג הוא חד שנתי. מהסוג פרג פותחו הרבה מינים תרבותיים לנוי , לייצור אופיום והזרעים אף למאכל.
את הפרג קל לזהות ולהבדיל מחבריו האדומים- עליו גדולים ושסועים, גבעוליו נישאים לגובה 50 ס""מ, וכל צמח נושא עשרות פרחים. קוטר הפרח 5-7 ס""מ וצבעו אדום חזק ובם כתם כהה. 2 עלי גביע מכילים את עלי הכותרת בניצן, ונושרים עם פתיחת הפרח, 4 עלי כותרת עדינים ודקים מרכיבים את הכותרת ונושרים אחד אחד בתום הפריחה. בצמח הבוגר קל להבחין בפרחים צעירים ולידם גבעולים נושאי פרי שעלי כותרתם כבר נשרו.
|
|
