|
|
| |
פורים בטבע - על חיקוי והסוואה בעולם החי
ד"ר נח רוטרי
אם נרצה להעמיק הבנתנו לגבי מה שקורה בעולמם של היצורים החיים, עלינו לזכור עובדה
חשובה: כל צורה, מבנה, צבע, מנגנון פיסיולוגי או התנהגות של יצור חי התפתחו במשך
מיליוני שנות אבולוציה ובודאי תרמו להישרדותם של הצמח, או בעל החיים. לעתים,
התרומה של תכונה כלשהי להישרדות היא ברורה ומובנת, לעתים אנו יכולים רק להעלות
השערות שונות, ולעתים אין לנו כל מושג על חשיבות התכונה לבעליה. אכן, עדיין יש מה
לחקור בטבע.
אחת התופעות המוכרות בטבע, הן בצמחים והן אצל בעלי-חיים, היא תופעת החיקוי
(mimicry). אם החיקוי הוא של הרקע הסביבתי זוהי הסוואה. אך לעתים רבות
קיימת התופעה אצל מין מסוים של בעל-חיים (או צמח) אותו נכנה בשם החקיין והוא
נראה מאד דומה למין אחר אותו נכנה בשם המודל.
תופעת החקיינות
ברור לחלוטין כי תופעת החקיינות משפרת את יכולת ההישרדות של החקיינים. כן ברור כי
התופעה תורשתית והחקיינים אינם מחליטים את מה, או את מי יחקו. נציין דוגמות אחדות
של חיקוי אצל צמחים:
| 1.
|
במשתלות, או בגנים בוטניים, ניתן לראות את הצמח המכונה בשם ליתופס (צמח אבן)
שמוצאו באזור המדברי של דרום-אפריקה. לצמח זה יש שני עלים בשרניים הנראים כמו שני
חלוקי נחל והסוואה זו מסייעת לו לצמצם את פגיעתם של בעלי-חיים צמחוניים המחפשים
לאכול צמחים עסיסיים במדבר. |
| 2.
|
התפרחת של לוף מנומר (וגם של מיני לוף אחרים) מדיפה ריח חזק של זבל,
המושך אליו זבובוני זבל. אלה נופלים אל תוך התפרחת, מתלכלכים באבקה, וכשהם מצליחים
לצאת מתוך המלכודת הם חוזרים על אותה הטעות בצמח אחר. כך "מרוויחים" צמחי הלוף
האבקה ואילו הזבובונים הפסיד ו זמן יקר, אך אולי הם נהנו מהריח... |
| 3.
|
בתפרחות הגדולות לבנות של הצמח גזר קפח (משפחת הסוככיים) נמצא במרכז
התפרחת גוש שחור של פרחים מנוונים הנראים כמו חרק כהה. חיקוי זה מושך אל התפרחת
חרקים אמיתיים המסייעים להאבקת הצמח |
| 4.
|
בצמחים מהסוג דבורנית (משפחת הסחלבים) מחקה הפרח את צורת הנקבה של מין
מסוים של דבורת בר (לא דבורת דבש!). הזכרים של מין זה נמשכים אל פרח הדבורנית
ומנסים להזדווג עמו. אולם, הם נשארים עם חצי תאוותם בידם... ועם זוג אבקיות שנדבק
אל מצחם. טעויות חוזרות מסייעות להאבקתו של הצמח. |
תקצר היריעה מלתאר את צורות החיקוי השונות הקיימות אצל בעלי-חיים בים, במים מתוקים
וביבשה.
הסוואה
צורת החיקוי הנפוצה ביותר אצל בעלי-חיים היא חיקוי הרקע - הסוואה. כך, לדוגמה,
בעלי-חיים רבים החיים במדבר הם בעלי גוון גוף מדברי ואלה שחיים על צמחים הם
ירקרקים בהתאם. מבין אלופי ההסוואה ניתן למנות את גמלי השלמה, את פשפש
אלמוות הכסף, או את הזיקית המסוגלת לשנות את צבעי גופה. גם האילנית (מחלקת
דו חיים) הנדבקת לצמחים יכולה לשנות את צבעי גופה בין ירוק לאפור בהתאם לצבע הרקע.
אצל עופות קרקע רבים (סיקסק, תמירון, חגלה) נראה כי האפרוחים
שאינם מסוגלים עדיין לעוף הם בעלי צבעי הסוואה מעולים וקשה מאד לזהותם כשהם נצמדים
לקרקע.
ראוי לציין כי גם הביצים של עופות אלה (וגם של עופות אחרים) הן בעלות צבעי הסוואה.
בים נוכל לראות דגים כגון סוסון הים (בין צמחי המים) או דגי סנדל (על
קרקע הים החולית) שהסוואתם המושלמת מקשה על טורפים לזהותם. צורות אחרות של חיקוי
נועדו גם להסוואה וגם לצורכי השגת מזון. כך לדוגמה, דג החכאי, נראה כמו אבן
על קרקעית הים והוא מנענע גידול בשרני קטן הנראה כמו תולעת ותלוי לו מעל פיו
הגדול. דגים "תמימים" הנמשכים אל "תולעת" זו נבלעים בבת אחת בתוך פיו הגדול של
הדג.
עכבישים מהסוג יפרוחית מטפסים על פרחים, או תפרחות שצבען צהוב או
לבן (בהתאם לצבע גופם) וכך הם מסווים היטב מפני טורפיהם, וכאשר דבורים מבקרות את
הפרח הם צדים אותם וניזונים מהם.
צורה אחרת של חיקוי שנועדה להרתיע אויבים היא ציורי עיניים על כנפיהם של פרפרים
מקבוצת העשים, אך גם של אחרים. אלה הם פרפרים הפעילים בעיקר בלילה ואילו ביום הם
נחים על גבי צמחים ואינם בולטים עקב צבעי ההסוואה שלהם. אך ברגע של סכנה הם פורשים
את כנפיהם וחושפים "עיניים" גדולות, שככל הנראה מרתיעות את מי שניסה לפגוע בהם.
צבעי אזהרה
לבעלי חיים רבים שהם בעלי ארס, רעל, או ריח דוחה יש צבעי אזהרה - הרתעה (בד"כ שלוב
של אדום, כתום, צהוב, שחור ולבן) שנועדו להעביר את המסר הבא: "אני מסוכן, התרחקו
ממני!"
צבעים כאלה נראים על גופם של רב נדל ארסי, עקרב צהוב, צרעה מזרחית, דבורים
למיניהן, מושית השבע, מיני פשפשים רבים, סלמנדרה כתומה, צפע א"י ורבים
אחרים.
כך לדוגמה, מי שינסה לאכול את החיפושית היפיפייה מושית השבע או את הסלמדרה
הכתומה לא ינסה לעולם לעשות זאת שנית.
אולם ישנם בעלי-חיים חקיינים הנראים מאוד דומים למודלים הנ"ל והם לא ארסיים, לא
רעילים והם חסרי ריח וטעם דוחים. הרווח ההישרדותי שלהם מחקיינות זו ברור לחלוטין.
לדוגמה, נחש לא ארסי בשם זעמן המטבעות הוא חקיין של הצפע הא"י. חשוב
להגדיש כי תחומי תפוצתו של החקיין חופפים את אלה של המודל, שהרי רק במקום בו
מכירים את המודל ונזהרים ממנו - רק שם יזהרו ויתרחקו מן החקיין שדומה לו! במחלקת
החרקים נמצא דוגמאות רבות של חיקוי כזה (המכונה חיקוי בטסיאני ע"ש החוקר). כך,
מינים רבים של זבובי רחף וזבובי בוץ דומים מאוד לדבורים ואפילו
משמיעים את אותו הזמזום של הכנפיים (Audio-mimicry).
דימוי למת
צורה מעניינת של חיקוי היא כאשר בעל-חיים מדמה עצמו למת. תופעה זו מצויה אצל מיני
חיפושיות והרווח הוא שזוחלים ודו-חיים צדים רק יצורים חיים שזזים, אך אינם
מנסים לצוד טרף מת.
שפות זרות
נסיים בחיקוי מדהים שלא נמצא בתחומי ישראל: לגחליליות יש תקשורת של נצנוצי
אור האופייניים לכל מין וכך זכרים ונקבות נמשכים זה לזו. במין מסוים מצאו שלנקבת הגחלילית
יש יכולת לנצנץ באופן שונה מהרגיל המושך אליה זכרים שאינם בני המין שלה. כאשר אלה
מגיעים אליה הם נופלים קורבן בין לסתותיה של הנקבה החקיינית.
אכן, תמיד טוב לדעת שפה זרה נוספת!
כל הצמחים ובעלי-החיים הנזכרים במאמר זה מופיעים באנציקלופדית החי והצומח של א"י
בכרך המתאים.
חזרה
|
|
|
